רע"א 5522/17 שלום גוטמן נ. רובי גולדשטיין

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט י' אברהם ) בת"א 55274-01-16 מיום 8.6.2017, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לתיקון כתב התביעה שהגיש נגד המשיבים.

עיקרי העובדות

2.

על-פי האמור בבקשה ובכתב התביעה המקורי, המבקש (להלן: שלום ) ורעייתו (להלן: רבקה ) רכשו דירת מגורים בטבריה לפני למעלה מ-20 שנה (להלן: הדירה ). בחלוף השנים ובשל מצוקה כלכלית אליה נקלעו בני הזוג, נרשמה הדירה על שם המשיב 2 – אח של שלום (להלן: שרון ). חרף האמור, בני הזוג וילדיהם המשיכו להתגורר בדירה וזאת ללא תשלום תמורה כשלהי. לאחר מספר שנים, החלו בני הזוג לנהל עסק לממכר גלידה שנרשם בבעלות רבקה בלבד ('חברת גלידריה נו"ש בע"מ'

– להלן: החברה ). החברה, באמצעות בני הזוג, שכרה את שירותיו של המשיב 1 (להלן: רובי ) שניהל עסק לניכיון שקים ומתן הלוואות חוץ-בנקאיות, וכתוצאה מכך נוצרו לחברה חובות כספיים כבדים כלפי רובי. לשם סילוק החובות הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה ימכרו בני הזוג לרובי את הדירה, אשר היתה רשומה כאמור על שמו של שרון. ואכן, ביום 5.1.2010 נחתם בין שרון לרובי הסכם מכר, שבו צוין סכום תמורה בשיעור נמוך במידה משמעותית מהסכום שעליו סיכמו הצדדים, וזאת משיקולי מס. באותו יום, חתמו בני הזוג ורובי על מערך הסכמים חיצוניים שנועדו להסדיר את מערכת היחסים הכוללת בין כלל המעורבים, ובכלל זה סוכם על הכנסתו של רובי כשותף בחברה. בחלוף הזמן נרשמה הדירה על שמו של רובי, ובין הצדדים נתגלעו מחלוקות כספיות ואחרות אשר הובילו בסופו של דבר את בני הזוג להגיש תביעה נגד רובי ונגד שרון.

3.

בתביעה נתבקש בית המשפט המחוזי ליתן סעד הצהרתי, לפיו הסכם המכר בטל. בכתב התביעה נטען בין היתר כי שרון מכר את הדירה בעודו משמש נאמן עבור בני הזוג. ביום 17.1.2017 התקיימה ישיבת קדם-המשפט הראשונה, במהלכה התברר כי קיים צו כינוס נכסים נגד רבקה, ומשכך ניתן פסק דין המורה על מחיקתה מכתב התביעה. באותה ישיבה טענו המשיבים ששלום כלל לא היה רשום כבעל הזכויות בדירה גם קודם לרישומו של שרון כבעל הזכויות. בתגובה לאמור, גולל ב"כ של שלום מסכת עובדתית מפורטת שלא צוינה כלל בכתב התביעה. לדבריו, עם רכישתה מהקבלן נרשמה הדירה על-שמם של שני בני הזוג, ולימים בשל הסתבכותו הכלכלית של שלום נעשתה העברה ללא תמורה של זכויותיו לרעייתו רבקה. לאחר מספר שנים, זכה אביהם של שלום ושרון בכ-7,000,000 ₪ בלוטו. בשל העובדה שהיה ערב לחובותיו של שלום, החליט האב להעביר את כספי הזכייה לשרון כדי שזה ישמש עבורו "נאמן סודי" ,

ובכך ימנעו הנושים מלשים ידם על כספו. עוד טען ב"כ של שלום, כי שרון רכש מרבקה את הזכויות בדירה בהוראת הוריו ומכספי הזכייה שהופקדו אצלו, וכי מסכומי התמורה שהתקבלו עבור הדירה שולמה יתרת המשכנתא והופקדו כספים בקופת כינוס הנכסים של שלום. כמו כן נטען, כי כבר אז ברור היה לכל הנוגעים בדבר כי הדירה הועברה לבעלות שרון לשם נאמנות עבור אחיו. זאת ועוד, ב"כ של שלום טען כי "כל ההעברות הן מהתובע בראשית הדרך לאשתו, הן מאשתו לאחיו, הנתבע 2 והן מאחיו הנתבע 2 אל הנתבע 1, כולן פיקטיביות" .

לדבריו, "כשאמרתי 'פיקטיביות', הכוונה הייתה שתמיד הנכס הועבר בתוך המשפחה, הועבר למעשה בנאמנות לנעבר לטובת המעביר, כאשר הבעיה הייתה תמיד הסתבכות של חובות ופחד מפני נושים"

(ראו פרוטוקול הדיון, עמוד 2, שורה 13-10). בעקבות הדברים העיר השופט לב"כ של שלום כי המסכת העובדתית שתוארה אינה נכללת בכתב התביעה, ואם ברצונו להוסיפה עליו להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה בהתאם להוראות הדין.

4.

הבקשה לתיקון כתב התביעה, שההחלטה בה היא מושא הבקשה שלפני, הוגשה ביום 31.1.2017, במסגרתה נתבקש בית המשפט לאפשר לשלום להוסיף לכתב התביעה את המסכת העובדתית שתוארה לעיל. בנוסף, בכתב התביעה המתוקן הושמטה הטענה, לפיה "הנתבע 2, קרי הנאמן מעולם לא פגש את הנתבע 1 והמכר התבצע באמצעות העברת מסמכים בפקס בין עורכי דין...". כמו כן, לא הושמטו טענותיה של רבקה, וזאת חרף העובדה שנמחקה כאמור מכתב התביעה. זאת ועוד, בכתב התביעה המתוקן נטען שמכספי הזכייה, שבהם החזיק שרון, נרכשה גם דירת מגורים עבור הוריהם של האחים – דירה זו נרשמה אף היא על שמו של שרון כנאמן עבור הוריו. בבקשתו לתיקון כתב התביעה טען שלום, כי "עד להגשת כתב ההגנה מטעם המשיב 2 [שרון – נ' ס'] , לא העלה המבקש בדעתו, כי אחיו [...] יסלף את העובדות המוכחות והקשורות לנסיבות שהובילו להיותו נאמן כלפי המבקש ביחס לבעלותו בבית [...] נסיבות אלה, לא היו רלוונטיות ואו ליתר דיוק, לא עלו בדעת המבקש כי יזדקק להן, נגד טענות אחיו המשיב 2, אולם הן חשובות כעת לביסוס הטענה כי המשיב 2 היה ונותר נאמן עבור המבקש בקשר להחזקת הזכויות הרשומות" .

5.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לתיקון כתב התביעה. בראשית דבריו עמד בית המשפט המחוזי על כך שלאורך השנים התפתחה בבתי המשפט 'גישה ליברלית' בנוגע לסוגיית אישור בקשות לתיקון כתב תביעה, בייחוד אלו המוגשות בשלביו המקדמיים של ההליך. ברם, צוין כי הפסיקה פיתחה מספר חריגים לגישה זו, ובכללם "מקום בו ידועות היו העובדות אותן מבוקש להוסיף, כבר בעת הגשת כתב התביעה המקורי ולא ניתן כל הסבר מספיק באשר לסיבה לאי הבאתן במסגרתו" (עמוד 10 להחלטה). בענייננו, קבע בית המשפט המחוזי שהעובדות אותן מבקש שלום להוסיף לכתב התביעה הן "עובדות מהותיות לכאורה להוכחת טענת הנאמנות [...], טענה שהינה חלק כה מהותי בתוך עילת התביעה, עד שיש לראות בבקשת התיקון, כבקשה להוספת עילה" (שם). כמו כן נקבע כי אין חולק על כך ששלום ידע את העובדות אותן הוא מבקש להוסיף כבר במועד הגשת כתב התביעה המקורי, וכי ההסבר שניתן על-ידו, לפיו "לא ידע כי בכתב ההגנה יתכחש אחיו לטענה זו, אינו הסבר מספק כלל" (שם).

6.

בית המשפט המחוזי ציין שדי היה בכך כדי לדחות את הבקשה, אולם ביסס את החלטתו על נימוק נוסף – "לא פחות חשוב" כלשונו – המבוסס על האמור בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות )

המקנה לבית המשפט סמכות להתיר תיקון של כתב טענות "בתנאים הנראים צודקים ". בענייננו, בית המשפט המחוזי קבע כך: "שעה שהתובע מבקש לבסס באמצעות התיקון, את תביעתו המתוקנת על עילה/טענה לקיומו של הסכם נאמנות בלתי חוקי בעליל, לפי גרסת התובע עצמו בתצהירו ובבקשה, שלפיה, תכליתו היחידה של הסכם זה הינה הברחת נכסים כפולה, מידי נושי התובע ואשתו [...] דומני שלא לכך התכוון מתקין התקנות בהסמיכו את בית המשפט להתיר תיקון 'בתנאים הנראים צודקים '. לטעמי, התרת התיקון במקרה זה פירושה לא אחר מאשר סיוע של בית המשפט לביסוס זכות תביעה, על עילה בת עוולה" (שם, בעמוד 11; ההדגשות במקור). לצד זאת, העובדה ששלום לא צֵרף לבקשה ראיה כלשהי לקיום הנאמנות בכספי ההורים, על-אף שציין כי יש בידו ראיות בעניין, היתה אף היא שיקול בהחלטת בית המשפט המחוזי.

עיקרי בקשת רשות הערעור

7.

מכאן הבקשה דנן, בגדרה טוען שלום כי שגגה נפלה מלפני בית המשפט המחוזי וכי יש לאפשר לו לתקן את כתב התביעה. לטענתו, החלטת בית המשפט המחוזי עומדת בניגוד לגישתם הליברלית של בתי המשפט ביחס לסוגיית תיקון כתב טענות בשלב כה מוקדם של ההליך. עוד טוען שלום, כי שגה בית המשפט המחוזי כשקבע שהסכם הנאמנות הסודי הוא בלתי חוקי בעליל, וכאשר ראה בו כמי שמבקש להבריח נכסים בעוד שכספי התמורה שקיבל משרון הועברו לקופת כינוס הנכסים שלו. בנוסף טוען שלום, כי בית המשפט המחוזי התעלם מכך שכבר בכתב התביעה המקורי ראה את שרון כ'נאמן', וייחס לו בדיוק אותה אחריות שהוא מבקש לייחס לו בכתב התביעה המתוקן. לפיכך טוען שלום כי תיקון כתב התביעה נועד לפרט על אודות הרקע להיווצרות הנאמנות, ואין לראות בכך משום שינוי חזית או שינוי עילת התביעה. כמו כן, טוען שלום כי השמטתן של העובדות מכתב התביעה המקורי נעשתה "בתום לב ונבעה מהערכה שגויה של התנגדותו של המשיב 2 לתביעה" . עוד נטען, כי דחיית הבקשה עשויה להשפיע על ההליך כולו ועל סיכויי הצלחת התביעה.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, ונתתי דעתי על נימוקיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. מושכלות יסוד הן כי תיקון כתב תביעה הוא עניין דיוני מובהק הנתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור תימנע מלהתערב בהחלטות מסוג זה, זולת במקרים חריגים בהם ההחלטה שהתקבלה נוגדת את הדין, גורמת עיוות דין לאחד הצדדים, או שנתגלתה בה חריגה קיצונית ממתחם שיקול הדעת הסביר (רע"א 1808/16 אמסלם נ' אלון , פסקה 13 (28.3.2016); רע"א 3343/15

מזרחי נ' מי חיים אחזקות בע"מ , פסקה 10 וההפניות המובאות שם (1.6.2015); רע"א 2919/13 בנק דיסקונט לישראל נ' קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים , פסקה 3 (28.5.2013)). המקרה שלפנינו איננו אחד מאותם מקרים חריגים. גם לגופו של עניין דומני שאין מקום להתערב בהחלטה.

9.

הסמכות להתיר תיקון כתב תביעה, המעוגנת בתקנה 92 לתקנות, אכן פורשה על-ידי בתי המשפט באופן ליברלי, בהרחבה, כל עוד יש בתיקון המבוקש כדי לקדם את בירורן של השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים (רע"א 4655/14 "אפיק" חברה לתעשייה ואחסנה בע"מ נ' עיריית תל אביב-יפ ו, פסקה 9 (7.9.2014); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 322 (מהדורה שתיים עשרה, 2015)). בפרט ננקטה גישה מקלה

זו שעה שהבקשה לתיקון מוגשת בשלב מוקדם של ההליך, בטרם תחילת בירור התובענה לגופה (רע"א 8203/15 עובדיה נ' ולנשטין , פסקה 7 (25.1.2016)). ברם, גם גישה מקלה זו לא נותרה ללא גבול ונקבעו לה מספר חריגים. כך למשל, נפסק כי ניתן להצדיק דחיית בקשה לתיקון כתב תביעה במקרים בהם נהג המבקש בחוסר תום לב, או במקרים שבהם העובדות היו ידועות למבקש כבר בהגישו את כתב התביעה המקורי ולא ניתן מצדו "כל הסבר מספק" להיעדרותן ממנו (רע"א 8134/13 חברת נ.נ סלטי הנדסה וניהול פרויקטים נ' פינקלשטיין , פסקה 6 ( 5.9.2014).

10.

מן הכלל אל הפרט: החלטת בית המשפט המחוזי בעניינו של שלום מנומקת כדבעי, ומונחת על אדנים מוצקים – הן בשל כך שהתיקונים המבוקשים היו ידועים לשלום בטרם הוגש כתב התביעה המקורי ולא ניתן מצדו הסבר מספק להיעדרותם באותו שלב, הן מכיוון שלא לעניינים מעין אלו כיוון מתקין התקנות בהסמיכו את בית המשפט להתיר תיקון "בתנאים הנראים צודקים" .

11.

אשר לאדן הראשון: ברי כי העובדות שמבקש שלום להוסיף עתה היו ידועות לו בטרם הגיש את כתב התביעה המקורי. בא-כוחו אף ציין כי "למען הגילוי הנאות, לא העליתי בדעתי שגרסת הנתבע 2 תהיה כל כך כוזבת. זה עניין משפחתי שלא חשבנו שהנתבע 2 יכחיש אותו בצורה כזו. עכשיו שנוכחתי שכך הדבר [...] ובגלל ההכחשה הגורפת של הצד השני [...] אבקש לתקן את כתב התביעה" (פרוטוקול הדיון מיום 17.1.2017, עמוד 2, שורות 27-24). בצדק קבע בית המשפט המחוזי שאין לראות בכך 'הסבר מספק' לסיבה בגינה לא צוינו העובדות בכתב התביעה המקורי. גם בטענתו של שלום, לפיה כבר בכתב התביעה המקורי ראה את שרון כנאמן אין כדי להועיל לו. למעלה מן הצורך אעיר, כי החלטה לאפשר לבעל דין לתקן את כתב הטענות שהגיש בשל כך שלא צפה מראש את טענותיו של יריבו, עשויה לעודד בעלי דין להשמיט מכתבי הטענות עובדות ופרטים מהותיים לשם בירור הסוגיות הנדונות. זאת, מתוך הנחה כי לאחר שיחשפו לטענותיו של בעל הדין שכנגד, יהיו רשאים – באמצעות בקשה פשוטה – לשפר עמדות ולתקן את כתב הטענות. התנהלות מעין זו מנוגדת לכללים בסיסיים של הגינות דיונית.

12.

אשר לאדן השני: אין בידי לקבל את טענתו של שלום, לפיה שגה בית המשפט המחוזי כשקבע שהסכם הנאמנות הסודי הוא בלתי חוקי בעליל, וכאשר ראה אותו כמי שמבקש להבריח נכסים. עיון בהתנהלותם של המעורבים בפרשה במהלך השנים, ולוּ באותם עניינים שאינם שנויים במחלוקת, מעורר אי-נוחות, ומעלה תהיות על ניקיון כפיהם ודרך הילוכם. אמירותיו של בית המשפט בהקשר לכך ברורות, ואינני מוצא מקום להתערב בהן. שלום בעצמו ציין בבקשה דנן, כי "נסיבות המקרה הלכאוריות מלמדות על כך כי מדובר בעסקת מכר בלתי שגרתית בעליל, שרב הנסתר בה על הגלוי" (ראו סעיף 67 לבקשה).

13.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא נתבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.