פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
274/10
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
סוהיל מסארווה
נ ג ד
המשיבים:
1. מנורה חברה לביטוח בע"מ
2. מרואן מצארווה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום
10.12.09 בע"א 13947-04-09 שניתן על-ידי השופט כהן
בשם המבקש:
עו"ד עומר ג'אד
החלטה
רקע והליכים
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט כהן) מיום 10.12.09 בע"א 13947-04-09, בגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (השופטת אסיף) מיום 22.3.09 בתא"מ 1002/08.
ב.
המבקש היה מעורב בתאונת דרכים, ושלח הודעת צד ג' לחברת הביטוח ולסוכן הביטוח, שכן לטענתו היה מבוטח בביטוח לכיסוי נזקי צד ג'. חברת הביטוח סברה כי למבקש אין כיסוי ביטוחי כאמור. המבקש פנה בתביעה לבית משפט השלום, בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונת הדרכים.
ג.
בית משפט השלום החליט לבטל את ההודעה ששלח המבקש לצדדים שלישיים, וקבע כי הוא נעדר כיסוי ביטוחי. בית המשפט לא נתן אמון בעדות המבקש וציין, כי עדותו היתה מהוססת ומתחמקת בעניינים רבים. כך גם לא הובאה כל ראיה, ממנה ניתן ללמוד על מחלת נפש ממנה סבל, אשר כנטען פגעה ביכולתו לנהל את ענייניו; מהנתונים שמסר עולה כי אשפוזיו של המבקש לא היו בתקופות הרלבנטיות. למול זאת עמדה עדות סוכן הביטוח שהותירה רושם מהימן, ונתמכה במסמכים ובעדות המבקש עצמו. סוכן הביטוח העיד כי תחילה הוארכה פוליסת הביטוח לתקופה של שנה, לרבות פוליסה לביטוח בגין נזקי צד ג', אלא שהמבקש ביקש לימים לבטל את הפוליסה לביטוח נזקי צד ג' ולקצר את תקופת ביטוח החובה לשישה חודשים, מנימוקים כלכליים. הסוכן הציג את תעודת ביטוח החובה וכן מסמכים לפיהם פנה המבקש בבקשה לבטל את פוליסת הביטוח לכיסוי נזקי צד ג'. בית המשפט לא קיבל את גרסתו של המבקש, כי פנה לסוכן ותמה במה מ דובר לאחר שהבחין כי קוצרה תקופת הביטוח. כן לא נתקבלה טענת המבקש, כי לא ניתן לבטל את הפוליסה ללא הוראה בכתב של המבוטח, וניתן אמון באמירתו של סוכן הביטוח לפיה ביום התאונה פנה אליו המבקש, וביקש ממנו להסדיר לו ביטוח.
ד.
בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש, וקבע שאין מקום להתערב בהכרעתו של בית משפט השלום, אשר העדיף את גרסת המשיב על פני גרסת המבקש. מכאן הבקשה הנוכחית.
הבקשה
ה.
בבקשה נטען כי המבקש סבל ממחלת נפש, אשר השפיעה על התנהלותו היומיומית. הוסף, כי גרסתו של המערער נתמכת במסמכים שהוגשו.
עוד נטען, כי בית המשפט לא איפשר גילוי מסמכים שעניינם קיצור תקופת הביטוח, והודגש כי בהקשר זה נהג בית המשפט איפה ואיפה, משאופשר למשיבה 2 להגיש מסמך שלא היה ברשימת מסמכיה.
ההכרעה
ו.
אין בידי להיעתר לבקשה. כידוע רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית שחשיבותה "חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת" (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר)), ואילו המקרה שלפנינו אינו נמנה על מקרים אלה. המבקש חפץ להידרש מחדש לשאלות עובדתיות שהוכרעו בבית משפט השלום, ולממצאי מהימנות שנקבעו על ידיו. כידוע, ככלל אין בית משפט של ערעור מתערב בכגון אלה (ע"א 2835/04 דוד לובינסקי בע"מ נ' י.ת נצר אחזקות בע"מ (לא פורסם); ע"א 3601/96 בראשי נ' עזבון המנוח קלמן בראשי , פ"ד נב(2) 582, 594; זוסמן, סדרי הדין האזרחי , (מה' 7 בעריכת ש' לוין) סעיף 665 בעמ' 856- 857). לא כל שכן כך, כשהמ דובר בבקשת ערעור בגלגול שלישי.
ז.
בבקשה מלין המערער על כי בית המשפט לא הורה על גילוי מסמכים מסוימים. בהקשר זה אין מקום להתערבות. בית המשפט של ערעור נוטה שלא להתערב בהחלטות פרוצדורליות, אשר עניינן אופן ניהול ההליך בערכאה הדיונית ( רע"א 422/06
חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ נ' גיטי אהובים (לא פורסם); והשוו רע"א 8674/04
א.ש. גל חום שוקי פסח בע"מ נ' FR ANCO BELGES
(לא פורסם)) ; זאת אף במקרים שבהם סבורה ערכאת הערעור שראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת (רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונטל לימיטיד נ' מדינת
ישראל , פ"ד מד (2) 206) - ואיני אומר כי כך בנידון דידן. במישור הכללי ג ישת "הקלפים הגלויים" שבבסיס ההליך של גילוי מסמכים לא לבדה היא עומדת, ויש לאזנה אל מול שיקולים נוספים, כגון פגיעה בצד שכנגד או ביעילות ההליך (רע"א 3511/09 קמטק נ' אורבוטק (לא פורסם); רע"א 525/09 פרומדיקו בע"מ נ' ט.ט.י נתיבי מסחר כללים בע"מ (לא פורסם); ראו לעניין התחשבות בזכות לפרטיות במסגרת ההליך של גילוי מסמכים רע"א 8019/06
ידיעות אחרונות נ' לוין (לא פורסם)). אכן, מגמות כלליות בשיטת הדיון האזרחי נוטות להרחבה בתחום גילוי המסמכים (ראו ד' שוורץ, סדר הדין אזרחי, חידושים, תהליכים ומגמות (תשס"ז) 39-38); ועם זאת מגמה זו משתלבת במערך איזונים אל מול מגמות אחרות, כגון יעילות, התחשבות בחסיונות ועוד (ראו ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד (מה' 2 – תשס"ח-2008), 181-178); מ' קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי (מ"ה 15, תשס"ז-2007), 782-781; א' גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 101, תשס"ט-2009), 200). סטייה מעקרון הגילוי הכללי אפשרית ונתונה לשיקול דעת בית המשפט, אך בסופו של יום מ דובר בהחלטה דיונית המבכרת, כאמור, נקודת איזון מסוימת מתוך מספר נקודות אפשריות, ועל כן ההתערבות הערעורית בכך באה במשורה, בודאי כשהמ דובר
בגלגול שלישי ( ראו רע"א 5756/06
אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' פי אד (לא פורסם)).
ח.
סוף דבר - אין בידי, איפוא, להיעתר למבוקש.
ניתנה
היום, ג' באדר תש"ע (17.2.10).
ש ו פ ט