רע"א 7145-22 רע"א 7145-22

לפניי שתי בקשות למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד סגן הנשיאה, השופט א' שוורץ) בת"א 47302-05-16 מיום 06.07.2022, במסגרתה נעתר בית המשפט לבקשת המשיבות לתיקון כתב תביעתן.

רקע והליכים קודמים

1.מבקשים 12-1 ברע"א 7145/22 היו, בתקופה הרלבנטית לענייננו, דירקטורים או נושאי משרה בכירה במשיבה 5 ברע"א 7145/22 ו-7133/22 או בחברות הקשורות אליה – הן יתר המשיבות ברע"א 7145/22 ומשיבות 4-1 ו-6 ברע"א 7133/22 (המשיבות יכונו להלן יחד: קבוצת בטר פלייס או החברות). מבקשות 14-13 ברע"א 7145/22 הן חברות ביטוח אשר ביטחו בתקופה הרלבנטית את קבוצת בטר פלייס. המבקשת ברע"א 7133/22 (להלן: סומך-חייקין) היא מי ששימשה בתקופה הרלוונטית כרואת החשבון המבקרת של משיבות 4-1 (המבקשים ברע"א 7145/22 וברע"א 7133/22, יכונו להלן יחד: המבקשים).

2.ביום 23.05.2016, הגישו המפרקים בשם קבוצת בטר פלייס תביעה נגד המבקשים, בטענה כי אלו התרשלו בתפקידם, והיו אחראים ליצירת מצגי שווא שהביאו, בסופו של יום, לחדלות פירעון של החברות (שלא תימצא התמונה חסרה יצוין, כי התביעה הוגשה נגד אחרים הנוספים למבקשים, אשר אינם צד פורמאלי לבקשות אלו).

3.ביום 12.09.2018, הורה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ע' גרוסקופף) על מחיקת התביעה על הסף, מחמת היעדר עילת תביעה. במסגרת פסק הדין נקבע, כי להגנתם של נושאי המשרה בחברות עומד כלל שיקול הדעת העסקי – זאת, משלא עלה בידי המפרקים להוכיח כי ההחלטות מושא התביעה התקבלו בלא מודעות, מבלי הפעלת שיקול דעת או בפזיזות. משכך נקבע, כי גם לו תתקבלנה כל העובדות המונחות בבסיס כתב התביעה – לא יהא בכך כדי לסתור את חזקת התקינות העומדת לנושאי משרה מכוח כלל שיקול הדעת העסקי, ולבסס עילת תביעה. אשר לבקשה לסילוק על הסף שהגישה סומך-חייקין נקבע, כי הנזק שנטען כי נגרם עקב התנהלותה – אינו מקים עילת תביעה לקבוצת בטר פלייס, אלא לנושיה. בהתאם לכך, כאמור, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשות לסילוק התביעה על הסף, והורה על מחיקתה.

4.ערעור שהגישה קבוצת בטר פלייס התקבל באופן חלקי על-ידי בית משפט זה בפסק דינו של השופט י' עמית (בהסכמת השופטים ג' קרא ו-ד' מינץ) (ע"א 7829/18 בטר פלייס ישראל נ' שי אגסי (08.02.2022) (להלן: עניין בטר פלייס)). בפסק דינו, סבר השופט י' עמית, בין היתר, כי נוכח השאלות המשפטיות המורכבות אותן מעלה התביעה; השינויים שחלו בפסיקה מאז שזו הוגשה; ואי-הוודאות הנובעת מהאופן שבו היא נוסחה, ביחס לשאלה בשם מי הגישו המפרקים את התביעה (החברות או הנושים), ובאילו עילות – יש מקום לאפשר את תיקון כתב התביעה, חלף סילוקה על הסף.

בהתאם לכך נקבע, כי המפרקים רשאים לתקן את כתב התביעה ביחס לעניינים הבאים (להלן: ההנחיות הדיוניות): הראשון, סטנדרט הביקורת השיפוטית שיש להפעיל על הדירקטורים בקבוצת בטר פלייס בתקופה בה זו הייתה בסביבת חדלות פירעון, בשים לב לקביעות בע"א 7735/14 ורדניקוב נ' אלוביץ' (28.12.2016); השני, הבהרה ביחס להגשת התביעה בשם הנושים ובתוך כך לסוגיית המחאת זכות התביעה מהנושים למפרקים; ו-השלישי, אחריות רואי החשבון של החברה (ובכלל זה סומך-חייקין) בגין נזק שנוצר עקב התנהלותם, ובשם מי נתבע הנזק.

5.לאחר שהוחזר התיק לבית המשפט המחוזי, הוגשה ביום 10.04.2022 על-ידי המפרקים בקשה לתיקון כתב תביעתה – וביום 06.07.2022, קיבל בית משפט המחוזי (סגן הנשיאה א' שוורץ) את הבקשה. בהחלטתו, ציין בית המשפט את הגישה הליברלית המקובלת בפסיקה ביחס לתיקון כתב תביעה, כמו גם את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לאשר או לדחות בקשה לתיקון כתב תביעה. עוד התייחס בית המשפט להנחיות הדיוניות שנקבעו בעניין בטר פלייס, וקבע כי החברות לא חרגו מהנחיות אלה. כן התייחס בית המשפט להשגות המבקשים נגד הבקשה לתיקון כתב תביעה, ודחה אותן לגופן.

6.על החלטה זו נסובות הבקשות שלפניי.

טענות המבקשים ברע"א 7145/22 וברע"א 7133/22

7.במסגרת בקשתם, טוענים המבקשים ברע"א 7145/22, כי כתב התביעה המתוקן של החברות אינו תואם את ההנחיות הדיוניות שנקבעו בעניין בטר פלייס, וממילא אינו תואם את הדין והפסיקה. בתוך כך נטען, כי קבוצת בטר פלייס מבקשת להוסיף עילות תביעה חדשות בגין נזק שנגרם לנושי החברות, אשר התיישנו לכל המאוחר בשנת 2020. וכל זאת, בשים לב לכך שהאישורים שהתקבלו בידי המפרקים, לצורך כניסה בנעליהם של נושי החברות והגשת התביעה בשמם, ניתנו להם, לטענתם, אך ביום 05.07.2022. כמו כן נטען, כי בית המשפט נמנע מלבצע השוואה מעמיקה בין כתב התביעה המקורי לבין כתב התביעה המתוקן, ולערוך דיון בעניין, וזאת – כדי לבחון האם נוספו עילות חדשות בכתב התביעה המתוקן שלא פורטו בכתב התביעה המקורי.

עוד טוענים המבקשים ברע"א 7145/22, כי כתב התביעה המתוקן מעלה טענות שהן עומדות בסתירה לטענות שהועלו בכתב התביעה המקורי. כך, שבעוד שבכתב התביעה המקורי טענו המפרקים כי נושאי המשרה בחברות היו מודעים "להכל מכל וכל"; בכתב התביעה המתוקן נטען, כי אותם נושאי משרה קיבלו החלטות ללא מודעות מלאה ומבלי שעמד לנגד עיניהם כל המידע הנדרש לכך.

לבסוף טוענים המבקשים ברע"א 7145/22, כי למרות כל השינויים שנערכו בכתב התביעה המקורי, ולמרות הוראות הדין ובית משפט זה בעניין בטר פלייס – התצהיר שהגישו המפרקים אינו מלא או מפורט, ואינו מעיד, בין היתר, על נכונותן של העובדות החדשות שפורטו בכתב התביעה המתוקן.

8.המבקשת ברע"א 7133/22, סומך-חייקין, טוענת טענות אשר דומות במהותן לטענות המועלות בבקשה של המבקשים ברע"א 7145/22. כך ביחס לסטייה מההנחיות הדיוניות מצד המפרקים; וכך ביחס להוספת עילות תביעה חדשות שהתיישנו בכתב תביעתם המתוקן.

כן משיגה סומך-חייקין על קביעת בית המשפט המחוזי, לפיה כתב התביעה המקורי כלל מרכיבי יסוד של עילות התביעה שנוספו. לעמדתה, העילות שנוספו מתבססות על תשתית עובדתית השונה בתכלית מזו שפורטה במסגרת כתב התביעה המקורי. שכן, העילות שנוספו מתייחסות לנזקים שנגרמו לנושי החברה, בעוד שכתב התביעה המקורי התייחס לנזקים שנגרמו לחברות. בהתאם לכך, לעמדת סומך-חייקין, העילות שנוספו הן בגדר עילות חדשות שאין מקום בנסיבות העניין לאפשר את הוספתן באופן של תיקון כתב תביעה.

לבסוף טוענת סומך-חייקין, כי המפרקים אינם מחזיקים באישורים הנדרשים להם כדי להיכנס בנעלי נושי החברות, כך שכתב התביעה המתוקן, בכל הנוגע לעילות התביעה של נושי החברות, עומד בניגוד להוראות סעיף 22 לפקודה.

דיון והכרעה

9.לאחר עיון בבקשות, על נספחיהן, באתי לכלל מסקנה כי דינן להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובת המשיבות.

10.בהתאם להוראות סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בית משפט זה ייעתר לבקשה למתן רשות ערעור על "החלטה אחרת" של בית המשפט המחוזי רק אם שוכנע, כי "... אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". מכך עולה, כי על דרך הכלל, יש לברר את טענות הצדדים על החלטות אחרות שניתנו במהלך הדיון, אגב הערעור על פסק הדין כולו; ואילו החריג לכך הוא מצב בו נדרש הדבר באופן מידי, להמשך ניהולו של ההליך באופן מלא והוגן (רע"א 7089/22 ברנד נ' נגר, פסקה 10 (31.10.2022)). איני סבור שהבקשות שלפניי עומדות באמות מידה אלה.

11.כידוע, החלטות הנוגעות לאופן ניהול ההליך – וביניהן תיקון כתב תביעה – נמצאות בגדר הפררוגטיבה הרחבה הניתנת לערכאה הדיונית, ואין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות כאמור (רע"א 2997/22 סואטס נ' סואטס, פסקה 8 (06.07.2022), והאסמכתאות שם; רע"א 7521/21 VERSO AMERICA LLC נ' אופטיקנה – האופטיסטור הראשון בע"מ, פסקה 7 (24.11.2021)).

12.בית המשפט המחוזי קיים דיון ולפניו, ובגדרו אף אפשר את חקירת המפרקת החתומה על התצהיר. לאחר מכן, בחן את כתב התביעה המתוקן וערך דיון בנושאים לגביהם תיקנו המפרקים את כתב התביעה, והם: אי-הפעלת שיקול דעת עצמאי מצד נושאי המשרה של החברות (תוך הפרדה בין חברת האם – משיבה 3 – ובין יתר החברות); היעדר תחולה של כלל שיקול הדעת העסקי בעניין; סטנדרט הביקורת השיפוטית שיש להפעיל על דירקטורים בחברה שהיא בחדלות פירעון או בסביבתה; והנזק הנתבע (ובכלל זה בשם מי הוא נתבע). כן שמע בית המשפט את כלל טענות המבקשים, אך בסוף כל אלה קבע – כי כתב התביעה המתוקן עומד בהנחיות הדיוניות שהתווה השופט י' עמית בעניין בטר פלייס.

13.בתוך כך, ניתנה דעתו של בית המשפט המחוזי גם לטענה, לפיה הוספו על-ידי המפרקים במסגרת כתב התביעה המתוקן, עילות חדשות שלא נטענו בכתב התביעה המקורי, ואשר התיישנו מאז. ביחס לכך ציין בית המשפט, כי בהתאם לפסיקה, די בכך שכתב התביעה המקורי כלל מרכיבי יסוד של עילת התביעה כדי לאפשר את תיקונה בהתאם, וזאת – גם אם בין מועד הגשת התביעה לבין מועד תיקונה חלפה תקופת ההתיישנות (בע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 19 לפסק דינו של השופט י' עמית (04.04.2021)). בהתאם לכך, ומשסבר כי "אותם רכיבים אשר לגביהם הועלתה טענת התיישנות הם חלק מהמכלול הנסיבתי שעלה בכתב התביעה המקורי", קבע בית המשפט כי "אין מניעה שאלה ייכללו גם בנוסח כתב התביעה המתוקן".

14.עוד התייחס בית המשפט לטענה, לפיה חלק מן העילות שצוינו בכתב התביעה המתוקן עומדות בניגוד לאיסור הקבוע בסעיף 22 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: הפקודה) על המחאת זכויות תביעה. בית המשפט הכיר במורכבות סוגיית המחאת זכויות תביעה, אולם סבר כי אין בה כדי לחסום את תיקון כתב התביעה, כשלעצמו.

15.סבורני, כי החלטה זו נותנת מענה מספק לטענות המבקשים נכון לשלב בו נמצא ההליך העיקרי, ולא מצאתי עילה להתערב בה.

ויוער: איני מקל ראש בטענות כבדות המשקל, אותם מעלים המבקשים במסגרת בקשותיהם. כך למשל, בכל הנוגע להמחאת זכויותיהם של נושי החברות למפרקים, שלגבי כך נטען כי זו נעשתה, אם בכלל, לאחר שעילת תביעתם של הנושים התיישנה. סבורני, כי יש מקום לברר וללבן טענות אלה ואחרות, אולם המקום לעשות כן, כאמור, אינו במסגרת הליך תיקון כתב תביעה או בבקשות למתן רשות ערעור, אלא – בהליך העיקרי שעוד ידון לפני בית המשפט המחוזי.

16.כפי שציין בית המשפט המחוזי, התביעה עודנה נמצאת בשלביה המוקדמים, והיא מעלה סוגיות משפטיות ועובדתיות שאינן פשוטות כלל, אשר תידרש בהן הכרעה. אך כאמור, לכך המקום והזמן המתאימים. ותנוח דעתם של הצדדים, שכן מאליו מובן, כי כלל קביעותיו של בית המשפט המחוזי ביחס לסוגיות כבדות משקל אלה, ניתנו על-ידיו באספקלריה של בקשה לתיקון כתב תביעה. זאת, מבלי להכריע בהן לגופן, ומבלי לאיין או לגרוע מהעלאתן באכסניה המתאימה, ובעת הנכונה.

סוף דבר: הבקשות נדחות. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.