החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 2096/05 אחמד עבדלטיף גזאוי נ. תחסין מוחיי-אלדין ואח'

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · שאלות הבהרה לחוות דעת שמאי מטעם בית המשפטבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטה שהתירה שאלות הבהרה לשמאי מטעם בית המשפט לפני קבלת תשובת המבקש. נקבע כי בעניין שנידון בשתי ערכאות יינתן דיון רק במקרים בעלי חשיבות ציבורית או משפטית החורגת מהצדדים. עם זאת צוין כי ראוי היה להכריע לאחר קבלת התשובה, שכן הכרעה מוקדמת שוללת את זכות התגובה.

העובדות

בהליך שנתבע בבית משפט השלום מונה שמאי מטעם בית המשפט בהסכמת הצדדים, והוגשה בקשה להתרת שאלות הבהרה לחוות דעתו. בית המשפט קיבל את הבקשה לפני שהוגשה תשובת המבקש, ודחה בקשה לביטול ההחלטה. בקשת רשות הערעור לבית המשפט המחוזי נדחתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם בית המשפט רשאי להכריע בבקשה להתרת שאלות הבהרה לפני שהוגשה תשובת המשיב לבקשה לפי תקנה 241(ג)?
  2. 2.מתי ייתן בית המשפט העליון רשות ערעור בעניין שנידון בפני שתי ערכאות?

הלכות

  1. 1

    בית משפט העליון ייתן רשות ערעור בעניין שנידון בפני שתי ערכאות רק כשמתעוררת שאלה משפטית, ציבורית או חוקתית שחשיבותה חורגת מהעניין הפרטי של הצדדים.

    ״הכלל הוא כי בית משפט זה ייתן רשות ערעור בעניין שנידון כבר בפני שתי ערכאות, רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טעות שנפלה בערכאת הערעור אינה כשלעצמה הצדקה לדיון בגלגול שלישי.

    ״הכלל הוא כי גם אם יצאה שגגה מתחת ידיה של ערכאת הערעור, הרי אין בה כשלעצמה כדי להצדיק״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    מגיש בקשה בכתב זכאי להגיב לתשובת המשיב, והכרעה בבקשה בטרם קבלת התשובה מונעת מהצד את זכותו להשיב.

    ״בכך שבית המשפט החליט בבקשה בטרם קבלת תשובה, למעשה מנע מצד להליך את זכותו להשיב לבקשה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שמאי מטעם בית המשפט
  • שאלות הבהרה
  • חוות דעת
  • תקנה 241(ג)
  • רשות ערעור
  • גלגול שלישי
  • תשובה לבקשה
  • הנמקה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

2096/05 - ז'

בפני:

כבוד השופטת ע' ארבל

המבקש:

אחמד עבדלטיף גזאוי

נ ג ד

המשיב:

תחסין מוחיי-אלדין ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי

בחיפה מיום 22.2.05 בבר"ע 667/05 שניתנה על ידי

כבוד סגן הנשיא ש' ברלינר

בשם המבקש: עו"ד רון

אביב

החלטה

1.המבקש הינו הנתבע והמשיב הינו התובע בהליך המתנהל ביניהם בבית משפט השלום בחיפה. בתיק מונה, בהסכמת הצדדים, שמאי מטעם בית המשפט, אשר נתן חוות דעת. ביום 20.1.05 הגיש בא כוח המשיב אל בית משפט השלום בקשה להתרת משלוח שאלות הבהרה בנוגע לחוות דעתו. בית המשפט קיבל את הבקשה ביום 25.1.05 מבלי שהוגשה תשובת המשיב. בית המשפט דחה את בקשת המבקש לביטול ההחלטה, בנימוק שלא מצא יסוד לבקשה. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחתה. מכאן בקשת רשות הערעור שבפני.

2.בא כוח המבקש טוען כי בית משפט השלום פעל בניגוד לתקנה 241(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), הקובעת ביחס לבקשה בכתב כי "המשיב רשאי להשיב לבקשה תוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט או הרשם". במקרה זה לא חיכה בית משפט השלום לתשובתו של המבקש, ועל כן יש לבטל את החלטתו, ולאפשר למבקש להשיב לבקשה להצגת שאלות הבהרה לעד. עוד טוען המבקש כי הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי לא מילאו את חובת ההנמקה, באשר החלטותיהם חסרות הנמקה כלשהי.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. הכלל הוא כי בית משפט זה ייתן רשות ערעור בעניין שנידון כבר בפני שתי ערכאות, רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית, ציבורית או חוקתית, אשר חשיבותה חורגת מהעניין שיש לצדדים הישירים בה כרעה במחלוקת ( ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) , פ"ד לו(3) 123 ). המבקש לא הצביע על שאלה משפטית שכזו. כל טענתו היא ששגה בית משפט השלום בכך שבנסיבות המקרה שבפניו פעל בניגוד לתקנות. אולם הכלל הוא כי גם אם יצאה שגגה מתחת ידיה של ערכאת הערעור, הרי אין בה כשלעצמה כדי להצדיק דיון בעניין בגלגול שלישי (רע"א 4976/96 אומגה סחר בינלאומי וכח אדם נ' ואזנה (לא פורסם, ניתן ביום 18.11.96)).

4.למעלה מן הצורך, אוסיף כי ראוי היה שבית המשפט יכריע בבקשה על יסוד הבקשה והתשובה. בכך שבית המשפט החליט בבקשה בטרם קבלת תשובה, למעשה מנע מצד להליך את זכותו להשיב לבקשה. כפי שקבע השופט גרוניס ביחס להגשת תגובה לתשובה: "למגיש בקשה בכתב נתונה הזכות להגיב על תשובת המשיב לבקשה, מכוח תקנה 241(ג1) לתקנות, וזכות זו נשללה מן המבקש. הטענה כאילו המבקש לא היה מוסיף בתגובתו על הטענות שהועלו מלכתחילה בבקשתו, אין בה כדי להשפיע על זכותו הדיונית להגיש תגובה כאמור" (רע"א 8978/04 עצמון נ' בנק הפועלים (לא פורסם, ניתן ביום 5.12.04)). והדברים נכונים מקל וחומר כאשר מדובר בתשובה לבקשה לפי תקנה 241(ג) לתקנות, ובפרט כאשר בית המשפט נמנע מלנמק החלטה זו. עם זאת, לא מצאתי, כפי שפורט לעיל, שיש בנסיבות המקרה להצדיק מתן רשות ערעור.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ג' בכסלו תשס"ו

(4.12.05).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (4 מסמכים)

  • רע"א 2427/10פלוני נ. ראובן שקדהחלטה
  • רע"א 5802/08חיים נתנאל נ. SPECIAL METALS WIGGIN LMITEDהחלטה
  • רע"א 6334/06יוסף חסאן נ. מדינת ישראל - משרד הבטחוןהחלטה
  • רע"א 7662/06א.א. הנדסה בע"מ( אינג' א.אידל) בע"מ נ. ממשלת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1בית משפט העליון ייתן רשות ערעור בעניין שנידון בפני שתי ערכאות רק כשמתעוררת שאלה משפטית, ציבורית או חוקתית שחשיבותה חורגת מהעניין הפרטי של הצדדים.
  2. 2טעות שנפלה בערכאת הערעור אינה כשלעצמה הצדקה לדיון בגלגול שלישי.
  3. 3מגיש בקשה בכתב זכאי להגיב לתשובת המשיב, והכרעה בבקשה בטרם קבלת התשובה מונעת מהצד את זכותו להשיב.