החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 2395/15 אשר רוזנבאום נ. פקיד שומה דן

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · מחיקת סעיף בהחלטה קודמת בבקשת רשות ערעורבקשה למחיקת סעיף מהחלטה קודמת של בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה למחוק סעיף מהחלטה קודמת שבו צוינו טענות המשיב בדבר התנהלותו הדיונית של המבקש. נקבע כי הסעיף אינו מכריע בטענות לגופן ואין לו משמעות אופרטיבית, ולכן אין מקום להידרש שוב לעניין שהסתיים. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור בנוגע להחלטות בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. שני ראשיה הראשונים של הבקשה התקבלו וראשה הנותר נדחה בהחלטה מיום 29.6.2015. המבקש ביקש למחוק סעיף בהחלטה שציין את טענות המשיב על התנהלותו הדיונית, וטען כי הסעיף מטיל דופי בו ובבאי כוחו, מודה כי אין לו נפקות מעשית, אך חושש לנזק למוניטין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש למחוק סעיף בהחלטה קודמת של בית המשפט העליון שציין את טענות המשיב בדבר התנהלותו הדיונית של המבקש, כאשר לסעיף אין משמעות אופרטיבית?

הלכות

  1. 1

    אין זה מדרכו של בית המשפט לשוב ולהידרש לעניינים שהדיון בהם הסתיים, ואין מקום להשקיע משאבים שיפוטיים נוספים לצורך הכרעה בבקשה מעין זו.

    ״אין זה מדרכו של בית המשפט לשוב ולהידרש לעניינים שהדיון בהם הסתיים, ואין מקום כעת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ציון טענות צד בהחלטה אינו אמירה החלטית לגופן, ועל כן הטענות שמורות לצדדים במסגרת הדיון בערכאה הדיונית.

    ״בסעיף מושא הבקשה לא היה משום אמירה החלטית בדבר התנהלותם של המבקש ובאי כוחו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בקשת רשות ערעור
  • אמירה החלטית
  • אין צו להוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

2395/15

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

המבקש:

אשר רוזנבאום

נ ג ד

המשיבים:

1. פקיד שומה דן

2. אילן סמואל

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט

המחוזי בתל אביב-יפו בע"מ 1105/12 מיום 3.3.2015 שניתנה על-ידי השופטת

ד"ר מ' אגמון-גונן

בשם המבקש והמשיב

2:

עו"ד

אדי לזר; עו"ד נעמי שטיינפלד

בשם המשיב 1:

עו"ד עמנואל

לינדר

החלטה

1.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור בנוגע למספר עניינים במסגרת ערעורו נגד החלטות המשיב 1 (להלן: "המשיב" ) המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ע"מ 1105/12, כב' השופטת ד"ר מ' אגמון-גונן ). לאחר ששני ראשיה הראשונים של הבקשה התקבלו בהמלצת בית המשפט המחוזי ובהמלצתי, קבעתי ביום 29.6.2015 כי יש לדחות את ראשה הנותר של הבקשה. במסגרת הבקשה דהכא מבוקש למחוק את סעיף 5 לאותה החלטה, בו ציינתי את טענות המשיב בדבר התנהלותו הדיונית של המבקש. באותו סעיף הדגשתי את חשיבות הגילוי המלא בהליכים כגון דא ובהתחשב באופי הבקשה, אך כי אין צורך לדון בהשלכותיה של התנהלות נטענת זו, משנדחתה הבקשה לגופה.

2.

המבקש סבור כי הסעיף האמור מטיל דופי בו ובבאי כוחו מבלי שניתנה להם הזדמנות להגיב כדבעי לטענות המשיב. עוד שוטח המבקש את טענותיו לגופם של דברים, תוך הבאת מובאות והחלטות מתוך ההליך המתנהל בבית המשפט המחוזי. המבקש מודה כי אין נפקות מעשית לסעיף זה, אך לטענתו הותרת הסעיף עלולה להכתימו "לדראון עולם" .

3.

אין זה מדרכו של בית המשפט לשוב ולהידרש לעניינים שהדיון בהם הסתיים, ואין מקום כעת להשקיע משאבים שיפוטיים נוספים, לרבות שמיעת עמדת המשיב בסוגיה, כדי להכריע בבקשה מעין זו. אין חולק כי אין לסעיף המדובר משמעות אופרטיבית, והמבקש עצמו מודה כי הוא ובאי כוחו "היו טרודים עד כה בדיוני ההוכחות ובכתיבת סיכומים בתיק דלמטה" ועל כן מוגשת הבקשה זמן כה רב לאחר מתן ההחלטה. כדי להפיס את דעת המבקש, אדגיש כי בסעיף מושא הבקשה לא היה משום אמירה החלטית בדבר התנהלותם של המבקש ובאי כוחו, וכי אך ציינתי את טענותיו של המשיב בעניין זה, מבלי להכריע בדברים לגופם. הטענות בהקשר זה, ככל שיש צורך בכך, ובכלל, שמורות לצדדים במסגרת הדיון בבית המשפט המחוזי.

4.

לאור האמור, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' בתשרי התשע"ו (20.9.2015).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • בעמ 1105/12
  • עמ 1105/12

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1אין זה מדרכו של בית המשפט לשוב ולהידרש לעניינים שהדיון בהם הסתיים, ואין מקום להשקיע משאבים שיפוטיים נוספים לצורך הכרעה בבקשה מעין זו.
  2. 2ציון טענות צד בהחלטה אינו אמירה החלטית לגופן, ועל כן הטענות שמורות לצדדים במסגרת הדיון בערכאה הדיונית.