רע"א 2356/22 אלעד אילוז נ. כונס הנכסים הרשמי

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת, בפש"ר 46266-09-17 (כב' השופט ע' טאהא ) מיום 23.3.2022, בגדרה דחה בית משפט קמא את בקשת המבקש להפחתת צו התשלומים החודשי שהושת עליו. לצד בקשת רשות הערעור, הגיש המבקש גם בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט קמא עד להכרעה בבקשה זו.

הרקע לבקשה

1.

עניינה של הבקשה בהליך חדלות פירעון שנפתח נגד המבקש (להלן: החייב ) בשנת 2017. ביום 20.11.2017 ניתן נגד החייב צו כינוס נכסים והושת עליו תשלום חודשי בסך של 1,000 ₪ החל מיום 10.12.2017 (להלן: צו התשלומים ). ביום 3.6.2018 הוכרז החייב כפושט רגל, והמשיבה 2 מונתה כנאמנת לנכסיו (להלן: הנאמנת ). ביום 9.6.2021 הגישה הנאמנת בקשה להגדלת צו התשלומים לסך של 12,500 ₪. בבקשה צוין כי בא כוחה של חברת פיוניר ביזנס גרופ בע"מ (להלן: פיוניר ), אחת מנושיו של החייב, שלח לנאמנת ביום 7.6.2021 הודעת דואר אלקטרוני ממנה עולה כי בפגישה שהתקיימה במשרדו הציע החייב לשלם לפיוניר סך של 250,000 ₪ בכפוף לקבלת הפטר מחובותיו אליה (להלן: ההצעה הראשונה ). בהמשך לכך, ומשהצעתו סורבה, התקשר למחרת היום בא כוחו של החייב לבא כוחה של פיוניר והודיע לו על שיפור ההצעה, באופן שהחייב ישלם לפיוניר סכום של מיליון ₪, מתוכם 250,000 ₪ ישולמו במזומן, ו-750,000 ₪ ישולמו ב-60 תשלומים חודשיים בסך של 12,500 ₪ כל אחד (להלן: ההצעה השנייה ). גם הצעה זו נדחתה על-ידי פיוניר. בבקשה להגדלת צו התשלומים ציינה הנאמנת כי פניותיו של החייב לבא כוחה של פיוניר עולות כדי העדפת נושים אסורה, וטענה כי מההצעה השנייה עולה שהחייב הוא בעל יכולת כלכלית לשלם לכלל נושיו סך של 12,500 ₪ בחודש.

2.

ביום 25.7.2021, ומשהחייב לא הגיש תגובה לבקשת הנאמנת להגדלת צו התשלומים, קיבל בית משפט קמא את הבקשה והורה על הגדלת צו התשלומים לסך חודשי של 12,500 ₪ החל מחודש אוגוסט 2021. ביום 27.7.2021 הגיש החייב בקשה לביטול ההחלטה, ולחלופין להקטנת צו התשלומים, במסגרתה טען כי הגיש את תגובתו לבקשה להגדלת צו התשלומים כחלק מבקשה אחרת שהגיש לביטול הליכי פשיטת הרגל בעניינו. עוד באותו יום דחה בית משפט קמא את הבקשה, בין היתר בשל כך שהתצהיר שצירף החייב לבקשתו לא פירט כנדרש את מצבו הכלכלי ומקורות הכנסתו.

3.

ביום 1.11.2021 הגיש החייב את הבקשה העומדת ביסודו של ההליך דנן, בגדרה עתר להפחתת צו התשלומים החודשי מסך של 12,500 ₪ לסך של 500 ₪, וזאת באופן רטרואקטיבי מיום מתן צו הכינוס. בבקשתו טען, בעיקרו של דבר, כי הכנסתו החודשית עומדת על סך של כ-1,000 ₪ בחודש, זאת בהסתמך על עזרה כלכלית שהוא מקבל מהוריו, ומשכך הוא לא יוכל לעמוד בצו התשלומים המוגדל. כן טען החייב כי הגדלת הצו נעשתה באופן חד-צדדי ושרירותי, ומבלי שנערכה בדיקה ביחס למצבו הכלכלי. לבקשתו צירף תצהיר המפרט את מצבו הכלכלי הנטען. בנוסף, טען החייב כי הודעת הדואר האלקטרוני שנזכרה בבקשה להגדלת צו התשלומים הוכנה בתיאום בין הנאמנת לבין בא כוחה של פיוניר, כחלק מקנוניה שנרקמה נגדו וכי הוא מעולם לא הציע לשלם לפיוניר את הסכום האמור.

4.

ביום 29.11.2021 קיים בית משפט קמא דיון בבקשה להקטנת צו התשלומים במעמד הצדדים. במהלך הדיון השמיעה הנאמנת הקלטה של שיחה שהתנהלה ביום 12.8.2021 בין בא כוחה של פיוניר לבין החייב. מן ההקלטה עלה כי בפגישה שהתקיימה בין החייב לבין בא כוחה של פיוניר הציע החייב (באופן אישי) לסלק את חובו לפיוניר באמצעות תשלום כולל בסך של 825,000 ₪, מתוכם 325,000 ₪ ישולמו במזומן ו-500,000 ₪ ישולמו בתשלומים (להלן: ההצעה השלישית ). הנאמנת אף זימנה לעדות את בא כוחה של פיוניר לצורך הגשת הקלטת השיחה כראיה. מנגד, כפר החייב בתוכן השיחה וטען כי הקול הנשמע בה אינו קולו. בתום הדיון הורה בית משפט קמא על הגשת הקלטת השיחה ותמלילה לתיק בית משפט קמא ולבא כוח החייב תוך שהותר לחייב להגיש תמליל נגדי ככל שיסבור שהתמליל אינו משקף את תוכן השיחה. בהמשך לכך, ביום 27.12.2021 הגיש החייב בקשה שכותרתה "תשובת החייב להקלטה ולתמליל" במסגרתה העלה טענות שונות בנוגע לאותנטיות ההקלטה וביקש לחקור את המתמלל על האמור בתמליל. לגופם של דברים טען החייב כי הפגישה עם בא כוח פיוניר נערכה על מנת לנסות לגבש תכנית פירעון וכחלק ממשא ומתן שהתנהל עם הנושה להסדרת החוב מחוץ לכותלי בית משפט קמא, וכי אין בדברים כדי ללמד על יכולתו הכלכלית. בקשת החייב לחקירת המתמלל נדחתה על-ידי בית משפט קמא תוך שצוין כי ניתנה לחייב אפשרות להגיש תמליל נגדי אך הוא בחר שלא לעשות כן.

החלטת בית משפט קמא

5.

בהחלטתו מיום 23.3.2022 קיבל בית משפט קמא את עמדת הנאמנת, לה הצטרף גם הכנ"ר, ודחה את בקשת החייב להפחתת צו התשלומים. בית משפט קמא קבע כי תצהירו ועדותו של החייב הופרכו בהקלטת השיחה המתעדת את ההצעה השלישית, וכן בעדותו של בא כוחה של פיוניר שהעיד כי ההקלטה משקפת את תוכן השיחה שנערכה עם החייב. עוד נקבע, על יסוד עדותו של בא כוח פיוניר, שנמצאה מהימנה, כי אין בסיס לטענת החייב לפיה הודעת הדואר האלקטרוני ששלח בא כוחה של פיוניר לנאמנת אינה אותנטית וכי זו משקפת את הצעותיו לאשורן. לאור האמור קבע בית משפט קמא כי יכולתו הכלכלית הנטענת של החייב אינה מתיישבת עם הצעותיו לפיוניר. בית משפט קמא הוסיף וציין כי החייב מעלים את הכנסותיו והוצאותיו האמיתיות, אינו מגיש דו"חות או מגיש דו"חות שאינם מספקים, ואף סיפק גרסאות סותרות למחדליו. לנוכח כל אלה, הותיר בית משפט קמא על כנו את צו התשלומים החודשי שנקבע בהחלטתו מיום 25.7.2021 והועמד על סך 12,500 ₪, זאת החל מיום 3.4.2022. בנוסף נקבע כי החייב ישלם לקופת הכנ"ר סך של 2,500 ₪ בחודש בגין חוב הפיגורים שצבר, עד לסילוקו. עוד נקבע כי אם התשלומים לא ישולמו במועד, תוצא נגד החייב פקודת מאסר ללא צורך בקיום דיון נוסף. להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 5.4.2022, משהחייב לא עמד בצו התשלומים שניתן, הורה בית משפט קמא על הוצאת פקודת מאסר לתקופה של 21 יום תוך שנקבע שהחייב ישוחרר אם ישלם סך של

15,000 ₪.

בקשת רשות הערעור

6.

החייב משיג על דחיית בקשתו וטוען, בין היתר, כי היה על בית משפט קמא לקיים דיון ובירור בבקשה להגדלת צו התשלומים במעמד הצדדים בטרם קיבל את בקשת הנאמנת בעניין זה. עוד לטענתו, היה על בית משפט קמא לקבל את בקשתו להקטנת צו התשלומים וזאת בשים לב לנסיבותיו האישיות – היותו אדם גרוש ואב לשתי קטינות שאיננו עובד למחייתו והכנסותיו היחידות מקורן בסיוע שהוא מקבל מבני משפחתו. כמו כן, במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע ביקש החייב להורות על עיכוב הליכי המאסר האמורים להינקט נגדו אם לא יעמוד בצו התשלומים. החייב מוסיף וטוען כי שגה בית משפט קמא בקובעו כי הצעתו המשופרת לפיוניר לתשלום סך של 850,000 ₪ נדחתה, זאת שעה שהוצע לו פתרון שיאפשר לו לשלם את כל הסכום במזומן חלף התשלומים שהציע (בס' 33 לבקשתו). כן טוען החייב כי מן ההקלטה עולה כי הציע לגייס את הסכום האמור מבני משפחתו וחבריו.

דיון והכרעה

7.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, בתיק בית המשפט ובהחלטה בית משפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

8.

עניינה של ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור הוא בכושרו הכלכלי של החייב, ובהתאם, קביעת גובה צו התשלומים החודשי שיושת עליו כחייב בהליך פשיטת רגל. שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט של פשיטת רגל בהחלטה מעין זו הוא רחב, נוכח מומחיותו הייחודית ובשל התרשמותו הישירה מן הראיות והטיעונים שנטענו לפניו בנוגע ליכולותיו ונסיבותיו הפרטניות של החייב. על כן, לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהחלטות כגון דא (ראו: רע"א 8160/10 בן דב נ' עו"ד יואב שרון, מנהל מיוחד על נכסי החייב ,

פסקה 3 (14.12.2010) ; רע"א 4042/15 ראדי נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 8 26.7.2015); רע"א 1688/19 לוי נ' הכונס הרשמי , פסקה 11 (6.3.2019); רע"א 7011/21 צור נ' עו"ד גיא סיוון – בתפקידו כמנהל המיוחד לנכסי החייב , פסקה 6 (21.12.2021)).

9.

ואכן, בענייננו, החלטתו של בית משפט קמא נטועה בנסיבותיו הפרטניות של החייב, ומתבססת בעיקרה על ממצאים עובדתיים שקבע על יסוד הראיות שהוצגו לו לעניין כושר הפירעון של החייב. בית משפט קמא קיים דיון מקיף וממושך במעמד הצדדים, בגדרו נשמעה חקירת החייב וכן עדותו של בא כוחה של פיוניר אשר העיד על הצעותיו של החייב לפירעון חובו שהוצעו במספר פגישות שהתקיימו עמו. לאחר ששמע את העדויות מצא בית משפט קמא כי אין ליתן אמון בעדותו של החייב שנמצאה "בעייתית ולא אמינה בצורה ניכרת ובולטת לעין", וכי יש לקבל את עדותו של בא כוחה של פיוניר, הנתמכת בהקלטה שהוצגה, שבה נתן אמון מלא. לנוכח ראיות אלו קבע כי יכולתו הכלכלית הנטענת של החייב אינה מתיישבת עם הצעותיו לפיוניר. בית משפט קמא הוסיף וציין כי החייב מעלים את הכנסותיו והוצאותיו האמיתיות ואינו מגיש דו"חות מספקים. לאור קביעות אלה, לא מצאתי בטיעוני החייב, הוא המבקש, טעם של ממש המצדיק התערבות בממצאיו של בית משפט קמא ובמסקנות הנגזרות מהם.

10.

אשר על כן – הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

משלא נתבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.