רע"א 3170-24 רע"א 3170-24

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ס' יעקבי) בת"א 39736-05-22 ות"א 45098-10-22 מיום 11.02.2024 (להלן: ההחלטה). בגדרה של ההחלטה, בין היתר קיבל בית משפט קמא באופן חלקי, את בקשות הצדדים לגילוי ועיון במסמכים.

1.משהרקע והעובדות הובאו בפירוט בהחלטה, האוחזת למעלה משלושים עמודים, לא מצאתי כי יש לחזור על הדברים במלואם. די אם אציין, בתמצית, כי עניינו של ההליך בשתי תובענות ל'הסרת קיפוח המיעוט' שהגיש המבקש, המחזיק ב-19.61% ממניות משיבה 1, חברה ציבורית. כעולה מההחלטה, במסגרת ת"א 39736-05-22 (להלן: התביעה הראשונה(, טען המבקש לקיפוח הבא לידי ביטוי "בהקצאת מניות החברה לחברת [כלל תעשיות ביוטכנולוגיה בע"מ], בשינויי תקנון שהובילו לביצור שלטון המנהלים בחברה, ובמניעת כל אפשרות ממשית מצד [המבקש] להשפיע על ענייני החברה [...]", ועל "ביצוע פעולות שמטרתן להכשיל ולפגוע בסיכויי הצעת רכש מיוחדת קיימת או צפויה [...]". עוד עולה, כי במסגרת ת"א 45098-10-22 (להלן: התביעה השנייה), טען המבקש כי הוקצו מניות נוספות למנהלים המשותפים של החברה "בחינם וללא תנאי סף", באופן בו "ההקצאה אינה מהווה תגמול אלא גלולת רעל".

2.ההחלטה מושא ענייננו הכריעה בדרישות הדדיות לצווי גילוי מסמכים ספציפיים ולצווים למתן מענה לשאלונים. בסופו של דבר, נעתר בית משפט קמא באופן חלקי לדרישות הצדדים. מפאת חשיבות הדברים, יתוארו להלן, אך בתמצית, הסוגיות המצויות במחלוקת בענייננו.

3.במסגרת התביעה הראשונה, עתר המבקש לגילוי 27 קבוצות מסמכים. כעולה מההחלטה, התבקשו בין היתר מסמכים הנוגעים ל"תיחום הפעילות של הנתבעים 5, 6 בגין פעילותם שלא במסגרת החברה, ולרבות שותפויות המו"פ [...]" (להלן: דרישה 19). נקבע, כי אין מקום להורות על גילוי, בהינתן "עמימות ההיגדים, היעדר תשתית עובדתית נטענת בכתב התביעה בדבר נטילת הזדמנות עסקית מוגדרת של [משיבה] 1 למי משותפויות אלו, ובהינתן ההסתברות כי חלק ניכר מהמסמכים מכיל מידע המגלם סודות מסחריים של גורמים שאינם צד לדיון".

עוד התבקשו במסגרת התביעה הראשונה, "כל המסמכים וההתכתבויות של מי מה[משיבים] עם מר רן צרור (בעל מניות בקפיטל פוינט ועובד בשותפויות המו"פ של ה[משיבים] 5 ו-6) ו/או מר יונתן מלכה ו/או מוסך רביע 2009 בע"מ ו/או מר יוחנן רביע ו/או גב' אילת רביע ו/או מר עזריאל זולטי ו/או מר אורי אקרמן, החל מחודש מאי 2021" (להלן: דרישה 24). בית משפט קמא ציין כי הגורמים המנויים בדרישה אינם בעלי דין, וקבע כי "משאופן הצגת הנושאים העומדים לדיון בפני בעלי המניות שאינם מעורבים באירועים גופם עשוי להיות רלוונטי, ועל מנת לצמצם את הפגיעה בפרטיותם של בעלי המניות האמורים – יגולו לתובע רק המכתבים הראשונים שהופנו לבעלי מניות אלו, להבדיל מהתכתובות במלואן – ככל שקיימים [...]".

4.במסגרת התביעה השנייה, עתר המבקש לגילוי 17 קבוצות מסמכים. בין היתר, התבקשו "כל המסמכים והתכתובות [...] בקשר לעריכת הפרוטוקולים של ועדת התגמול ודירקטוריון החברה מימים 3.5.2022, 10.5.2022 ו-12.5.2022, ולרבות כל התייחסות (מראש ובדיעבד) לעובדה כי הפרוטוקולים שנמסרו למרשנו ביום 23.5.2022 נמסרו חתוכים" (להלן: דרישה 7). המבקש הדגיש את חששו מאי-מהימנות ודיוק התיעוד בפרוטוקולים; בהקשר זה נקבע כי "לא הובהר כיצד יש בבירור אופן 'עריכת הפרוטוקולים' של הישיבות שהתקיימו, כדי לקדם את הדיון במחלוקות המהותיות שבין הצדדים שעניינן תקינות הקצאת המניות, ההצדקה לכך, וכיו"ב, וככל שה[מבקש] טוען כי אינם שלמים – תרופתו מצויה בהוכחת החוסרים".

כעולה מההחלטה, התבקשו גם מסמכים ותכתובות שעניינם בחירת היועצים החיצוניים לדירקטוריון, ההתנהלות מולם, והערכת השווי שנערכה עבור החברה (להלן: דרישות 11-8). בהחלטה נקבע, כי אין רלוונטיות לתכתובות, ודי בתוצרים הסופיים. אשר על כן, נקבע כי יימסר רק עותק הערכת השווי.

בנוסף, התבקשו "כל המסמכים הנוגעים לכל הקשרים" בין המשיבים לבין עצמם ובינם לבין גורמים מסוימים בהם נקב המבקש (להלן: דרישות 15-13). ביחס לכך נקבע, כי לא התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות להורות על גילוים, שכן "מדובר במסמכים החורגים מהאמור בכתב התביעה והגורמים שנזכרו בו, ושבחלק ניכר מהם נראה על פני הדברים שיש פוטנציאל משמעותי לפגוע בפרטיות או סודות מסחריים של מספר רב של גורמים שאינם צד להליך".

5.לשם שלמות התמונה יתואר, כי בבקשת המשיבים לגילוי מסמכים, בגדרי התביעה השנייה, התבקשו, בין היתר, "כל המסמכים והתכתובות שהוחלפו בין ה[מבקש] או מי מטעמו ובין המנהלים המשותפים בקשר עם השותפויות [...]" (להלן: דרישה ג'). בהקשר לכך נטען על-ידם, כי המבקש החזיק במידע עליו נסובות טענותיו לניגודי עניינים כיום, אך הלה לא התריע על כך בפני בעלי המניות מן הציבור. ביחס לדרישה זו נקבע, כי המסמכים חייבים בגילוי, שכן על פני הדברים שאלת מהותן ומועד גיבושן של ידיעות אצל המבקש היא רלוונטית, ומשאין מדובר בהיקף מסמכים חריג.

בקשת רשות הערעור, התשובה לה, והתגובה לתשובה

6.מכאן הבקשה שבכותרת, שעוסקת במקצת מקביעות בית משפט קמא כפי שיפורט להלן.

7.במובן רחב יותר התבקש להורות על גילוי מסמכים ובהם: "תכתובות הנוגעות לפרוטוקולי ישיבות הדירקטוריון וועדותיו בהן התקבלה החלטה על הקצאת המניות"; "גילוי הסכם הלוואה שנתנו המנהלים המשותפים לאחד מבעלי המניות שהצביע באמצעות חברה בעד ההחלטה על ההקצאה"; "מסמכים הנוגעים להערכת השווי והתחשיב שהוצגו בפני דירקטוריון החברה ואשר עליהם התבססה ההחלטה בדבר הקצאת המניות בחינם למנהלים המשותפים"; "מסמכים על קיומם של עניינים אישיים של בעלי מניות בחברה שהצביעו באסיפה הכללית בעד קבלת ההחלטה על הקצאת המניות החריגה למנהלים המשותפים"; ו-"מסמכים הנוגעים לתיחום פעילות המנהלים המשותפים". בנוסף התבקש: "להורות שלא יתאפשר למשיבים לקבל הזדמנות להגיש מסמכים שהמשיבים צד להם, אך הם בחרו, שלא לגלותם, אולם בדיעבד, ולאחר שהוגשה התביעה השנייה, ביקשו שהמבקש יגלה אותם, בניסיון לשנות חזית ולמקצה שיפורים שלא כדין, ובית המשפט הנכבד קמא נעתר בשגגה לבקשתם".

הודגש, כי הבקשה מוגשת רק על "אותן טעויות שחיוני לתקנן לשם תקינות ההליך", וכי ללא מתן רשות ערעור תיפגע אפשרות המבקש לנהל את ההליך ולהוכיח תביעתו. עוד נטען, כי לאור מורכבות ההליך, לא ראוי להותיר את ההכרעה בעניין לפסק הדין הסופי, שכן ההליך יתקדם באופן שגוי. בנוסף נטען, כי כבעל מניות בתביעה להסרת קיפוח המיעוט, המבקש מצוי באופן אינהרנטי בנחיתות אינפורמטיבית. יתרה מכך נטען, כי חלק מהמסמכים נדרשים לנוכח טענות המשיבים להגנת כלל שיקול הדעת העסקי.

בהתאם להחלטתי מיום 01.05.2024 ולארכות שהתבקשו וניתנו – ביום 16.06.2024 הגישו המשיבים את תשובתם לבקשה. בגדרה נטען כי אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בהחלטה המצויה בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, מקום בו לא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות זאת. נטען, כי המבקש לא העלה טענות בדבר אמת המידה הנדרשת, אלא שעיקר נימוקיו "הינם מחזור טענות שהועלו על ידו בפני ביהמ"ש קמא ונדחו וכן טענות אודות רלוונטיות מסמכים שנטענו על ידו לראשונה בבקשה זו ומהוות מקצה שיפורים [...]". עוד נטען, כי המבקש העלה "שורה ארוכה של טיעוני סרק ממוחזרים ובלתי מבוססים [...] אף שאינם רלוונטים לבקשה זו (אלא להליך העיקרי)".

8.כך באופן כללי ועתה בפירוט. להלן, יפורטו בקצרה הטענות הפרטניות שהעלה המבקש ביחס לכל אחת מהדרישות, ותשובת המשיבים להן.

9.נטען, כי שגה בית משפט קמא בדחייתו את דרישה 19, שעניינה כאמור במסמכים הנוגעים להגדרת תיחום הפעילות של משיבים 5 ו-6. צוין, כי מסמכים בנושא גולו ביוזמת המשיבים, אך לא במלואם, וכי אלו רלוונטיים לצורך ביסוס טענת המבקש בדבר ניגוד עניינים בו היו המשיבים מצויים. עוד נטען, כי בית משפט קמא סבר בטעות שמדובר בנושא שלא אוזכר בכתב התביעה, וכן שגה בקובעו כי ישנה הסתברות שחלקם מכיל סודות מסחריים של גורמים שאינם צד לדיון, כאשר טענה זו לא הועלתה על-ידי המשיבים. המשיבים השיבו, כי המבקש לא פירט אילו מסמכים לא גולו. כן נטען, כי בית משפט קמא לא קבע כי הדרישה לא אוזכרה בכתב התביעה, אלא קבע כי לא הונחה תשתית עובדתית לטענה אודות נטילת הזדמנות עסקית – תשתית שחסרה לשיטתם גם בבקשה דנן.

10.ביחס לדרישה 24, שנסבה על מסמכים והתכתבויות בין המשיבים לבין בעלי מניות שונים, טען המבקש כי שגה בית משפט קמא כשהורה לגלות אך את המכתבים הראשונים שהוחלפו. המבקש סבור, כי משהוכרה רלוונטיות הדרישה, ומשהמשיבים לא הבהירו מדוע אין למסור את כלל המסמכים, אין מקום להגבלה. עוד נטען, כי המשיבים לא טענו לפגיעה בפרטיות, וכן כי ממילא אין בכך כדי למנוע גילוי. אלא מאי, שלטענת המשיבים הדרישה התייתרה, משאין בחזקת או בשליטת משיב 5 מסמכים או תכתובות רלוונטיות ביחס לבעלי המניות האמורים.

11.עוד נטען בגדרי דרישה 7, כי טרם הגשת התביעה השנייה הועברו למבקש פרוטוקולים של ועדת התגמול והדירקטוריון שמספר סעיפים הוחסרו מהם, ולאחר שהלה הלין על כך, הועברו אליו פרוטוקולים ערוכים, להם הוספו פסקאות שלמות בדיעבד. יובהר, כי הדרישה נסבה על מסמכים ותכתובות אך בדבר פעולת העריכה הנטענת, כאשר כלל הפרוטוקולים מצויים בידי המבקש, ואף הוגשו כנספחים. לטענת המבקש, בית משפט קמא סבר בשגגה כי הוא נכח בישיבות האמורות וביקש לעורכם. עוד נטען, כי מסירת המסמכים חיונית לצורך חקר האמת, ולצורך בירור טענת הגנת כלל שיקול הדעת העסקי. לשיטתו, עריכת הפרוטוקולים בדיעבד משליכה על מהימנותם, כמו גם על אופן קבלת ההחלטות בחברה. מנגד, המשיבים טענו כי פרוטוקולי החברה לא נערכו מחדש; כי לא נטען שהמידע שהושמט בשגגה הכיל מידע מהותי; וכי לא נומק מדוע מסמכים הנוגעים לאופן עריכת הפרוטוקולים הם רלוונטיים. זאת ועוד, נטען כי בניגוד לטענת המבקש, בית משפט קמא לא סבר כי הלה נכח בישיבות.

12.עוד טען המבקש, כי בית משפט קמא שגה בדחיית בקשתו לקבלת מסמכים נוספים הקשורים ליועצים החיצוניים לדירקטוריון (דרישות 8, 10 ו-11), מעבר לתוצרים הסופיים. לשיטת המבקש, ללא מסמכים אלו לא ניתן לדעת האם ההחלטה בדבר הקצאת המניות הייתה מיודעת, תמת לב ונטולת ניגוד עניינים, וכן האם הופעל שיקול דעת עצמאי מצד הדירקטורים. המשיבים מנגד, טענו כי מדובר בהרחבת חזית אסורה, שלא נתמכה בראיות, וכן כי לא נומקו רלוונטיות יתר המסמכים.

13.ביחס לדרישות 13 ו-15, שעניינן מסמכים הנוגעים לקשרים אישיים ועסקיים בין המשיבים לבין גורמים נוספים, נטען כי הקשרים הוזכרו בכתב התביעה, וכי מדובר במידע רלוונטי, שכן לשיטתו הם מעוררים חשש לכך ששיקול דעתם של בעלי המניות הוטה. המשיבים מנגד, עמדו על כך שיש במסמכים פוטנציאל משמעותי לפגיעה בפרטיות ובסודות מסחריים של גורמים שאינם צד להליך.

14.זאת ועוד, המבקש השיג על דחיית דרישה 14, שעניינה הלוואה שנתנו המנהלים המשותפים לבעל מניות, שהצביע באמצעות חברה בבעלותו בעד הקצאת המניות. נטען, כי המסמכים רלוונטיים לצורך ביסוס טענותיו לפגמים שנפלו בהצבעה באסיפה הכללית. צוין, כי קשרים אלו תוארו בכתב התביעה, וכי המשיבים כלל לא העלו טענה לפגיעה בפרטיות או לסודות מסחריים של צדדים שלישיים. אחר דברים אלו, הוער כי המשיבים ביקשו לקבל לידיהם מסמכים שעניינם הלוואה שנטל אותו בעל מניות מהמבקש, והמבקש הסכים להעבירם לעיון בית המשפט. לשיטתו, שעה שנקבע כי עליו לגלותם, יש להחיל על הצדדים גזרה שווה. המשיבים השיבו, כי אין פסול בכך שבית משפט קמא קבע את שקבע מבלי שנטען על-ידם במפורש לפגיעה בצדדים שלישיים. הובהר, כי ההחלטה להורות למבקש לגלות את הסכם ההלוואה לו הוא היה צד, אינה סותרת את ההחלטה ביחס למשיבים, שכן בניגוד למבקש – החברה בבעלות המנהלים המשותפים, שהתקשרה בהסכם ההלוואה, אינה צד להליך.

15.ביחס לדרישה ג', אשר הוגשה מטעם המשיבים וכאמור התקבלה, שעניינה מסמכים ותכתובות שהוחלפו בין המבקש למנהלים המשותפים בקשר לשותפויות, טען המבקש כי המסמכים מצויים גם ברשות המשיבים, אך לא גולו על-ידם. נטען, כי הדרישה נוסחה באופן רחב; כי אינה רלוונטית; וכי מדובר במקצה שיפורים המנוגד להוראות הדין. המשיבים מנגד עמדו על כך שלא מדובר במקצה שיפורים, וטענו כי המבקש גילה מסמכים באופן סלקטיבי. עוד נטען, כי היותם צד למסמכים, אינה שוללת את חובתו כתובע לנהוג בתום לב. כן הובהר, כי לא כל המסמכים נשמרו על-ידם.

16.ביום 23.06.2024 קיבלתי את בקשת המבקש להגיב לתשובת המשיבים, וביום 03.07.2024 הוגשה תגובתו. בתמצית, נטען כי המשיבים הציגו בתשובתם חלק מן העובדות באופן מגמתי וחלקי. זאת ועוד, נטען כי כל טענות המבקש בערעור אינן מהוות הרחבת חזית. עוד נטען, כי טענת המשיבים, לפיה לא כל המסמכים נשוא הבקשה בדרישה ג' נשמרו על-ידם, היא טענה חדשה. הודגש, כי סירוב המשיבים לחשוף מידע הנמצא ברשותם הוא אינו מוצדק. כן נטען, כי המשיבים נמנעו מלתת תצהיר ערוך כדין, ומשכך הטענה לפיה המבקש לא מפרט אילו מסמכים לא גולו, היא מטעה. סיכומו של דבר, חזר המבקש על כך שהבקשה הוגשה בשל הנחיתות האינפורמטיבית בה הוא מצוי.

דיון והכרעה

17.לאחר עיון בבקשה, בתשובה, בתגובה ובנספחיהן, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

18.בהתאם להוראות סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בית משפט זה ייעתר לבקשה למתן רשות ערעור על 'החלטה אחרת' רק אם שוכנע, כי "[...] אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". על כן, ככלל, יש לברר את טענות הצדדים על החלטות אחרות שניתנו במהלך הדיון, אגב הערעור על פסק הדין כולו; ואילו החריג לכך הוא מצב בו נדרש הדבר באופן מידי, להמשך ניהולו של ההליך באופן מלא והוגן (רע"א 8084/22 עיריית חיפה נ' שרביב בע"מ (26.01.2023); רע"א 7145/22 אגסי נ' בטר פלייס ישראל (ח.ת) 2009 בע"מ, פסקה 10 (01.12.2022)).

זאת ועוד, הלכה כי ערכאת הערעור לא תתערב בנקל בהחלטות הנוגעות לגילוי מסמכים. זאת, משום שמדובר בהחלטות בעלות אופי דיוני, הנוגעות לאופן ניהול ההליך, ועל כן הן מצויות בליבת הפררוגטיבה הניהולית של הערכאה הדיונית (רע"א 6404/22 התעשייה האווירית לישראל בע"מ נ' דקל, פסקה 7 (18.01.2023)). כן נקבע, כי ערכאת הערעור תתערב אף בהחלטה מסוג זה, ככל שזו אינה מתקבלת על הדעת; אינה מביאה בחשבון את כלל הנסיבות הרלבנטיות; מגלה טעות בולטת; תביא לפגיעה ברורה בבעל דין; או מנוגדת לדין וגורמת לעיוות דין לאחד מן הצדדים (רע"א 4813/22 סקרינטק (2004) בע"מ נ' כפר המכביה בע"מ, פסקה 8 (15.08.2022); יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 130-129(2021)). לא מצאתי כי מקרה זה עולה בגדר אותם מקרים חריגים.

במסגרת החלטתו של בית משפט קמא, נשקלו כלל הנסיבות הרלבנטיות ביחס לכל דרישה פרטנית שהעלו הצדדים כדבעי. כאמור לעיל, מדובר בהחלטה הנתונה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית. בראי אמת המידה המצומצמת שתוארה לעיל, ולאחר שקילת מכלול טיעוני הצדדים מכאן ומכאן, לא מצאתי כי עלה בידי המבקש להוכיח כי מתקיימות בעניינו נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהחלטה, בשלב זה של ההליך.

19.סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית בזאת. המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך של 5,000 ₪.