פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 7826/19
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשת:
הרשות הפלסטינית
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
4. פלוני
5. פלוני
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 23420-06-17 מיום 28.10.2019, שניתנה
על-ידי כב' השופטת מ' אילני
בשם המבקשת:
עו"ד נגה מושקוביץ–בן
שבת
בשם המשיבים:
עו"ד ברק קדם
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מ' אילני ) בת"א 23420-06-17 מיום 28.10.2019, בגדרה התקבלו בחלקן בקשות המשיבים לתיקון כתבי התביעה שהוגשו על-ידם נגד המבקשת, היא הרשות הפלסטינית (להלן: הרשות ).
רקע והליכים קודמים
2.
בין השנים 2009-2003 הגישו המשיבים חמש תביעות שונות נגד הרשות בטענה לכליאת שווא ולעינויים (ראו: ת"א 5074/03; ת"א 6120/04; ת"א 7123/05; ת"א 2129/08; ות"א 3144/09). הדיון בתביעות אוחד ובהחלטה מיום 19.7.2012 הוחלט על פיצול הדיון בין סוגיות החבות והנזק. בהמשך לכך, ביום 24.4.2017 הכריע בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא מ' דרורי ) בסוגיית החבות וקבע כי הרשות חבה בפיצויים כלפי המשיבים בגין כליאת שווא, שכן היא עצרה ועינתה אותם באופן בלתי-חוקי בשל החשד ששיתפו פעולה עם ישראל (להלן: החלטת החבות ). בהמשך, הוחלט בהסכמת הצדדים על פיצול תביעות המשיבים ל-52 הליכים נפרדים לצורך הדיון בסוגיית הנזק.
3.
במרוצת חודש יולי 2017 הגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי בקשות פרטניות לתיקון כתבי התביעה שהגישו ובהמשך הוגשו בקשות מעודכנות בנדון. המשיבים ביקשו, בין היתר, להוסיף לכתבי תביעותיהם טענות בדבר נזק ראייתי והעברת נטל הראיה לרשות; לתקן את כתבי התביעה בדרך של צירוף חוות דעת מומחים בתחומים רפואיים שונים; להוסיף לכתבי התביעה סעדים מסוג של פיצויים עונשיים או מוגברים; לפרט את ראשי הנזק בגין נזקי הגוף הנתבעים; ולהוסיף לכתבי התביעה נזקים שונים שאינם נזקי גוף (כגון נזקי רכוש, לשון הרע, פגיעה באוטונומיה וכדומה). כמו כן, הגישו המשיבים בקשות פרטניות למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט. יצוין כי בהחלטה מיום 19.11.2018 הורה בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא מ' דרורי ) על מינוי מומחים רפואיים מטעמו בתחום הנפשי ובתחום האורתופדי לבדיקת כל המשיבים.
החלטת בית המשפט המחוזי
4.
ביום 28.10.2019 דן בית המשפט המחוזי באופן מאוחד בבקשות המשיבים לתיקון כתבי התביעה ולמינוי מומחים רפואיים מטעמו, וקיבל אותן בחלקן בקבעו, בין היתר, כדלהלן:
(א)
נזק ראייתי והעברת נטל הראיה בסוגיית הנזק – בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המשיבים להוסיף לכתבי תביעותיהם טענות בדבר נזק ראייתי והעברת נטל הראיה לרשות, וזאת מבלי שראה להכריע בשאלה האם היה על המשיבים להעלות טענות אלה במסגרת כתבי התביעה מלכתחילה. נקבע כי תיקונים אלה אינם מתייחסים לעילות תביעה חדשות, אלא אך לפן הראייתי של אותם מעשי מעצר ועינויים הנדונים בכתבי התביעה; כי התיקונים שהותרו לא יכבידו על ניהול הגנתה של הרשות; וכן כי היעילות הדיונית לא תפגע בעטיים, וזאת לאור השלב הדיוני בו מצוי ההליך המשפטי – הוא שלב ראשוני של בירור סוגיית הנזק. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי חרף החלטה שניתנה ביום 11.9.2017,
בה נקבע כי סוגיית נטל הראיה תידון במסגרת הסיכומים, הרי שיש להכריע כבר בשלב זה בשאלה האם יתאפשר לצדדים לטעון להעברת נטל הראיה, על-מנת שאלה ייערכו להצגת ראיותיהם בהתאם. זאת, כך נקבע, להבדיל מן ההכרעה בסוגיית העברת הנטל לגופה, אשר לגביה יטענו הצדדים במסגרת הסיכומים.
(ב)
חוות דעת מומחים לגבי נזקי גוף נוספים – נקבע כי הגשתן של חוות דעת רפואיות נוספות מטעם המשיבים בנוגע למצבם הרפואי (להבדיל מסוגיית החבות) לא תקים להם עילות תביעה חדשות, אלא אך תאפשר את הוכחת היקף נזקי הגוף אשר נגרמו לכאורה בגין מעשי הרשות העולים מהחלטת החבות. צוין בהקשר זה כי די בכך שהמשיבים ציינו בכתבי תביעתם כי מעשי הרשות גרמו להם לנזקי גוף, אף אם לא תוארו סוגי הנזקים השונים. נוכח האמור, התקבלו בקשות המשיבים לתיקון כתבי התביעה בדרך של צירוף חוות דעת רפואיות כמבוקש. כן נקבע כי אין בתיקון האמור כדי להכביד על הרשות או לפגוע באינטרס הציבורי.
(ג)
פטור מהגשת חוות דעת ומינוי מומחים מטעם בית המשפט – נקבע כי מרבית מהבקשות למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט תוכרענה אך לאחר קבלת חוות דעתם של המומחים שמונו זה מכבר בתחום הנפשי ובתחום האורתופדי, וזאת, בין היתר, מאחר שלא צורף לבקשות אלה תיעוד רפואי עדכני. לפיכך נקבע, כי המשיבים המעוניינים בכך, יפנו למומחים האמורים ויבקשו שהללו יחוו דעתם בדבר הצורך במינוי מומחים רפואיים נוספים. לצד זאת, קיבל בית המשפט המחוזי את בקשתו של תובע 14 בת"א 5074/13 (להלן: התובע 14 ) למינוי מומחה בתחום רפואת השיניים, ואת בקשתו של תובע 1 בת"א 2129/08 (להלן: התובע
1 ) למינוי מומחים בתחומי הגסטרואנטרולוגיה, הפרוקטולוגיה ופה ולסת, וזאת נוכח תיעוד רפואי רלוונטי שצירפו תובעים אלה לבקשותיהם. הבקשות האמורות התקבלו גם לנוכח הממצאים שנקבעו בהחלטת החבות בדבר עינוי המשיבים, וכן בשים לב לקביעה של בית משפט זה בהקשר אחר לפיה ההליך הנדון מאופיין כתביעה המונית (ראו: רע"א 8521/18 הרשות הפלסטינית נ' פלוני , פסקה 12 (21.1.2019)).
(ד)
פיצויים עונשיים או פיצויים מוגברים – בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשות לתיקון כתבי התביעה בת"א 7123/05, בת"א 2129/08 ובת"א 3144/09 – כך שאלה ייכללו סעדים של פיצויים עונשיים או מוגברים. זאת, כך נקבע, מאחר שבכתבי התביעה האמורים התבקשו מלכתחילה פיצויים "לפי קנה מידה של פיצויים מוגדלים לנפגעי פעולות טרור", ומשכך התיקונים המבוקשים אינם כוללים עילות תביעה חדשות. כן קיבל בית המשפט המחוזי בקשות דומות שהוגשו בת"א 5074/03 ובת"א 6120/04, בקבעו כי תביעת הפיצויים העונשיים או המוגברים נובעת מאותם מעשי כליאה ועינויים עליהם נסבו כתבי התביעה המקוריים בתביעות אלה, בהן נתבעו אף סכומי פיצויים גבוהים במיוחד, אשר מעידים על כוונת המשיבים לתבוע מלכתחילה פיצויים בשיעור מוגבר. עוד צוין כי התיקונים שאושרו כאמור לא יכבידו על הרשות מבחינת נטל הראיה המוטל עליה ואף לא יכבידו על בירור התביעות השונות. כן צוין כי התיקונים האמורים יתאפשרו בכפוף לתשלום אגרת בית משפט כנדרש בחוק.
(ה)
פירוט ראשי הנזק בגין נזקי גוף – בית המשפט המחוזי קיבל את בקשות המשיבים לפרט את ראשי הנזק הנתבעים על-ידם במסגרת תביעותיהם לפיצויים בגין נזקי גוף, וקבע כי לא יהא בהוספתו של פירוט זה כדי להכביד על הרשות, לפגוע באינטרס ההסתמכות שלה, או לסרבל את ההליך המשפטי.
(ו)
הוספת נזקים שאינם נזקי גוף – בית המשפט המחוזי דחה אמנם את עיקר בקשותיהם של המשיבים לתיקון כתבי התביעה תוך הוספתם של נזקים שאינם נזקי גוף, אך לצד זאת, נקבע כי חלק מהמשיבים תיארו בכתבי התביעה שלהם את מעשי הרשות כלפי רכושם. לכן, נקבע כי משיבים אלה אינם נדרשים כלל לתיקון כתבי תביעותיהם בדרך של הוספת נזקי רכוש, אלא אך לתיקון מתאים בפיצויים המבוקשים על-ידם. נוכח האמור, התיר בית המשפט המחוזי לחלק מהמשיבים לתקן את סכום הפיצויים הנתבע בכתבי תביעותיהם, כך שזה יתייחס גם למעשי הרשות, אשר תוארו על-ידם מלכתחילה, ביחס לרכושם.
עוד יצוין בהקשר זה, כי בית המשפט המחוזי דחה אמנם את בקשות המשיבים להוסיף לכתבי התביעה סעדים הנובעים מהוצאות מחייה גבוהות בהן נדרשו הם לשאת עקב המעבר לישראל. ואולם, יחד עם זאת, צוין כי במסגרת בחינת הפיצויים הנדרשים לשם השבת מצבם של המשיבים לקדמותו – ייתן בית המשפט המחוזי דעתו גם לרמת השתכרותם בשטחי הרשות, תוך התאמת סכום הפיצויים בגין אובדן השכר האמור לשכר שהם היו מקבלים בישראל בנסיבות זהות.
כן נקבע בעניינו של תובע 13 בת"א 6120/04 – אשר נחקר באמצעות אשתו אך ביחס לנזקי הרכוש – כי הואיל ובקשתו לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת נזקי רכוש נדחתה ובשים לב לכך שהתיקונים אשר התקבלו בעניינו (צירוף חוות דעת רפואיות; העברת הנטל; ופיצוי עונשי) – אינם נסמכים על התצהיר שהגיש, הרי שמתייתר הצורך לחקור תובע זה על תצהירו.
(ז)
כמו כן, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה לתקן את זהות התובעים בת"א 28904-06-17 (ובהתאמה בת"א 6120/04) כך שהתובעת בתיק זה (להלן: המנוחה ) ובנה (להלן: המנוח ) יוחלפו ביורשיו ובתלויים בהם, וזאת, כך נקבע, מאחר שהתביעה האמורה נסמכת כולה על נזקי הגוף שנגרמו למנוחים.
5.
לבסוף, בית המשפט המחוזי קבע כי בשל הימשכות ההליך המשפטי, המשיבים אינם נדרשים להגיש כתבי תביעה מתוקנים וכי יש לראות את כתבי התביעה שלהם כמתוקנים בהתאם לתיקונים שהותרו כאמור. כמו כן, נקבע כי הצדדים ינהלו הליכים מקדמיים אך בנוגע לנזקי הרכוש, הואיל ויתר התיקונים שהותרו אינם מצדיקים ניהול מחודש של הליכים מקדמיים.
עוד יצוין כי בית המשפט המחוזי לא הורה בהחלטתו על תשלום הוצאות לטובת הרשות.
על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.
הבקשה דנן
6.
בבקשתה משיגה הרשות על מספר קביעות של בית המשפט המחוזי, וזאת, בעיקרו של דבר, כדלקמן:
(א)
נזק ראייתי והעברת נטל הראיה – הרשות טוענת כי שגה בית המשפט המחוזי בקבלו את הבקשות להוספת טענות לגבי נזק ראייתי והעברת נטל הראיה, וזאת נוכח ההחלטה מיום 11.9.2017, בה נקבע כי סוגיה זו תידון במסגרת הסיכומים. כן נטען כי היה על המשיבים לטעון להעברת נטל הראיה במסגרת כתבי התביעה המקוריים; כי התיקונים המבוקשים נסבים על עילות תביעה חדשות אשר התיישנו זה מכבר; כי הטענות שהוספו כאמור אינן רלוונטיות לשלב בירור הנזק; וכי החלטת בית המשפט המחוזי בנדון תכביד על הרשות יתר על המידה.
(ב)
חוות דעת מומחים לגבי נזקי גוף נוספים – עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר התיר למשיבים לצרף לכתבי התביעה חוות דעת רפואיות לשם הוכחת נזקי גוף אשר לא נזכרו בכתבי התביעה המקוריים. נטען כי תיקונים אלה מרחיבים את יריעת המחלוקת; מקימים עילות תביעה חדשות אשר חלה עליהן התיישנות; מכבידים על הרשות ופוגעים באינטרס ההסתמכות שלה.
(ג)
פטור מהגשת חוות דעת ומינוי מומחים מטעם בית המשפט – הרשות טוענת כי לא היה מקום לקבוע שההכרעה בבקשת המשיבים למתן פטור מהגשת חוות דעת רפואיות מטעמם ולמינוי מומחים מטעם בית המשפט, תינתן לאחר קבלת חוות הדעת של המומחים שמונו בתחום הנפשי ובתחום האורתופדי. בהקשר זה, נטען כי המשיבים כלל לא ביקשו פטור מהגשת חוות דעת מטעמם; כי לא הוכח שמצבם הכלכלי מצדיק מתן פטור כאמור; כי לא הוכח קיומה של "ראשית ראיה" המצדיקה מינוי מומחים מטעם בית המשפט; וכי המומחים שמונו זה מכבר אינם מתמצאים בתחומים הרפואיים בהם נתבקשו המינויים הנוספים.
כמו כן, נטען כי לא היה מקום למנות מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחומי הגסטרואנטרולוגיה, הפרוקטולוגיה ורפואת השיניים, שכן התובעים 1 ו-14 לא ביססו קיומה של "ראשית ראיה" לנזקיהם הנטענים, ואף לא הוכיחו כי הם נעדרים יכולת כלכלית לשאת בהוצאות הגשתן של חוות דעת מטעמם.
(ד)
פיצויים עונשיים או פיצויים מוגברים – נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בקבלו את הבקשה להוספת פיצויים עונשיים או מוגברים לכתבי התביעה, שכן לטענת הרשות, עניינן של התביעות המקוריות הוא בנזקי גוף בלבד. נטען כי אין בעובדה שבכתבי התביעה המקוריים נתבעו "פיצויים מוגדלים" או פיצויים בסכום גבוה – כדי ללמד על כך שנתבעו בגדרם פיצויים עונשיים או מוגברים; וכי הדבר אף נלמד מסכום האגרה אשר שולם עם הגשת כתבי התביעה המקוריים. בשל כך, נטען כי הוספתם של פיצויים עונשיים או מוגברים כאמור, כמוה כהוספת עילות תביעה חדשות אשר התיישנו זה מכבר, תוך פגיעה באינטרס ההסתמכות של הרשות ובזכותה להליך שיפוטי ראוי.
(ה)
פירוט ראשי הנזק בגין נזקי גוף – נטען כי קבלת הבקשות לפירוט ראשי הנזק אשר נגרמו לכאורה למשיבים במסגרת נזקי הגוף עליהן נסבות התביעות, מהווה הרחבה של חזית המחלוקת בין הצדדים, ומשכך מכבידה על הרשות ופוגעת באינטרס ההסתמכות שלה ובזכויותיה הדיונית; ואף מסרבלת את ההליך המשפטי תוך פגיעה באינטרס הציבורי.
(ו)
הוספת נזקים שאינם נזקי גוף – לטענת הרשות, כתבי התביעה המקוריים התייחסו לנזקי גוף בלבד ואף בהתאם לכך שולמה אגרת בית המשפט בידי המשיבים. על רקע זה, נטען כי לא די בכך שהמשיבים ציינו בכתבי התביעה את קיומו של רכוש מסוים, על מנת שניתן יהיה לראות בתביעותיהם כתביעות לנזקי רכוש. אדרבה, נטען כי אזכורם של פרטי הרכוש מלכתחילה מעלה תהייה בדבר תביעת הפיצויים בגין נזקי הרכוש רק בשלב הנוכחי. נוכח האמור, נטען כי החלטת בית המשפט המחוזי תעורר מחדש את סוגיית החבות, ובכך תפגע באינטרס ההסתמכות של הרשות, ביכולתה להתגונן מפני התביעות ובאינטרס הציבורי.
כן נטען כי משדחה בית המשפט המחוזי את בקשת המשיבים להוספת ראשי נזק בגין הוצאות מחייה מוגברות – הרי שלא היה מקום לקבוע כי רמות ההשתכרות של המשיבים בשטחי הרשות, כמו גם שכרם המשוער בישראל בנסיבות זהות, יילקחו בחשבון בעת חישוב הנזק.
עוד נטען כי מאחר שבית המשפט המחוזי התיר את תיקון כתב התביעה כך שיפורטו בו ראשי הנזק הנתבעים בגין נזקי גוף גם ביחס לתובע 13 בת"א 6120/04 – הרי שלא היה מקום לשלול מן הרשות את האפשרות לחקור תובע זה על התצהיר שהגיש בתמיכה לבקשה לתיקון כתב התביעה.
(ז)
הרשות מוסיפה וטוענת כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר הורה על תיקון זהות התובעים ביחס למנוחים. בהקשר זה נטען כי המנוח לא היה צד לתביעה המתנהלת בבית המשפט המחוזי ולכן לא היה מקום להתיר את תיקון כתב התביעה בכל הנוגע ליורשיו ולתלויים בו. כן נטען כי לא היה מקום להתיר הוספת יורשים ותלויים בגין נזקי גוף ביחס למנוחה, שכן היא לא נעצרה על-ידי הרשות ולא נגרמו לה נזקי גוף.
7.
זאת ועוד, הרשות טוענת כי יש להורות על הגשתם של כתבי תביעה וכתבי הגנה מתוקנים ביחס לכל משיב בנפרד, שכן הדבר נחוץ, בין היתר, לשם עריכת סדר בכתבי הטענות וביריעת המחלוקת; לשם בחינת ראשי הנזק שנתבעים על-ידי יורשים ותלויים רלוונטיים; לשם הבחנה בין הנזקים שנגרמו לכל אחד מהמשיבים; ולשם קביעת סכום האגרה שעל כל משיב לשלם נוכח התיקונים עליהם הורה בית המשפט המחוזי.
עוד טוענת הרשות כי משהותר תיקונם של כתבי התביעה – יש להורות על ניהול מחודש של ההליכים המקדמיים ביחס לכלל התיקונים, מבלי להגבילם לתיקון בדבר נזקי הרכוש; וכן כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר נמנע מלפסוק הוצאות לטובתה.
8.
לצד בקשת רשות הערעור הגישה הרשות גם בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי . בהחלטה מיום 16.2.2020 הוריתי לתובע 1 ולתובע 14 להשיב לבקשת רשות הערעור, וזאת בהתייחס להחלטת בית המשפט המחוזי למנות מומחים רפואיים בעניינם. כן הוריתי על עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בכל הנוגע למינויים אלו בלבד.
טענות המשיבים
9.
בתשובה לבקשת רשות הערעור טוענים התובעים 1 ו-14 כי הם אכן צירפו לבקשותיהם המתוקנות לתיקון כתבי התביעה תיעוד רפואי המקים "ראשית ראיה" לשם מינוי מומחים רפואיים בעניינם. התובעים 1 ו-14 אף תומכים יתדותיהם בהחלטת בית משפט זה בעניין הרשות הפלסטינית ,
אשר תתואר להלן, וכן טוענים כי לבית המשפט המחוזי נתונה הסמכות למנות מומחים מטעמו כאשר סוגיה רפואית כלשהי נתונה במחלוקת בין הצדדים.
דיון והכרעה
10.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
איני רואה מקום להידרש לכל טענה וטענה של הרשות בנפרד שכן מושכלות יסוד הן כי החלטות דיוניות, דוגמת החלטות בדבר תיקון כתב תביעה, חקירת בעלי דין על תצהיריהם, אופן הגשתם של כתבי טענות וכיוצא באלה, נתונות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית וכי ערכאת הערעור תימנע מלהתערב בהן. התערבותה של ערכאת הערעור בכגון דא מצומצמת, אפוא, רק למקרים חריגים בהם ההחלטה שהתקבלה נוגדת את הדין, גורמת לעיוות דין לאחד מהצדדים או שיש בה משום חריגה קיצונית ממתחם שיקול הדעת הסביר (ראו: רע"א 3343/15 מזרחי נ' מי חיים אחזקות בע"מ , פסקה 10 ( 1 . 6 .2015) וההפניות שם; רע"א 5522/17 גוטמן נ' גולדשטיין , פסקה 8 (23.10.2017)). לא מצאתי כי המקרה הנדון נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור ודי בכך כדי לדחות את בקשת רשות הערעור.
11.
הדברים שלעיל אמורים ביתר שאת נוכח אופיו של ההליך בגדרו ניתנה ההחלטה מושא הבקשה דנן, המהווה הליך המוני ובלתי רגיל – מחמת היקף התביעות, ריבוי חומר הראיות ובעלי הדין וחשיבות הסוגיה הנדונה (ראו: עניין הרשות הפלסטינית , בפסקה 12); כמו גם ע"א 7547/99 מכבי שירות בריאות נ' דובק בע"מ , פ"ד סה(1) 144 (2011)). אכן, לא קלה היא מלאכתה של הערכאה קמא בניהולה של תביעה המונית, וזו דורשת מציאת פתרונות יצירתיים על-מנת לייעל את הדיון, ובהתאם, אף שיקול דעת נרחב ו"מרחב תמרון" מספק מאת ערכאת הערעור. אף מטעם זה לא מצאתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי בענייננו, הנסמכת על היכרותו העמוקה והבלתי-אמצעית עם התביעות המתנהלות בפניו ועם כלל נסיבות העניין, כמו גם על שיקולי יעילות דיונית החשובים מאין כמותם בהליכים מעין אלה כאמור. די באמור על מנת לדחות את בקשת רשות הערעור .
12.
למעלה מן הצורך, אוסיף ואציין עוד כי לא מצאתי טעם מבורר להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, וזאת אף נוכח הגישה הליברלית הנוהגת ככלל בכל הנוגע לתיקונם של כתבי תביעה, כאשר התיקון הנדון אינו מבוסס על עילת תביעה חדשה (ראו: רע"א 7615/13 מובלי עטיה שבתאי בע"מ נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל , פסקה 4 (30. 1 .2014)). ואכן, בענייננו, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשות לתיקון כתבי התביעה בכל הנוגע להעברת נטל הראיה; צירוף חוות דעת נוספות בדבר היקף הנזק (להבדיל מחוות דעת הנוגעות לסוגיית האחריות והמבססות את עילת התביעה, שהגשתן, ככלל, מוגבלת לתקופת ההתיישנות); תיקון סכומי פיצויים בשל נזקי הרכוש; והוספת פיצויים מוגברים או עונשיים – בקבעו כי תיקונים אלו אינם מקימים עילות תביעה חדשות, ולא מצאתי להתערב בכך.
13.
עוד יצוין כי ראיתי לדחות את טענות הרשות בדבר מינויים של המומחים הרפואיים מטעם בית המשפט. על תובע המבקש מינויו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט להוכיח כי מתקיימים בעניינו "טעמים מיוחדים שיירשמו", דוגמת היעדר יכולת כלכלית לממן את חוות הדעת וקיומה של "ראשית ראיה" לעניין היקף הנזק הנטען (ראו: רע"א 8135/18 פלוני נ' חברת החשמל לישראל בע"מ , פסקה 9 (19. 2 .2019)). בהקשר זה, קבע בית משפט זה בעניין הרשות הפלסטינית , בו נדחתה בקשת רשות ערעור על מינוי המומחים בתחום האורתופדי ובתחום הנפשי, כי יש בהחלטת החבות עצמה, ובקביעות הנחרצות שבה בדבר מסכת העינויים שהעבירה הרשות את המשיבים, כדי להקים "ראשית ראיה" למינויים של מומחים רפואיים מטעם בית המשפט. בהחלטתו האמורה עמד בית משפט זה גם על הכיס העמוק של הרשות לעומת מצבם הכלכלי הקשה של המשיבים, ועל יכולתו של בית המשפט המחוזי לחלק את עלות שכר המומחים בין הצדדים במידת הצורך (ראו: עניין הרשות הפלסטינית , בפסקאות 14-13). דברים אלה יפים גם לענייננו, ודי בהם כדי להביא לדחייתה של בקשת רשות הערעור בנדון.
14.
כמו כן, כדבר שבשגרה נוהגות הערכאות הדיוניות לבקש ממומחים רפואיים אשר מונו על ידן זה מכבר לחוות דעתם בדבר הצורך במינוי מומחים נוספים, במיוחד בתחומים משיקים או קרובים , וזאת כאשר מתעורר ספק בדבר הצורך במינוי מומחה זה או אחר (ראו: רע"א 9246/16 פלוני נ' שלמה - חברה לביטוח בע"מ , פסקה 7 (11.1.2017)). לא מצאתי, אפוא, מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לפיה המומחים הרפואיים שמונו זה מכבר בתחום הנפשי ובתחום האורתופדי יחוו דעתם לגבי הצורך במינוי מומחים רפואיים נוספים בנוגע לחלק מהמשיבים. בהקשר זה מובהר כי הפנייה אל המומחים שמונו תיעשה, כמקובל, בהחלטה פרטנית של בית המשפט המחוזי אשר ייקבע לגבי אילו תחומים רפואיים יחוו המומחים שמונו את דעתם וביחס לאלו תובעים. עוד אדגיש את המובן מאליו כי אף לאחר שיחוו המומחים מטעם בית המשפט את דעתם כאמור, הרי שההחלטה אם למנות מומחים נוספים מטעמו מסורה לבסוף לבית המשפט המחוזי, אשר לבטח ישקול את כלל השיקולים הרלוונטיים ויחליט כחכמתו.
15.
אשר לטענת המשיבים כי לא היה מקום להורות על תיקון כתב התביעה כך שיתוקנו זהות התובעים ביחס למנוחים – עיון בכתבי התביעה ובנט המשפט מעורר ספק בדבר היות המנוח צד להליך המשפטי, ואולם נראה בהקשר זה כי בית המשפט המחוזי הורה באופן כללי על תיקון זהות התובעים והחלפת המנוחים ביורשיהם ובתלויים בהם, כך שחזקה על בית המשפט המחוזי שהחלטתו מתייחסת הלכה למעשה אך לתובעים שהינם צד בהליך הנדון.
16.
לבסוף, אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא להורות על תשלום הוצאות לטובת הרשות וזאת נוכח הוראת סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009.
17.
סוף דבר : הבקשה נדחית.
עיכוב הביצוע עליו הוריתי בהחלטתי מיום 16.2.2020 – מבוטל.
משלא נתבקשה תשובה בנוגע לעיקר הבקשה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ו בניסן התש"ף (20.4.2020).
ש ו פ ט ת