רע"א 3330/19 עיריית עכו נ. איילון חברה לביטוח

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' למלשטריך-לטר ) בת"א 61857-02-15 מיום 1.4.2019, בגדרה נדחתה, בין היתר, בקשת המבקשת להגיש מסמכים נוספים לצורך הגשת חוות דעת משלימה של המומחה מטעם בית המשפט.

רקע והליכים קודמים

2.

ביום 26.2.2015 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה נגד איילון חברה לביטוח בע"מ, היא המשיבה, לשיפוי ולפיצוי בגין נזקים שאירעו למבנה המבוטח אצל המשיבה כתוצאה משריפה שאירעה במקום.

3.

ביום 4.5.2017 מונה עו"ד אורי נס כשמאי מומחה מטעם בית המשפט לשום את הנזקים שנגרמו למבקשת (להלן: המומחה ). ביום 21.1.2018 הגיש המומחה לבית המשפט המחוזי הודעה כי לצורך גיבוש חוות דעתו דרושים לו מסמכים ונתונים נוספים – בעיקר מטעם המבקשת (להלן: המסמכים הנוספים ).

משלא הוגשו המסמכים הנוספים, הורה בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 24.4.2018 כי אם מסמכים אלה לא יוגשו על-ידי המבקשת עד ליום 26.4.2018, "יתייחס המומחה כאילו מסמכים אלו אינם קיימים". בקשת המבקשת לעיון מחדש בהחלטה האמורה ולמתן ארכה למועד שנקבע להמצאת המסמכים הנוספים – נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 25.4.2018, תוך שהובהר כי "אין מקום לסחבת בנושא המסמכים".

4.

ביום 6.5.2018 הוגשה חוות דעת המומחה, בגדרה העריך המומחה את הנזקים שנגרמו למבקשת. לאחר קבלת חוות הדעת ביקשה המבקשת לחקור את המומחה על חוות דעתו, ובית המשפט המחוזי נעתר לבקשה ונקבע מועד לחקירתו.

5.

בהמשך לכך, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה לבטל את חקירת המומחה בשלב זה, להתיר לה להמציא למומחה את המסמכים הנוספים ולהורות למומחה ליתן חוות דעת משלימה. בבקשתה, טענה המבקשת, בין היתר, כי בין אם המסמכים הנוספים היו ברשותה ובין אם לאו, כך בלשונה, היא לא סיפקה את המסמכים למומחה ועל כן הוא לא התייחס לעמדתה בחוות דעתו. לפיכך, ראוי לאפשר לה להמציא את המסמכים למומחה על מנת שישלים את חוות דעתו. עוד נטען כי למרות הזמן שחלף, ההליך מצוי בשלב מקדמי – טרם הגשת תצהירים וטרם שמיעת ההוכחות, וכן כי המסמכים הנוספים מהותיים והכרחיים לצורך השלמת חוות דעתו של המומחה וכי יגרם לה עיוות דין ונזק בלתי הפיך אם לא יתאפשר לה להמציא למומחה את המסמכים.

6.

בהחלטתו מיום 1.4.2019, הורה בית המשפט המחוזי על דחיית הבקשה להגשת מסמכים נוספים בקבעו כי "בשלב זה ולאחר התנהלות של סחבת ממושכת, לא עומדת כל זכות לטובת [המבקשת, י.ו.] להגיש מסמכים שלא הגישה עד כה".

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.

7.

בבקשתה שבה המבקשת על טענותיה בפני בית המשפט המחוזי, וטוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא התיר לה המציא את המסמכים הנוספים למומחה לצורך השלמת חוות דעתו. נטען כי יש בכך משום התעלמות מראיות קבילות ופגיעה קשה בזכויותיה של המבקשת העולה כדי עיוות דין. כמו כן, טוענת המבקשת כי המסמכים הנוספים לא היו בשליטתה (טענה שהועלתה על-ידה לראשונה בבקשה שלפניי) . עוד נטען כי החלטת בית המשפט המחוזי אינה מנומקת.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי לקבל תשובה.

החלטתו של בית המשפט המחוזי היא החלטה דיונית הנוגעת במובהק לניהול ההליך, ואשר נטועה בליבת שיקול הדעת המסור לערכאה הדיונית. מושכלות יסוד הן כי אין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות ביניים מעין אלו, אלא במקרים חריגים שבהם קיים חשש שיהיה בכך כדי להביא לפגיעה ממשית בזכויות הצדדים (ראו: סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 203 (מהדורה שלישית, 2012); וכן, ראו והשוו: רע"א 3638/09 עיריית הרצליה נ' מרינה הרצליה

שותפות מוגבלת , פסקה 4 (1.6.2009); רע"א 1377/14 לאוניד נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (1.5.2014)). איני סבורה כי המקרה הנדון בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור, ומטעם זה בלבד ניתן לדחות את הבקשה.

9.

למעלה מן הצורך, אוסיף אף לגופם של דברים כי לנוכח השתלשלות העניינים כמתואר לעיל, וההזדמנויות שניתנו למבקשת להמציא את המסמכים הנוספים למומחה טרם שערך את חוות דעתו, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי.

10.

סוף דבר: לנוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.