פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2096/05 - ז'
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקש:
אחמד עבדלטיף גזאוי
נ ג ד
המשיב:
תחסין מוחיי-אלדין ואח'
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בחיפה מיום 22.2.05 בבר"ע 667/05 שניתנה על ידי
כבוד סגן הנשיא ש' ברלינר
בשם המבקש: עו"ד רון
אביב
החלטה
1.המבקש הינו הנתבע והמשיב הינו התובע בהליך המתנהל ביניהם בבית משפט השלום בחיפה. בתיק מונה, בהסכמת הצדדים, שמאי מטעם בית המשפט, אשר נתן חוות דעת. ביום 20.1.05 הגיש בא כוח המשיב אל בית משפט השלום בקשה להתרת משלוח שאלות הבהרה בנוגע לחוות דעתו. בית המשפט קיבל את הבקשה ביום 25.1.05 מבלי שהוגשה תשובת המשיב. בית המשפט דחה את בקשת המבקש לביטול ההחלטה, בנימוק שלא מצא יסוד לבקשה. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחתה. מכאן בקשת רשות הערעור שבפני.
2.בא כוח המבקש טוען כי בית משפט השלום פעל בניגוד לתקנה 241(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), הקובעת ביחס לבקשה בכתב כי "המשיב רשאי להשיב לבקשה תוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט או הרשם". במקרה זה לא חיכה בית משפט השלום לתשובתו של המבקש, ועל כן יש לבטל את החלטתו, ולאפשר למבקש להשיב לבקשה להצגת שאלות הבהרה לעד. עוד טוען המבקש כי הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי לא מילאו את חובת ההנמקה, באשר החלטותיהם חסרות הנמקה כלשהי.
3.לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. הכלל הוא כי בית משפט זה ייתן רשות ערעור בעניין שנידון כבר בפני שתי ערכאות, רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית, ציבורית או חוקתית, אשר חשיבותה חורגת מהעניין שיש לצדדים הישירים בה כרעה במחלוקת ( ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) , פ"ד לו(3) 123 ). המבקש לא הצביע על שאלה משפטית שכזו. כל טענתו היא ששגה בית משפט השלום בכך שבנסיבות המקרה שבפניו פעל בניגוד לתקנות. אולם הכלל הוא כי גם אם יצאה שגגה מתחת ידיה של ערכאת הערעור, הרי אין בה כשלעצמה כדי להצדיק דיון בעניין בגלגול שלישי (רע"א 4976/96 אומגה סחר בינלאומי וכח אדם נ' ואזנה (לא פורסם, ניתן ביום 18.11.96)).
4.למעלה מן הצורך, אוסיף כי ראוי היה שבית המשפט יכריע בבקשה על יסוד הבקשה והתשובה. בכך שבית המשפט החליט בבקשה בטרם קבלת תשובה, למעשה מנע מצד להליך את זכותו להשיב לבקשה. כפי שקבע השופט גרוניס ביחס להגשת תגובה לתשובה: "למגיש בקשה בכתב נתונה הזכות להגיב על תשובת המשיב לבקשה, מכוח תקנה 241(ג1) לתקנות, וזכות זו נשללה מן המבקש. הטענה כאילו המבקש לא היה מוסיף בתגובתו על הטענות שהועלו מלכתחילה בבקשתו, אין בה כדי להשפיע על זכותו הדיונית להגיש תגובה כאמור" (רע"א 8978/04 עצמון נ' בנק הפועלים (לא פורסם, ניתן ביום 5.12.04)). והדברים נכונים מקל וחומר כאשר מדובר בתשובה לבקשה לפי תקנה 241(ג) לתקנות, ובפרט כאשר בית המשפט נמנע מלנמק החלטה זו. עם זאת, לא מצאתי, כפי שפורט לעיל, שיש בנסיבות המקרה להצדיק מתן רשות ערעור.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ג' בכסלו תשס"ו
(4.12.05).
ש ו פ ט ת