רע"א 2513/21 חברת מ.ג.א.ד. בניין השקעות בע"מ נ. לברת אורן הסלע בניה והשקע

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' שבח , סג"נ) בהפ"ב 21512-09-20 מיום 15.12.2020 במסגרתו התקבלו בקשות המשיבה למינוי בורר שידון בערעור על פסקי בוררות שנתן עו"ד אסא זוהר (להלן: הבורר ).

1.

המבקשת משמשת כקבלן מבצע עבור המשיבה בפרויקט בנייה בקריית אונו והצדדים חתמו על הסכם "פאושלי" לביצוע הפרויקט (להלן: הסכם הביצוע ). לאחר שנתגלעו מחלוקות בקשר להסכם הביצוע, ביום 27.11.2019 נכרת הסכם בוררות, לפיו העבירו הצדדים את בירור המחלוקות ביניהם להכרעתו של הבורר (להלן: הסכם הבוררות ). בין היתר, נקבע בסעיף 2.10 להסכם הבוררות, תניית ערעור המאפשרת לצדדים לערער על פסק הבוררות, לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ).

2.

ביום 9.8.2020 (להלן: ההחלטה הראשונה ) ו ביום 23.9.2020 (להלן: ההחלטה השנייה ), ניתנו שתי החלטות על ידי הבורר, שנגעו לתביעות הצדדים. המשיבה ביקשה לערער על ההחלטות מכוח תניית הערעור שנקבעה בהסכם הבוררות והגישה בקשות לבית המשפט המחוזי למינוי בורר. המבקשת טענה בתשובותיה כי החלטות הבורר מושא הבקשות הן החלטות ביניים שעניינן ערבויות ובהתאם להסכמות הצדדים ולחוק הבוררות, לא ניתן להשיג על החלטות ביניים. עוד נטען כי במסגרת תניית הערעור בהסכם הבוררות לא הבהירו הצדדים האם כוונתם למסלול הקבוע בסעיף 21א לחוק הבוררות או למסלול הקבוע בסעיף 29ב לחוק הבוררות, שעניינו בקשת רשות ערעור לבית המשפט.

3.

בית המשפט קיבל את בקשת המשיבה וקבע כי היא זכאית לממש את זכותה למינוי בורר לדון בערעור על החלטות הבורר. טענתה של המבקשת כי החלטות הבורר הן החלטות ביניים נדחתה. בית המשפט ציין כי בהחלטה הראשונה קבע הבורר קביעה שמהותה מתן צו עשה ועל כן מדובר בפסק ביניים לכל דבר שניתן לערער עליו. גם ההחלטה השנייה מכילה הוראות אופרטיביות מובהקות ובוודאי מהווה פסק בוררות. למעלה מן הצורך צוין כי המשיבה ביקשה ליתן תוקף של פסק דין להחלטה השנייה ועל כן היא מנועה מלהביע כיום עמדה הפוכה. באשר לטענת המבקשת כי לא ברור מהו מנגנון הערעור שנקבע בהסכם הבוררות, ציין בית המשפט כי הסעיף אכן נוסח באופן לקוני ועמום. נוכח אי בהירות הסעיף, היעדר ההתייחסות לתנאים הייחודיים בהתאם לסעיף 29ב לחוק הבוררות ובאין ראיה אחרת המלמדת על מהות הסכמת הצדדים, המסקנה המתבקשת היא כי הצדדים כיוונו למסלול הערעור הקבוע בסעיף 21א לחוק הבוררות.

4.

מכאן הבקשה שלפנַי. בקליפת האגוז, המבקשת טוענת כי בהחלטת בית המשפט המחוזי נפלו פגמים מהותיים, בין היתר בניהול ההליך. כמו כן, החלטת בית המשפט המחוזי היא בעלת השלכות רוחב המצדיקות מתן רשות ערעור. בית המשפט לא בחן את כוונת הצדדים בהסכם הבוררות ואף לא ערך דיון בפרשנות ההסכם. משמעות החלטת בית המשפט היא כי כל פסק ביניים, שניתן במסגרת בוררות בה נקבעה אפשרות ערעור, יהיה ניתן לערעור כאשר לשון הסכם הבוררות עמומה או לא ברורה. בית המשפט גם התעלם מחוסר תום הלב והיעדר ניקיון הכפיים של המשיבה.

5.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. רשות ערעור על החלטות ופסקי דין של בית המשפט בענייני בוררות תינתן רק במקרים חריגים המעוררים שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין (ראו מהעת האחרונה: רע"א 2260/21 ב.ר בילדינג בע"מ נ' ר.ע.י אחזקות בת חפר בע"מ , פסקה 4 (13.4.2021); רע"א 2061/21 גרטלר נ' גרטנר , פסקה 14 (11.4.2021) ). יתרה מכך, רשות ערעור על החלטה בעניין מינוי בורר מכוח סעיף 8 לחוק הבוררות תינתן רק במקרים בהם "טעתה הערכאה הראשונה בהפעלת החוק או נתפסה לכלל טעות מהותית" (רע"א 4860/20 חברת באמונה וניהול פרויקטים בע"מ נ' עמותת נאות חנן , פסקה 6 (9.8.2020); רע"א 2281/21 נכסי אילת ואילן לוי בע"מ נ' אלעזר , פסקה 5 (18.4.2021)). בהקשר זה, אין נפקות לשאלה האם מדובר במינוי בורר מעיקרא לדון בסכסוך או במינוי בורר לשבת כערכאת ערעור על פסק בוררות. הבקשה שלפנַי נטועה בסכסוך הפרטני בין הצדדים והמבקשת לא הצביעה על כל טעות של בית המשפט המחוזי בהפעלת החוק או טעות מהותית שנפלה בהחלטה.

הבקשה נדחית.