פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2919/13
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים
משלימים
בע"מ (בפירוק)
2. קווי אשראי לישראל (מרכז) בע"מ (בפירוק)
3. קווי אשראי לישראל (א.ש) בע"מ (בפירוק)
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל אביב-יפו מיום 27.3.2013 בת"א
2201/04 שניתנה על ידי כבוד השופט א' זמיר
בשם המבקש:
עו"ד מ' זהבי;
עו"ד מ' גרון
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט א' זמיר) בת"א 2201/04 מיום 27.3.2013 בה נדחתה בקשת המבקש לחייב את המשיבות לתקן את כתב התביעה.
הרקע
1.
המשיבות הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה כספית בסכום של 500,000,000 ₪ נגד כמה וכמה נתבעים, עליהם נִמנה גם המבקש. לטענתו, לא ציינו המשיבות במדויק את סכום התביעה. לפיכך הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה באופן ש "יגדיר
במדויק את סכום התביעה ככל שהוא מתייחס למבקש ויפרש כיצד בנוי סכום זה" . בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בציינוֹ כי " ... המפרקים פירטו את התביעה כמיטב יכולתם; יש לזכור גם כי עליהם להגיש את ראיותיהם תחילה; ככל שלא תוכח התביעה כנגד מי מהנתבעים, ובכלל זה הנתבע 20 [המבקש – נ' ס'] , הרי שזו תדחה, תוך חיוב בהוצאות ריאליות ". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנַי.
עיקרי בקשת רשות הערעור
2.
לטענת המבקש, שגה בית המשפט המחוזי בהימנעותו מלקיים דיון ראוי בבקשתו, ומשלא נימק את החלטתו. דברי בית המשפט המחוזי על כך שהמשיבות עשו "כמיטב יכולתן"
להגדיר את סכום התביעה נגד המבקש אינם נכונים, ויש לדרוש מהמשיבות, כמו מכל תובע, למלא אחר דרישות תקנות 9(9) ו-16(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולציין בכתב התביעה במפורש את סכום התביעה המדויק. המבקש הוסיף כי החלטת בית המשפט המחוזי מאפשרת מעתה לכל תובע להימנע מציון סכום התביעה המדויק בתביעתו. לדידו של המבקש, קיים הכרח לדון בבקשה כבר בשלב זה, שכן לאחר מתן פסק הדין, יפוג טעמה.
דיון והכרעה
3.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה ונתתי דעתי על נימוקיה, דומני כי דינה להידחות. תיקון כתב תביעה הוא עניין דיוני מובהק הנתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ובית משפט לערעורים יתערב באופן הפעלת שיקול דעת זה רק לעיתים נדירות. המבקש הסתמך בבקשתו על תקנה 91 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אלא שזו אינה מחייבת את בית המשפט להעתר לכל בקשה לתיקון כתב טענות, אף אם נפל בו פגם: "... רשאי בית המשפט להורות על מחיקה או על תיקון של כתב טענות שלא קויימו לגביו הוראות תקנות אלה" . שיקול דעת רחב מסור לבית המשפט, וטעם רב יש בדבר. התביעה הנדונה הוגשה בשנת 2004. תיקון כתב התביעה כיום, במלֹאת לה 9 שנים, ישיג את התובענה לאחור במקום לקדמהּ. זאת ועוד, גם אם נפל פגם בכתב התביעה, ספק אם היה נכון לבקש את תיקונו כדרך שנעשה פעם ופעמיים בתובענה הנדונה. על פני הדברים מוטב היה להביא לתקנת הטעוּן תיקון על דרך של בקשה למתן פרטים נוספים . יתכן שכך היה נחסך ה "מבוך הדיוני" , שעליו דוּבּר בהחלטה קודמת של בית המשפט המחוזי. יהא הדבר כאשר יהא, משהוחלט על סיום ההליכים המקדמיים, בנסיבותיה של התובענה הנדונה, שוב אין מניעה שהפגם בכתב התביעה יבוא על תיקונו בתצהירים שעתידים להיות מוגשים ממילא במועד קרוב על-ידי המשיבות. פגם פורמלי שבכתב התביעה, יתוקן כך באופן מהותי בתצהירים, ולא תהיה פגיעה בזכויות המבקש. ככל שיעלה בהמשך ההתדיינות חשש שכזה, חזקה על בית המשפט המחוזי שיתן דעתו על כך בהוראות מתאימות. בשלב זה על כל פנים, משום שהמוציא מחברו עליו הראיה, ולאור סדר הגשת התצהירים, צפוי המבקש לדעת אל-נכון כיצד לכלכל את הגנתו אל מול התביעה, גם מבלעדי תיקון כתב התביעה.
4.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ט בסיוון תשע"ג
(28.5.2013).
ש ו פ ט