רע"א 2281/21 נכסי אילת ואילן לוי בע"מ נ. רוקח אלעזר ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' שבח , סג"נ) מיום 22.2.2021 בהפ"ב 69558-12-20 במסגרתו התקבלה עתירת המשיבים למינוי בורר בסכסוך בינם לבין המבקשים.

1.

המשיבים הם רוכשי יחידות מסחריות בפרויקט מגורים ומסחר בעיר מודיעין (להלן: הפרויקט ). מבקשות 1 ו-2 הן בעלות זכויות החכירה במקרקעין עליהם נבנה הפרויקט, ומבקש 3 הוא המנהל ובעל המניות במבקשת 1. הסכסוך בין הצדדים מקורו בדרישת המשיבים מהמבקשים לשלם להם סך של כ-42 מיליון ש"ח בגין עוולות נטענות שבוצעו כלפיהם במסגרת הקמת הפרויקט, על מנת לנכס לעצמם חלקים ממנו ולהשית תשלומים המוטלים עליהם על המשיבים.

2.

עתירתם של המשיבים למינוי בורר נסמכה על סעיף מסויים להסכם שנחתם בין הצדדים, לפיו "בכל מקרה של מחלוקת כלשהי בנוגע לביצועו ו/או קיומו ו/או הפרתו של הסכם זה על ידי מי מהצדדים ו/או הנציגות, יובא הדבר להכרעתו של בורר יחיד...". אין מחלוקת כי מבקש 3 אינו חתום על ההסכם אך המשיבים טענו כי הוא המנהל ובעל השליטה במבקשות, "הרוח החיה" בהן וזה העומד מאחורי כל פעילותן. המבקשים מנגד טענו כי אין למנות בורר טרם יתברר ויוגדר הסכסוך, שכן טענות המשיבים כלליות ועמומות ומכיוון שהמשיבים מייחסים להם מעשי מרמה וטענות מעין אלה מקומן להתברר בבית המשפט ולא במסגרת הליך בוררות. טענה דומה שהעלו המבקשים הייתה כי ראוי שהמחלוקת בין הצדדים תבורר על ידי שמאי, ולא על ידי בורר וכי בכל מקרה המשיבים ויתרו על טענותיהם ביחס להליך הבוררות. באשר לצירופו של מבקש 3 להליך הבוררות, טענו המבקשים כי אין בהיותו אחד מחברי הנציגות מטעמם כדי להפכו צד לתניית הבוררות.

3.

בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המשיבות למינוי הבורר, בדחותו את טענות המבקשים לוויתור מצד המשיבים, ולכך שהסכסוך צריך להתברר על ידי שמאי. בית המשפט הכיר בכך שמבקש 3 אמנם אינו חתום על ההסכם, אולם נוכח הזהות שלא הוכחשה, בינו לבין יתר המבקשות נמצא כי הוא נכנס ל"מעגל ההרחבה" שנקבע בפסיקה. כמו כן, מבקש 3 הוא חלק מנציגות הפרויקט ותניית הבוררות קובעת במפורש כי גם מחלוקת עם הנציגות תתברר במסגרת הליך בוררות. לבסוף, גם טענת המבקשים כי הסכסוך אינו מתאים להתברר בבוררות בשל טענות המרמה מצד המשיבים נדחתה. בית המשפט ציין כי הסכסוך בין הצדדים אינו נמנה על אותם מקרים בהם נדרש הבירור המשפטי לפומביות המאפיינת את ההליך המשפטי, להבדיל מהליך הבוררות.

4.

מכאן הבקשה שלפנַי. המבקשים טוענים כי בהחלטת בית המשפט המחוזי נפלו שגיאות מהותיות המצדיקות מתן רשות ערעור. לשיטתם, בית המשפט פירש את ההסכם פרשנות תכליתית, תוך התעלמות מלשונו, ועל כן מוצדקת התערבות בהחלטתו. ההסכם קבע שני מנגנונים לבירור מחלוקות: בוררות לפני בורר ומנגנון נוסף לפיו אם יתעוררו מחלוקות ביחס לאחוזי ההשתתפות של הצדדים, המחלוקות יוכרעו על ידי שמאי. עוד טוענים המבקשים כי המשיבים לא היו מוכנים לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות וגם בשל כך לא היה מקום להורות על מינוי בורר. לבסוף, המבקשים שבים וטוענים כי טענת התרמית אינה מתאימה לבירור במסגרת בוררות, כי מבקש 3 לא היה צד להסכם וכי הליך בוררות לא ימצה את המחלוקות בין הצדדים.

5.

דין הבקשה להידחות. רשות ערעור על החלטות בענייני בוררות תינתן רק במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או ציבורית בעלת השלכות החורגות מעניינם של הצדדים לבקשה, או כאשר הדבר נדרש משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין (ראו לאחרונה: רע"א 2260/21 ב.ר בילדינג בע"מ נ' ר.ע.י אחזקות בת חפר בע"מ, פסקה 4 (13.4.2021); רע"א 2061/21

גרטלר נ' גרטנר , פסקה 13 (11.4.2021)). למעלה מכך, רשות ערעור על החלטה בעניין מינוי בורר מכוח סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 תינתן רק במקרים בהם "טעתה הערכאה הראשונה בהפעלת החוק או נתפסה לכלל טעות מהותית" (רע"א 4860/20 חברת באמונה וניהול פרויקטים בע"מ נ' עמותת נאות חנן , פסקה 6 (9.8.2020); רע"א 8816/20 הלה מגדלי משרדים בע"מ נ' מגדלי עסקים (אחזקות) בע"מ , פסקה 6 (7.1.2021)). הבקשה שלפנַי אינה נמנית עם אותם מקרים חריגים ונטועה כל כולה בסכסוך ובהסכם הפרטני בין הצדדים. טענת המבקשים בהקשר זה נשענה על טענתם לפרשנות שגויה של ההסכם על ידי בית המשפט המחוזי. אלא שגם אם פרשנות בית המשפט המחוזי הייתה שגויה, ואינני קובע כך, אין הדבר מצדיק בענייני בוררות מסוג זה מתן רשות ערעור (ראו: רע"א 9063/20 קליין נ' פרלשטיין , פסקה 4 (27.12.2020)). אינני סבור גם, כי ייגרם למבקשים כל עיוות דין כתוצאה מבירור תביעת המבקשים לפני בורר.

הבקשה נדחית.