פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2803/14
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקש:
רמי אליאס
נ ג ד
המשיבה:
מגדל חברה לביטוח בע''מ
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק ע"א 27129-04-13 שניתן ביום 10.3.2014
על ידי כב' השופטים סג"נ אילן ש' שילה;
ורדה פלאוט ובלהה טולקובסקי
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו מיום 10.3.2014 של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגן הנשיא א' ש' שילה וכב' השופטות ו' פלאוט ו- ב' טולקובסקי ) בע"א 27129-04-13, בגדרו התקבל, בחלקו, ערעור המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה (כב' השופט ד' שוהם ) והופחת סכום הפיצויים שנפסק לזכות המבקש בעקבות פציעתו בתאונת דרכים.
רקע והליכים קודמים
1.
המבקש (יליד 1966) נפגע בתאונת דרכים ביום 11.7.2006. בין הצדדים לא התעוררה מחלוקת באשר לעצם חבותה של המשיבה לשאת בנזקי המבקש, והמחלוקת בין הצדדים נסבה על שיעור הנזק שנגרם לו בעקבות התאונה וסכום הפיצוי לו הוא זכאי. בית משפט השלום מינה שלושה מומחים מטעמו - בתחום רפואת העיניים, בתחום האף-אוזן-גרון (להלן: אא"ג ) ובתחום הפסיכיאטרי. בית משפט השלום אימץ את חוות הדעת מטעם המומחים מטעמו לפיהן נכותו הרפואית המשוקללת של המבקש עומדת על 23 אחוזים, וקבע כי יש להעריך את הפגיעה בכושר השתכרותו על-פי שיעור נכותו הרפואית. בבואו לקבוע את ראשי ושיעור הנזק שנגרם למבקש, עמד בית המשפט על כך שהמבקש אמנם לא עבד במועד התאונה, וזאת לאחר שהוכרז כפושט רגל בשנת 2003 והפסיק להפעיל עסק שהיה בבעלותו, אך היה קיים סיכוי ממשי שהמבקש ישוב לעבוד ולכן יש לפצות על הפגיעה בכושר השתכרותו. בית המשפט העריך "באופן שרירותי" כי המבקש היה שב לעבוד בשנת 2009 וכי פוטנציאל ההשתכרות שלו עמד על 7,000 ש"ח. עוד נפסקו לטובת המבקש פיצויים בגין נסיעות מוגברות וניידות, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. סכום הפיצוי הכולל שנפסק לזכות המבקש, לאחר ניכויי הגמלאות מהמוסד לביטוח הלאומי, הועמד על 299,623 ש"ח.
2.
ערעור שהגישה המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום התקבל באופן חלקי. נאמר, כי חלק מקביעות בית משפט השלום אינן מעוגנות בתשתית הראייתית. בין היתר, עמד בית משפט קמא על כך שאף שאכן יש להניח שהמבקש היה שב לעבוד, לא היה מקום לקבוע שפוטנציאל השתכרותו עמד על 7,000 ש"ח, בין היתר, בהתחשב בתלונותיו באשר למצב ראייתו, ולכן יש לחשב את אובדן ההשתכרות של המבקש לפי שכר של 5,000 ש"ח מיום קרות התאונה ועד לגיל הפרישה. עוד נאמר, כי יש להעמיד את שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות של המבקש על 15 אחוזים לנוכח קביעת המומחה בתחום האא"ג כי לחלק מנכויותיו הרפואיות של המבקש אין השפעה תפקודית. בית משפט קמא קבע, כי לא היה מקום לפסוק לטובת המבקש פיצוי בגין הוצאות ניידות מוגברות, בין היתר, בהתחשב בכך שנאמר שרישיונו של המבקש נשלל בשל ליקוי ראיה לגביו נקבע כי לא מתקיים קשר סיבתי בינו לבין התאונה. בית משפט קמא לא התערב ביתר קביעות בית משפט השלום. בסופו של יום, ולאחר ניכויי הגמלאות מהמוסד ביטוח לאומי, נפסק למבקש פיצוי בסך של 81,290 ש"ח.
הבקשה
3.
המבקש, אשר אינו מיוצג ואף לא היה מיוצג בהליכים הקודמים, טוען כי יש מקום ליתן לו רשות ערעור בשל "הפער הבולט לעין ויוצא הדופן בין תוצאות הפסיקה". עוד טוען המבקש, כי לא היה מקום שהערכאות הקודמות יבססו את פסיקתן על חוות דעתו של המומחה בתחום רפואת העיניים, שכן מומחה זה נמצא בקשרי עבודה עם המשיבה. המבקש יוצא גם נגד אימוץ חוות דעתו של המומחה בתחום האא"ג לפיה אין לנכויותיו בתחום זה כדי להשפיע על תפקודו, שכן מצבו הרפואי מקשה עליו לתפקד. לבסוף מלין המבקש על קביעת המומחה בתחום הפסיכיאטרי לפיה נכותו בתחום זה אינה נובעת בכללותה מהתאונה.
דיון והכרעה
4.
לאחר העיון בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בלי שתתבקש תשובה. כפי שניתן להיווכח, בקשה זו אינה אלא השגה על שיעורי הנכות וסכום הפיצויים שנפסקו למבקש - כלומר הבקשה ממוקדת בנסיבות הקונקרטיות של המקרה דנא ומשכך אין היא עומדת באמות המידה הנדרשות לשם מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". לא אחת נקבע בפסיקה, כי השגות בדבר סכום הפיצויים אינן מצדיקות מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א
4051/08
דויטש נ' עיריית פתח תקווה , פסקה י ' ( 8.7.2008)). המבקש מלין גם על קביעות הערכאות הקודמות בדבר שיעורי הנכויות הרפואית שנקבעו לו ובדבר השפעותיהן על נכותו התפקודית. מעבר לכך שהמבקש לא השיג על קביעות בית משפט השלום בעניין זה בפני בית משפט קמא, הרי שבפסיקה נקבע כי הקביעה בעניינים אלה "מצויה בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, אשר בפניה הובאו כלל הראיות ואשר התרשמה באופן בלתי-אמצעי מהנפגע ( ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי , פ"ד נב(3) 792, 801-799 (1995)). לפיכך, לא בנקל תתערב ערכאת הערעור – לא כל שכן ב'גלגול שלישי' – בקביעותיה של הערכאה הדיונית בכגון דא" ( רע"א
6423/12 אוסטרובסקי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע''מ , פסקה 9 (19.12.2012)). אציין גם, כי אף אם בית משפט השלום ובית משפט קמא נחלקו באשר לשיעור הנכות התפקודית שנותרה למבקש, הרי שמחלוקת בעניין זה אינה מצדיקה שלעצמה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (רע"א 2424/14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (11.8.2014)).
סוף דבר. הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, ד' בתשרי התשע"ה (28.9.2014).
ש ו פ ט