רע"א 2614/04 א.ב.ג.ד.ה בניה ופיתוח בע"מ נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ - סניף

1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת דותן) בע"א 3058/03 בו נתקבל ערעורם של המבקשים על החלטת רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' הרשם אזר) בבש"א 18323/03 בד בבד עם חיובם בהוצאות המשיב עקב פתיחת תיק הוצאה לפועל על ידו.

2.המשיב הגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשים. אלו הגישו בקשה למתן רשות להתגונן והדיון בה נקבע ליום 11.9.03. בתאריך 28.7.03 קיבל בא-כוח המבקשים הזמנה ממזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב, בה נקבע בטעות כי הדיון בבקשה יתקיים ביום 9.11.03. בתאריך 10.9.03 התקשר מתמחהו של הרשם למשרדו של בא-כוח המשיב והודיעו, באמצעות מזכירתו, כי בהזמנה נפלה טעות, וכי הדיון יתקיים ביום המחרת – הוא המועד המקורי שנקבע לדיון. על פי בקשת המתמחה, פנה בא-כוח המשיב לעורך דינם של המבקשים והודיעו בדבר, אולם נענה כי אין בכוונתו של האחרון להתייצב לדיון. זאת, בהסתמך על לשון ההזמנה ועל פירוט הדיונים ביומן בית המשפט כפי שמופיע באתר האינטרנט, וחרף הודעתו של בא-כוח המשיב כי בהעדרם של המבקשים יעתור למתן פסק דין. ואמנם, איש מטעמם של המבקשים לא התייצב לדיון אשר התקיים ביום 11.9.03, ובעקבות כך דחה רשם בית המשפט את בקשתם למתן רשות להתגונן. גם בקשת המבקשים לביטול ההחלטה נדחתה, מאחר שלא התכחשו לידיעתם בדבר קיומו של הדיון, ונוכח העובדה שעשו דין לעצמם.

3.המבקשים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי וערעורם נתקבל. נקבע, כי יידועו של בא-כוח המבקשים בדבר מועד הדיון על ידי עורך דינו של המשיב, על פי בקשת מתמחהו של רשם בית המשפט, אינו המצאה כדין. יחד עם זאת, בית המשפט חייב את המבקשים בהוצאות המשיב עקב פתיחת תיק הוצאה לפועל על ידו, באשר בא-כוח המבקשים ידע על הטעות שנפלה בהזמנה ועל קיומו של הדיון במועד המקורי שנקבע ואף על פי כן בחר שלא להתייצב לדיון ולא הגיש בקשה או הודעה כלשהי לבית המשפט, והדבר גרר עלויות כספיות למשיב בפתיחת תיק ההוצאה לפועל.

4.המבקשים עותרים למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לעניין חיובם בהוצאות בלבד. לטענתם, חיובם בהוצאות המשיב בגין פתיחת תיק ההוצאה לפועל, המסתכמות בכ-60,000 ש"ח, בד בבד עם הקביעה כי הזמנתם לדיון לא היתה כדין מהווה טעות קיצונית ונדירה בהפעלת שיקול דעת שיפוטי. לחילופין הם טוענים, כי אין לחייבם במלוא סכום ההוצאות מאחר שהיה על המשיב להימנע מפתיחת תיק ההוצאה לפועל, שעלותה רבה, שעה שידע כי בכוונת המבקשים לערער על פסק הדין שניתן בהעדרם.

5.המשיב מתנגד למתן רשות ערעור וטוען כי המקרה אינו מעלה כל שאלה עקרונית המצדיקה דיון בפני ערכאה שלישית, בייחוד מקום שמדובר בפסיקת הוצאות, נושא שערכאת הערעור תתערב בו במקרים נדירים וחריגים בלבד. לגופו של עניין, מפרט המשיב את השתלשלות הדברים בכל הנוגע לאי ההתייצבות לדיון וטוען כי המבקשים עשו דין לעצמם והתנהגותם מעידה על זלזול בהליכי בית המשפט. הוא מתאר בטיעוניו את השתלשלות ההליכים המצביעים, לדעתו, על סבירות שיקול הדעת בחיוב המבקשים בהוצאות פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

6.טוב היה לה לבקשה זו אלמלא הוגשה. ברי, כי אין היא מעלה כל שאלה עקרונית כללית היאה לדיון בגלגול שלישי, ואך מטעם זה דינה להידחות על הסף.

אולם ראוי להעיר אף לגופם של דברים את הטעון הערה בנסיבות ענין זה: אך חסד עשה בית המשפט המחוזי עם המבקשים שעה שניאות לקבל את ערעורם לגופו ולבטל את החלטת בית משפט השלום לסרב לדחיית בקשתם לרשות להגן נוכח אי התייצבותם לדיון, בלא הודעה או בקשה כלשהי בענין זה לבית המשפט. בנסיבות העניין, התנהגותם של המבקשים ובא כוחם מעידה על התנהלות לא ראויה בהתייחסם להליכי בית המשפט. על בעל דין חלה חובת תום לב בניהול הליכי המשפט בהם הוא מעורב. בגידרה של חובה זו עליו להתייצב לדיון הקבוע בבית המשפט במועד שיועד לו, כשהדבר מצוי בידיעתו בפועל , וזאת גם מקום שנפל שיבוש או תקלה בהזמנה לדין. למיצער, עליו להגיש בקשה לבית המשפט לדחיית מועד הדיון ולהסביר את נימוקיו לכך (השווה רע"א 1415/04 סרביאן נ' סרביאן , דינים עליון סט 553). הליכי בית המשפט אינם בבחינת משחק מחבואים המתיר לבעל דין להסתתר מאחורי טיעונים פורמליסטיים, מקום שהנתונים הרלבנטיים מצויים בידיעתו, גם אם נפלה תקלה טכנית כזו או אחרת בהודעה שנמסרה או בהזמנה שנשלחה. הפרת חובת תום לב החלה על בעל דין בניהול הליכי המשפט המשתרעת על יחסיו עם בית המשפט ועם בעל הדין שכנגד, עלולה, בנסיבות מתאימות, לשלול ממנו את יומו בבית המשפט, ולמיצער, לגרור את חיובו בהוצאות על הפגיעה בהליך ועל הנזק שנגרם עקב כך לבעל הדין האחר ולציבור. כך נהג בית המשפט המחוזי במקרה זה, וכדין נהג.

אשר לשיעור ההוצאות שהוטלו, בכך אין ערכאת ערעור נוטה להתערב. לא כל שכן, שאין בית המשפט נוטה להתערב בכך במסגרת בקשת רשות ערעור. נוכח אופן התנהלותם של המבקשים בהליך זה, לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי (רע"א 913/00 זיו נ' ינאי, פסקה 6; רע"א 4712/04 רוזנצוייג נ' חיים , פסקה ד'; רע"א 6322/99 קרן נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה ) .

הבקשה נדחית. המבקשים ישלמו למשיב את הוצאות בקשה זו בסכום כולל של 10,000 ש"ח.