רע"א 2854/17 רע"א 2854/17

בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' ואגו ) שבו נדחה ערעור המבקשת על פסק הדין של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' הרשם הבכיר א' הדר ).

1.

בין המבקשת לבין המשיבה 1 ניטשה מחלוקת שנוגעת לשיק על סך 1,000 ש"ח, שנמשך מחשבונה של המבקשת (להלן: השיק ). המבקשת הורתה על ביטול השיק, ואילו המשיבה 1 הגישה את השיק לביצוע. הצדדים חלוקים ביחס לנסיבות שבהן הגיע השיק לידיה של המשיבה 1 ולשאלה אם היא אוחזת בו כשורה. יצוין כי המחלוקת האמורה חלה גם ביחס לשישה שיקים נוספים על סך זהה שנמשכים מחשבונה של המבקשת, שגם הם נמצאים בידיה של המשיבה 1 (להלן ביחד: השיקים ).

2.

המבקשת והמשיבה 1, כל אחת בנפרד, הגישו תובענה לבית משפט השלום בבאר שבע: המשיבה 1 הגישה בקשה לביצוע שטר; והמבקשת הגישה תביעה למתן פסק דין הצהרתי שלפיו השיקים כולם אינם ברי תוקף, ושעל המשיבה 1 להשיבם אל המבקשת. בית המשפט (כב' הרשם הבכיר א' הדר ) קיבל את תביעתה של המשיבה 1 במלואה ביחס לשיק האמור, ודחה את תביעתה של המבקשת בעניין השיקים (מלבד שיק אחד, שלגביו נקבע שיש להשיבו למבקשת). בית המשפט דחה את גרסתה העובדתית של המבקשת – שלפיה המשיבה 2 חטפה את פנקס השיקים של המבקשת מידיה וללא רשותה – וקיבל את גרסתה של המשיבה 2, שלפיה המבקשת הלוותה לה כספים באמצעות השיקים, לשם פירעון שכר דירה שעל המשיבה 2 לשלם למשיבה 1. כמו כן נקבע כי כאשר הועברו השיקים מהמשיבה 2 אל בא כוח המשיבה 1, האחרון פנה למבקשת במטרה לבחון האם השיקים אכן תקינים, והמבקשת השיבה בחיוב ואישרה כי השיקים יפרעו. לפיכך, נקבע כי יש לקבל את גרסותיהם העובדתיות של המשיבה 2 ובא כוחה של המשיבה 1, ולא את גרסתה של המבקשת.

3.

ערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' ואגו ) – נדחה. בית המשפט קבע כי אינו רואה להתערב בממצאים העובדתיים ובנימוקים שקבע בית משפט השלום, וכי אינו מוצא ממש בטענות המבקשת שלפיהן המשיבה 1 אינה אוחזת כשורה בשיק נושא הבקשה. כמו כן, נקבע כי אישורה של המבקשת בפני בא כוח המשיבה 1 כי השיקים תקינים ויפרעו – יצר מצידה חבות לפירעון השיק, אף בנוסף לזו הקמה מכוח דיני השטרות; וכי בשל אישורה זה, היא מנועה מלטעון שהמשיבה 1 אינה אוחזת בשיק כשורה.

4.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקשת טוענת כי הערכאות הקודמות שגו ביישום הדין בנסיבות המקרה, בקביעתן כי המשיבה 1 "אוחזת כשורה" בשיקים לפי הקבוע בסעיף 28 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: הפקודה ). עוד נטען בעניין זה, כי לא ניתן משקל מספק לטעמים נוספים התומכים בנסיבות המקרה בכך שאין לראות במשיבה 1 כאוחזת כשורה בשיקים, ובהם העובדה ששם המוטב היה חסר על השיקים והמשיבה 1 היא זו שרשמה את שמה עליהם; וכמו כן, לכך שהמשיבה 1 החזירה את השיקים אל המשיבה 2 לזמן מה, ואלה הוחזרו אליה אך בהמשך.

5.

לאחר העיון בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה שדינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים המעוררים שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת (רע"א 9127/11 חושקובר נ' בנק הפועלים בע"מ , פסקה 5 (2.1.2012); רע"א 878/11 אופטימה – י. מודלים כלכליים בע"מ נ' טאוב , פסקה 5 (21.3.2011); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). המקרה שלפניי אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה. טענות המבקשת נדונו והוכרעו בפסק דין מנומק ומפורט של בית משפט השלום – אשר יישם בעניין זה את הוראות הדין על פי הממצאים העובדתיים שנקבעו במקרה דנן. קביעות אלו אומצו במלואן בפסק הדין של בית המשפט המחוזי. טענות המבקשת אינן אלא השגה על אופן יישום הדין וההלכה הנוהגת על ידי הערכאות הקודמות בנסיבות המקרה הקונקרטי, ובפרט בכל שאמור לשאלה אם יש לראות במשיבה 1 כאוחזת כשורה לפי 28 לפקודה – ובטענות אלו כשלעצמן, בהתאם לאמת המידה האמורה, אין כדי להקים עילה למתן רשות לערער (השוו רע"א 9093/11 טרולו ישראל בע"מ נ' כהן , פסקה 6 (3.1.2012)).

סוף דבר, הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.