פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 330/05
- א'
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. גדי שושן
2. שרה נחמני (אנריקטה ג'ובאני) ז"ל
נ ג ד
המשיבה:
ASSOCIAZIONE NAZIONALE PER
SOCCORRERE I MISSIONERE
בקשה דחופה לעיכוב ביצוע פסק דין
החלטה
א.זו "בקשה דחופה ביותר", בגדרי בקשת רשות ערעור, לעיכוב ביצוע פסק דין של פינוי. המדובר בפסק דין שניתן על-ידי בית משפט השלום ואושר בבית המשפט המחוזי, והחלטה מנומקת שדחתה בקשה לעיכוב ביצוע ניתנה בבית המשפט המחוזי.
ב.באשר לסיכויי הבקשה לרשות ערעור ניטענו נימוקים המעוגנים בחוק הגנת הדייר, מתוך טענה לדיירות מוגנת של המבקשת 2 (המנוחה) שמכוחה קמה לנכדה המבקש 1 זכות לדיירות מוגנת. כן נטען כי מאזן הנוחות מצדד בעיכוב הפינוי, שכן יהא קושי ממשי להחזיר את המצב לקדמותו אם תתקבל בקשת רשות הערעור ויתקבל הערעור.
ג.עיינתי בבקשה ובנספחיה, וכן בפסקי הדין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, ובהחלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע. אין לי אלא להצטרף לעמדתו המפורטת של בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע, מטעמיה; ככל שהפכתי בתיק, לא ראיתי כל מקום לחלוק על גישתו. באשר לסיכויי הערעור, חוששני, חרף כל מאמצי השכנוע של באת כוח המבקש, כי אינם גבוהים. עסקינן בקביעות עובדתיות שאין דרך בית המשפט שלערעור להידרש אליהן ככלל; ולענייננו יפים הדברים לכאורה אף לגבי המסקנות המשפטיות הנובעות מן המרקם העובדתי. משנדחתה טענת הגנת הדייר (היא הטענה העיקרית) ולצדה נדחו טענות אחרות, נמצא כי המבקש לא יכול היה לקבל זכות שלא עמדה למי שמכוחם בא כביכול – סבו וסבתו. מסופקני איפוא באשר לסיכויי הערעור.
ד.באשר למאזן הנוחות, לא אחזור על ההלכות המוכרות בנושא זה, לרבות בענייני פינוי, שסקר כדבעי – בכל הכבוד – בית המשפט המחוזי. נחה דעתי כי קביעת בית המשפט המחוזי שהמשיבה לא תהא רשאית להשכיר את הנכס לכל אדם לאחר שיפונה על-ידי המבקש, עד למתן החלטה בבקשת הרשות לערער, די בה במאזן הנוחות לשם שמירת האפשרות להחזיר את הגלגל אחורנית במקרה של החלטה שתצריך זאת.
ו.אין בידי איפוא להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע.
ניתנה היום, ט"ו בשבט תשס"ה
(25.1.2005).
ש
ו פ ט