רע"א 3203-24 רע"א 3203-24

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ת' בר-אשר) ברע"א 47228-02-24 מיום 26.2.2024, שבגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופט נ' מהנא) בת"א 53107-08-21 מיום 11.1.2024. בית משפט השלום דחה בקשה של המבקשת לתיקון כתב תביעה, כך שתיכלל בו גם בקשה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה.

2.המבקשת הגישה תביעה נגד המשיבה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, לצדה בקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדיה. ביום 16.1.2024 הוגשה חוות דעתו של המומחה. לנוכח משא ומתן שהתקיים בין הצדדים הוגש כתב ההגנה מטעם המשיבה רק ביום 20.6.2023. תשעה ימים לאחר מכן, ביום 29.6.2023 הגישה המבקשת בקשה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה. בית משפט השלום (הרשמת הבכירה ס' סאבר מסארווה; להלן: הרשמת הבכירה) דחה את הבקשה בו-ביום, מן הטעם שהמבקשת לא ביקשה למנות מומחה בתחום זה במסגרת בקשתה למינוי מומחה שהוגשה עם כתב התביעה. בהמשך התנהלו מגעים בין הצדדים בניסיון לסיים את ההליך בהסכמה, ומשאלה לא צלחו, ביום 15.12.2023 הורתה הרשמת הבכירה על העברת התביעה לבירור לפני מותב.

3.כעבור שלושה ימים, ביום 18.12.2023 הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב תביעתה, כך שתיכלל בו גם בקשה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה. בבקשה נטען, בין היתר, כי בעת הגשת התביעה טרם אובחנה המבקשת כסובלת מפיברומיאלגיה, כך שלא היה בידה לבקש מינוי של מומחה בתחום הנ"ל בעת הגשת התביעה. בית משפט השלום דחה את הבקשה, וקבע כי מדובר בניסיון להגיש מחדש את הבקשה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה, בקשה שנדחתה כאמור.

4.על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בין היתר, נטען כי המבקשת לא הייתה יכולה להגיש בקשה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה בעת הגשת התביעה; כי דחיית בקשתה למינוי מומחה בתחום זה נדחתה מטעמים פורמליים בלבד, באופן שמנוגד לדין; וכי לנוכח האמור, לא היה מקום לדחות את בקשתה לתיקון כתב תביעה.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור. הודגש, כי הבקשה לא הוגשה על ההחלטה לדחות את הבקשה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה; אלא על ההחלטה לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה. לגוף הדברים, נקבע כי מכלול השיקולים הנוגעים לדיון בבקשה לתיקון כתב תביעה תומכים בדחיית בקשת המבקשת, לרבות העובדה שהצורך במינוי מומחה בתחום הנדון היה ידוע למבקשת כשנה וחצי לפני הגשת בקשתה לתיקון כתב התביעה. עוד נקבע, למעלה מן הצורך, כי אף בהחלטה לדחות את בקשת המבקשת למינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה, לא נפלה טעות.

מכאן הבקשה שלפניי.

5.המבקשת טוענת, בין היתר, כי לא ניתן לנתק בין ההחלטה בבקשתה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה לבין ההחלטה בבקשתה לתיקון כתב התביעה; וכי דחיית בקשתה למינוי מומחה כאמור מטעמים "פרוצדורליים" מעוררת שאלה משפטית עקרונית ביחס ליישומן של תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 (להלן: תקנות המומחים). עוד נטען כי דחיית בקשתה תשלול ממנה את יכולתה להוכיח את נזקיה, ותגרום לה עיוות דין.

6.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה.

7.כידוע, בית משפט זה לא ייעתר לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אלא במקרים חריגים, אשר מעוררים שאלה משפטית או עקרונית, או על מנת למנוע עיוות דין (ראו, מני רבים: רע"א 6784/23 המוסד לביטוח לאומי נ' מגדל חברה לביטוח, פס' 8 (8.4.2024)). הדברים הינם בבחינת קל וחומר מקום בו מבקשים לערער על החלטה בעניין תיקון כתב תביעה, כבענייננו, שהיא החלטה בעלת אופי דיוני מובהק ומצויה בליבת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית (ראו, מני רבים: רע"א 5315/24 פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 5 (8.7.2024); רע"א 7072/20 אגודה שיתופית בן זכאי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פס' 5 (18.11.2020)). עניינו אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים.

הבקשה דנן נטועה עמוק בנסיבות המקרה הקונקרטיות, ואינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית. כך, אף לא שוכנעתי כי קבלת הבקשה דנן נחוצה לשם מניעת עיוות דין.

8.יצוין, כי אין באמור לעיל כדי לסגור לחלוטין את הדלת לפני המבקשת, וחזקה על בית משפט השלום כי יפעל כחכמתו, ככל שהמבקשת תגיש בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה ומינוי מומחה כאמור, ותצרף לבקשה חומר רפואי עדכני רלוונטי.

9.הבקשה נדחית אפוא.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.