רע"א 202-23 רע"א 202-23

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 8.11.2022 (ע"א 66917-07-20, סגנית הנשיא י' שבח, השופט י' אטדגי והשופטת ש' יעקובוביץ). בית המשפט המחוזי קיבל בחלקו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 29.6.2020 (37036-04-15, השופט י' דלוגין).

2.ההליך שבפני מתנהל בין שתי חברות קבלניות. המשיבה 1 (להלן: המשיבה) הוזמנה כקבלנית ראשית לבצע עבודות פיתוח במושב מבקיעים (להלן: הפרויקט). במסגרת הפרויקט, היא כרתה חוזה עם המבקשת (להלן: החוזה), אשר במסגרתו הועברו לה, כקבלנית משנה, כלל העבודות הקשורות לתיעול, ניקוז ומים. במהלך העבודה על הפרויקט התגלע סכסוך כספי בין שתי החברות, שבעקבותיו הודיעה המבקשת על ביטול החוזה.

3.ביום 7.5.2015 הגישה המבקשת תביעה לבית משפט השלום בה טענה כי המשיבה הפרה את החוזה שנכרת ביניהן בכך שלא שילמה לה כספים המגיעים לה, לטענתה, בגין עבודות שביצעה. על רקע זה, עתרה המבקשת לסעד הצהרתי לפיו החוזה בוטל כדין וכן לסעד כספי בסך 1,116,850 שקלים עבור העבודות שביצעה, ביניהן התקנת 65 מערכות מדידת מים חלקיות (להלן: מערכות המדידה החלקיות). המשיבה טענה להגנתה כי דרישת התשלום עבור מערכות המדידה החלקיות כלל לא אושרה על-ידה, כי אלו אף לא הותקנו בפועל, וכי מנקודת מבטה ביטול החוזה על-ידי המבקשת עולה כדי הפרה יסודית שלו. המשיבה גם שלחה הודעת צד שלישי בסך של 620,295 שקלים למשיבה 2, מתכננת האינסטלציה בפרויקט וכנגד החברה המפקחת, שאינה צד להליך שבפני. בנוסף, ביום 15.10.2015 הגישה המשיבה תביעה כספית נגד המבקשת שבה תבעה סך של 107,514 שקלים בגין סכומים שנדרשה לשלם עבור ביצוע של עבודות שהמבקשת סירבה לבצע מחדש.

4.בית משפט השלום קיבל את תביעת המבקשת במלואה, דחה את הודעת הצד השלישי, וכן דחה את תביעת המשיבה. בית משפט השלום קבע כי המבקשת התקינה מערכת מדידת מים ראשית, וכן ביצעה עבודות נוספות, ביניהן התקנת מערכות המדידה החלקיות, הכול בהתאם לתוכנית הפרויקט ולפי דרישתה המפורשת של המשיבה. לפיכך, קבע בית משפט השלום כי המבקשת זכאית לקבל תשלום עבור עבודתה, ואף קיבל את התמחור שזו ערכה כבסיס לחיוב. בית משפט השלום העמיד את חיובה של המשיבה על סך של 1,112,696 שקלים, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, וכן בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 150,000 שקלים.

5.ביום 29.7.2020 הגישה המשיבה ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית משפט השלום בו חזרה על טענותיה האמורות. עוד היא הלינה על כך שבית משפט השלום אימץ את גרסת המבקשת ואת התמחור שהציגה ללא כל בסיס ראייתי או משפטי. לבסוף, טענה המשיבה כי בחישוב הסכום לחיוב על-ידי בית משפט השלום נפלה טעות אריתמטית הנוגעת לשיעור המע"מ הנלווה לסכום שהופחת מהסכום הכולל שבו חויבה (להלן: הסכום שהופחת).

6.בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ברובו בקבעו כי כלל הטענות שהעלתה המשיבה בערעור נבחנו ונדונו כבר על-ידי בית משפט השלום, אשר דחה אותן תוך קביעת ממצאי עובדה ומהימנות שלא נפלה בהם כל טעות. יחד עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת המשיבה בדבר הטעות האריתמטית שנפלה בחישוב שערך בית משפט השלום וקבע כי יש לקזז 95,969 שקלים מסכום החיוב הכולל. בית המשפט המחוזי הורה לצדדים לעדכן בהודעה מוסכמת בדבר ערכו העכשווי של הסכום האמור.

7.כבר ביום מתן פסק הדין פנתה המבקשת לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון מחדש בו, וזאת בטענה כי בחישוב הסכום לחיוב על-ידי בית משפט השלום לא נפלה כל טעות אריתמטית. בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו והבהיר בהחלטתו כי לא ניתן להשיג על פסק דין בדרך של בקשה לעיון מחדש.

8.להשלמת התמונה יצוין כי ביום 14.11.2022 הגישו הצדדים הודעת עדכון מוסכמת לבית המשפט המחוזי, לפיה הסכום שיש לקזז מסך החיוב בשל תיקון הטעות האמורה עומד, בחישוב הפרשי ריבית והצמדה מאז מתן פסק דינו של בית משפט השלום, על סכום של 107,046 שקלים.

9.הבקשה דנן מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקשת, בפסק דינו של בית משפט השלום לא נפלה כל טעות אריתמטית, וזאת משום שהסכום שהופחת כבר כלל בתוכו את רכיב המע"מ. עוד הוסיפה המבקשת כי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נפלה טעות ברורה וגלויה שאינה מצריכה בחינה מחודשת של עובדות המקרה לגופן, ולכן אין מניעה להתערבותו של בית משפט זה ב"גלגול שלישי". כמו כן, לטענתה הותרת קביעתו השגויה של בית המשפט המחוזי על כנה תגרום לה עיוות דין.

10.לאחר שעיינתי ונתתי דעתי לטענות המבקשת ולנספחי הבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה. הבקשה אינה עומדת באמת המידה המצמצמת למתן רשות ערעור המעוגנת בסעיף 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. המקרה דנן נטוע היטב בנסיבותיהם הקונקרטיות של הצדדים, אשר נבחנו לעומק ונידונו לגופן על-ידי הערכאות הקודמות. כידוע, העובדה שערכאות שונות הגיעו לתוצאות שונות, אינה מצדיקה לבדה דיון ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א 4657/15 לוי נ' מרקוביץ, פסקה 12 (19.8.2015); רע"א 2021/20 בנדיקט ואח' נ' בנדיקט, פסקה 15 (18.8.2020)). כמו כן, לא למותר לציין כי קביעתו של בית המשפט המחוזי בעניין הטעות האריתמטית ניתנה לאחר שנשמעו טענות הצדדים, לרבות עמדתה הפרשנית של המבקשת (ראו פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מיום 7.11.2022, בעמ' 2-1, ו-6-5). חרף טענותיה של המבקשת, לא התרשמתי אפוא כי דחיית הבקשה עשויה לגרום לה עיוות דין.

11.סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות.