רע"א 5974-24 רע"א 5974-24

1.בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט א' בכר) בת"א 1937-09-18 מיום 16.6.2024, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים להורות על מתן צו לגילוי ועיון במסמכים.

2.במסגרת תביעת נזקי גוף שהגישו המבקשים עוד בשנת 2018 כנגד המשיבים, בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם, מרשלנות רפואית לה היו אחראים המשיבים, הגישו המבקשים ביום 1.4.2024 "בקשה דחופה לגילוי ועיון במסמכים", בה ביקשו מבית המשפט להורות למשיבים "להמציא לעיון ו/או לגלות את המסמכים שברשותם שיש להם נגיעה לתביעה שבנדון". בקשה זו נדחתה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 1.5.2024, בה נקבע, בעיקרו של דבר, כי "אין מקום להוסיף ולדרוש דרישות מקדמיות בשלב זה של ההליך". ביום 5.6.2024, הגישו המבקשים "הודעת עדכון [...] ובקשה דחופה למתן צו", בה עתרו בשנית, בין היתר, "לקבל לעיון ספציפי את כל התיעוד המלא הקיים אצל הנתבעים והנוגע לתביעה זו, כולל עיון ספציפי במסמכים שאוזכרו והיוו מצע כתב ההגנה מטעמם" [ההדגשות במקור], וכן לקבל מספר סוגים שונים של מסמכים, כגון הסכמי העסקה והתקשרות שונים. אף בקשה זו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 16.6.2024, בה נקבע כי אין מקום לשנות מן ההחלטה הקודמת שניתנה בנדון. על החלטה נוספת זו הוגשה הבקשה שלפניי.

3.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה.

4.הלכה למעשה, הבקשות שבגינן ניתנו החלטותיו של בית המשפט המחוזי הן בקשות לגילוי מסמכים כללי – כעולה מהבקשות עצמן, לפיהן התבקש בית המשפט המחוזי להורות על גילוי של מלוא המסמכים הנוגעים לתביעה ושל מספר סוגי מסמכים שונים, זאת, להבדיל מבקשה לגילוי ועיון במסמך ספציפי, מסוים ומוגדר (ראו: רע"א 9162/12 ח'ורי נ' הקסטודיה די טרה סנטה, פס' 6 (3.6.2013); והשוו: רע"א 4487/14 אברמוביץ נ' קונדה, פס' 7 (11.9.2014); רע"א 4368/23 פנחס פיגומים 1988 בע"מ נ' פדר, פס' 15 (18.9.2023)).

הנה כי כן, הבקשה שלפניי שהוגשה באצטלה של בקשה לגילוי ספציפי – היא, למעשה, בקשת רשות ערעור על החלטה בבקשה לגילוי מסמכים כללי, שהיא מסוג ההחלטות שלא תינתן בגינן רשות ערעור מכוח הוראותיו של סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (כן ראו, לדוגמא: בע"מ 2795/24 פלוני נ' פלונית, פס' 12 (23.6.2024)). די בכך כדי לדחות את הבקשה.

5.הרבה מעבר לנדרש, אוסיף עוד כי ההחלטה מיום 16.6.2024, מושא בקשת רשות הערעור דנן, מהווה, הלכה למעשה, בקשה לעיון מחדש בהחלטתו הקודמת של בית המשפט המחוזי מיום 1.5.2024, שהמועד להשיג עליה חלף זה מכבר. במצב דברים זה, בהינתן שלא חלו התפתחויות כלשהן שיש בהן כדי להצדיק שינוי מהחלטתו הקודמת של בית המשפט המחוזי – לא נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, ודין הבקשה דנן להידחות אף לגופה.

6.לכל האמור אוסיף, כי החלטה בעניין גילוי ועיון במסמכים היא מסוג ההחלטות הדיוניות המובהקות, המצויות בליבת שיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית; ושבהן ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב, אלא במקרים חריגים, כגון במצבים שבהם החלטתה של הערכאה הדיונית אינה מתקבלת על הדעת, או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (ראו, מבין רבים: רע"א 5226/24 לוין נ' לוין, פס' 15 (5.8.2024); רע"א 3170/24 רויכמן נ' קפיטל פוינט בע"מ, פס' 18 (14.8.2024); רע"א 665/24 אלעוברה נ' אלרומילי, פס' 8 (5.3.2024)). החלטתו של בית המשפט המחוזי אינה באה, אף לא בקירוב, בגדרי אמות מידה מצמצמות אלו. עוד יש ליתן את הדעת למועד שבו הוגשו בקשותיהם של המבקשים, ולחריגתם הדרמטית של המבקשים מהמועד הקבוע בתקנה 57 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, להגשת בקשות לגילוי ועיון (כאשר אין בקיומם של הליכי הגישור, כשלעצמם, כדי להצדיק שיהוי ניכר זה).

7.כאמור, די בכל אחד מן הנימוקים המפורטים לעיל כדי לדחות את הבקשה.

הבקשה נדחית אפוא.

אך לפנים משורת הדין לא ייעשה צו להוצאות לאוצר המדינה.