רע"א 2413/07 לידר ניהול ופיתוח בע"מ נ. המהפך אגודה שיתופית להובלת משאות ב

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (סגני הנשיא גרוס, קובו ורובינשטיין) מיום 25.2.07 בתיק ע"א 4104/04, בו התקבל ערעור המשיבה 1 (להלן המשיבה) על פסק דינו של בית משפט השלום (השופטת ינון) מיום 16.11.04 בתיק א' 121195/01.

ב.

בשנת 1993 רכשה המבקשת מחברת אסקון (חברה זרה שמנהלה הוא המשיב הפורמלי) שני גנרטורים. בשנת 1994 ביקשה המשיבה לרכוש אחד הגנרטורים. במועד העברת הגנרטור חתמה המשיבה על כתב התחייבות, לפיו אם "העסקה ביניכם (המבקשת - א"ר) לבין אורניוס (אסקון - א"ר) לא תצא לפועל אזי אנו... נשלם עבור הגנרטור...". לשיטת המבקשת, סברה כי במערכת היחסים העסקית בינה לבין אסקון, תועבר לה התמורה בעבור הגנרטור - ומשלא נעשה כן, תבעה את תמורתו מהמשיבה, בהתאם לכתב ההתחייבות. לשיטת המשיבה, סברה כי הגנרטור כלל לא הועבר לבעלות המבקשת, ובהתאם העבירה את תמורתו לאסקון. על כתב ההתחייבות חתמה, לשיטתה, כיון שידעה שקיים חוב מסוים של אסקון למבקשת (30,000 דולר), והיא רצתה לזרז את העברת הגנרטור (שנתפס כנראה כבטוחה מסוימת במערכת היחסים שבין המבקשת ואסקון). ביום 16.11.04 קיבל בית משפט השלום את גרסת המבקשת. נקבע כי המבקשת רכשה את הגנרטור מאסקון, ומאחר שהאחרונה לא העבירה את תמורתו למבקשת - בדין נתבעה המשיבה לעשות כן. ביום 25.2.07 קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המשיבה. נקבע כי תנאי להפעלת כתב ההתחייבות היה דרישת התשלום מאסקון, ושהמבקשת לא הוכיחה כי דרישה כאמור הוגשה ונדחתה. בנסיבות, כך נקבע, לא התמלאו התנאים להפעלת כתב ההתחייבות. כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה שבפנינו.

ג.

ראשית נטען כנגד התערבות ערכאת הערעור בקביעות שבעובדה - לרבות הקביעה כי נסיון לגבות את החוב מאסקון נכשל (ראו פסקה 36 לפסק דינו של בית משפט השלום). נטען כי המשיבה נטלה על עצמה את הסיכון שהגבייה מאסקון לא תצלח - ומאחר שסיכון זה התממש, עליה לשאת בעלותו. עוד נטען כי בית המשפט חרג מהכלל לפיו יש לפרש מסמך לחובת המנסח. נטען כי אסקון לא העבירה למבקשת את תמורת הגנרטור, ושנשלחו למשיבה מספר מכתבים בהם נדרשה לשלם את הסכום. נטען כי כתב ההתחייבות התייחס מפורשות לעלות גנרטור (100,000-95,000 דולר) - דבר שאינו עולה בקנה אחד עם טענת המשיבה לפיה נועד לערוב לחוב קטן הרבה יותר (30,000 דולר). עוד נטען, כי ניתן לראות במסמך עסקה ישירה בין הצדדים.

ד.

ביום 17.6.07 התבקשה תגובת המשיבה. בתגובה (מיום 20.9.07) נטען, כי אין הבקשה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. לגופו של עניין נטען - בעיקר - כי על המבקשת היה להוכיח את התקיימות התנאי המתלה שבכתב ההתחייבות: קרי כי ישנו חוב של אסקון כלפי המבקשת, ושגבייתו ישירות מאסקון לא צלחה. נטען כי במשך שנים המשיכה המבקשת לקיים קשרים עסקיים עם אסקון - ושסוגיית החוב מעולם לא הועלתה. הוטעם כי המבקשת לא הציגה ספרי חשבונות מהם ניתן להסיק על קיומו של חוב, או כל תיעוד לפנייה מטעמה לאסקון בעניינו. נטען כי מטעם המבקשת העיד מנהלה הנוכחי - שמסר רק כי

שמע שאסקון חייבת כספים אך לא מעבר לכך.

ה.

לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. בסופו של יום מתכנסת הבקשה לשאלה האם הוכיחה המבקשת - והנטל הוא אכן עליה - כי אסקון חייבת לה סכום המקביל לעלות הגנרטור, ושניסיונות גביה לא עלו יפה. התלבטתי בעניין זה, גם כיוון שבית המשפט המחוזי הפך בעניין זה את קביעתו

של בית משפט השלום (אשר באה בסוף פסק הדין ללא פירוט המגעים באשר לנסיונות הגביה). ואולם, שאלה זו אינה מצדיקה גלגול ערעורי נוסף, השמור למקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). המדובר - כאמור - בשאלה עובדתית, ולא לכך נועד ערעור בגלגול נוסף (רע"א 6474/99 צוקרמן נ' פאלוך (לא פורסם); רע"א 6594/06 אשכנזי נ' שר (טרם פורסם)). וכך כותב המחבר ש' לוין ( תורת הפרוצדורה האזרחית: מבוא ועקרונות יסוד סעיף 185 בעמ' 180): "טענת המבקש שבית המשפט המחוזי התערב שלא כדין בממצאי העובדה של בית משפט השלום אינה מצדיקה רשות לערער; לכאורה אין זה אלא מקרה פרטיקולרי של התערבות ערכאת הערעור בממצאי העובדה של בית משפט השלום, שאינה מצדיקה בדיקה חוזרת בערכאה נוספת". מכל מקום נוסיף, כי במקרה דנא אף ציין בית המשפט המחוזי שלא בהתערבות במהימנות עסקינן. ועוד, המשיבה הצביעה בתגובתה על העובדה שהעד מטעם המבקשת לא ידע להעיד באופן אישי על מערכת ההתחשבנות מול אסקון - עובדה שבהעדר תשתית בכתב, מקשה אף היא על גיבושן של קביעות עובדתיות מספקות, ואומרת דרשני.

ו.

לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה. המבקשת תשלם למשיבה 4,000 ₪ שכר טרחת עורך דינה.