רע"א 3368/22אראל אלקטרומכניקה בע"מ נ. רותם בטיחות בע"מ

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' פרסקי ) מיום 25.4.2022 בת"א 7919-03-22 ו-ת"א 38414-03-22 בה נדחתה בקשת המבקשות למתן צו מניעה זמני, והתקבלה בקשת משיבה 1 (להלן: המשיבה ) כי צו ארעי שניתן לטובתה יעמוד בתוקפו עד לתום ההליך.

הרקע לבקשה

1.

המשיבה היא בעלת זכויות חכירה במגרש בבאר שבע, לגביו היא יזמה פרויקט להקמת מפעל לייצור ציוד מגן ואביזרי בטיחות (להלן: הפרויקט ). לצורך ביצוע העבודות בפרויקט התקשרה המשיבה עם חברה קבלנית בשם י.ר. איכות הנדסה בע"מ (להלן: איכות הנדסה או הקבלן הראשי ). איכות הנדסה מצדה התקשרה ביום 29.6.2020 עם המבקשות, כקבלני משנה, בשלושה הסכמים לביצוע עבודות מיזוג אוויר, חשמל ואינסטלציה בפרויקט (להלן: הסכמי קבלני המשנה ).

2.

בחודש ינואר 2022, עקב סכסוך כספי שפרץ בין המבקשות לבין איכות הנדסה, הגישו המבקשות תביעה כספית בסך של כ-2,500,000 ש"ח נגד איכות הנדסה בבית משפט השלום בבאר שבע (ת"א 12951-01-22) בה טענו כי הן עמדו בחלקן על פי הסכמי קבלני המשנה, אולם איכות הנדסה לא עמדה בהתחייבויותיה ולא שילמה להן את שכרן. ביום 28.1.2022 הורה בית משפט השלום על מחיקת התביעה, לאחר שהמבקשות הודיעו כי הגיעו להסכמה עם איכות הנדסה לעניין הסדרת חובהּ בתשלומים (להלן: הסכם הפשרה ). אלא שהסכמה זו החזיקה מעמד זמן קצר בלבד, ובחלוף קצת יותר מחודש ימים, ביום 3.3.2022, לאור טענת המבקשות כי איכות הנדסה לא עומדת בהתחייבויותיה לפי הסכם הפשרה, הן הגישו תביעה חדשה, הפעם לבית המשפט המחוזי, כאשר סכום התביעה תפח לכדי כ-3,100,000 ש"ח (ת"א 7919-03-22). המבקשות טענו כי איכות הנדסה הפרה את הסכם הפשרה עמן, וכבר במועד הפירעון הראשון לא עמדה בתשלום שהתחייבה לשאת בו.

3.

לצד התביעה, הוגשה בקשה למתן צווי עיקול וצווים זמניים, בה נטען כי למבקשות יסוד להניח כי איכות הנדסה היא חברה חדלת פירעון שאינה מסוגלת לפרוע את חובותיה. עוד נטען כי התברר שאיכות הנדסה קיבלה תשלום עבור עבודתה כקבלן ראשי בפרויקט מטעם המשיבה, אולם מנהליה נמנעו מלהעביר תשלומים אלה למבקשות. ביום 4.3.2022 התקבלה בקשת המבקשות למתן צו עיקול זמני על זכויות, כספים או נכסים של איכות הנדסה ושל בעל השליטה בה.

4.

על רקע הליכים אלה, ביום 16.3.2022 הגיעו המבקשות לאתר הפרויקט ופרצו את המנעול בשעריו כדי "לממש את זכאותן לזכות עכבון" על הציוד והכלים השייכים להן והמצויים בשטח הפרויקט. המשיבה – אשר טענה כי המבקשות הסיגו את גבולה והביאו לפירוק העבודות במקום – ניסתה למנוע מהן לעשות כן, הזמינה משטרה וביקשה לחסום את המבקשות במקום.

5.

המבקשות אשר טענו כי המשיבה סיכלה את זכאותן למימוש זכות העכבון, פנו באותו יום לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן "צו מניעה זמני" אשר יאסור על המשיבה לבצע פעולות בניה נוספות בפרויקט ולהוציא ציוד מאתר הפרויקט אשר לטענת המבקשות שייך להן. יצוין כי באותה עת המשיבה כלל לא הייתה צד להליך שהתנהל בין המבקשות לבין איכות הנדסה. טענת המבקשות נשענה על זכות עכבון הנתונה להן לטענתן, הן מכוח הסכמי קבלני המשנה שנחתמו ביניהן לבין איכות הנדסה והן מכוח הדין, שכן לא שולמה להן התמורה בגין עבודותיהן בפרויקט. המבקשות הבהירו בבקשתן כי על אף שזכות העכבון ההסכמית נחתמה בינן לבין איכות הנדסה, "היא משתרעת על כלל הפרויקט" וחלה גם כלפי המשיבה. בית המשפט המחוזי קבע באותו יום כי אין מקום למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד כמבוקש, שכן מדובר בבקשה למתן סעדים ישירים נגד גורם שאינו צד לתובענה בתיק העיקרי.

6.

המשיבה מצדה הגישה למחרת היום, בגדרי הליך חדש שפתחה (ת"א 38414-03-22), בקשה "בהולה" למתן צו מניעה זמני, במסגרתה התבקש בית המשפט לאסור על המבקשות להיכנס לשטח האתר שבבעלותה, ולפרק עבודות או להוציא ציוד מהאתר. המשיבה טענה כי בינה לבין המבקשות אין כל יריבות ואין כל מקום לטרוניה נגדה. המשיבה הבהירה כי היא שילמה לאיכות הנדסה, כקבלן ראשי, סכומים העולים על התמורה אשר הגיעה לה ביחס לעבודה שביצעה בפועל, כאשר טענת המבקשות כי איכות הנדסה לא העבירה להן את הכספים שקיבלה, איננה רובצת לפתחה של המשיבה. באותו יום, הורה בית המשפט על מתן צו מניעה ארעי האוסר על המבקשות או מי מטעמן להיכנס לאתר הבנייה, לפרק עבודות או ליטול ציוד. כן נקבע דיון בבקשה למתן צו מניעה זמני. כתב תביעה במסגרתו התבקש מתן צו מניעה קבוע, הוגש על ידי המבקשות ביום 23.3.2022.

7.

ביום 29.3.2022 התקבלה בקשת המבקשות לתיקון כתב התביעה בת"א 7919-03-22, והמשיבה (יחד עם גורמים נוספים) צורפה לתביעת המבקשות כנתבעת. כמו כן, ביום 3.4.2022 הורה בית המשפט המחוזי על איחוד הדיון בשני התיקים, ומשיב 2 אשר מונה כנאמן בהליך חדלות פירעון שנפתח בינתיים לאיכות הנדסה (להלן: הנאמן ), צורף גם הוא להליך.

8.

ביום 25.4.2022, לאחר דיון בו נשמעו טענות הצדדים ונחקר המצהיר מטעם המשיבה, התקבלה החלטת בית המשפט המחוזי הדוחה את בקשת המבקשות, והמקבלת את בקשת המשיבה באופן שבו הצו הארעי שניתן לטובתה יעמוד בתוקפו עד לתום ההליך המתנהל בעניין תביעת המבקשות. צוין כי המבקשות לא הציגו תשתית עובדתית לכך שהן תפסו את החזקה במקום, תנאי שהוא הכרחי לצורך מימוש זכות עכבון. בהתאם לראיות שהונחו לפני בית המשפט, המבקשות אף פרצו את המנעולים בשער אתר הפרויקט, ומכאן כי קיים קושי בטענה כי הייתה להן חזקה באתר. כמו כן, התנהלות זו של פריצה בכוח של מנעולי האתר, בד בבד עם הגשת בקשה למתן סעד זמני לבית המשפט, מהווה התנהלות בחוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט המצדיקה כשלעצמה את דחיית הבקשה. על כך הוסיף בית המשפט כי קיים קושי באופן שבו המבקשות מנסות להפנות את חיציהן נגד המשיבה, ועילת התביעה על פיה המשיבה חייבת בחיובי הקבלן הראשי כלפיהן, בעלת סיכויים נמוכים. בקביעתו כן, הפנה בית המשפט לסעיפים שונים מתוך הסכמי קבלני המשנה ולכך שלכתחילה כלל לא הוגשה תביעה נגד המשיבה, לא בבית המשפט המחוזי, ולא בהליך הקודם בבית משפט השלום. כמו כן, המשיבה היא בעלת איתנות כספית כך שלא קיים חשש כי לא ניתן יהיה לפצות את המבקשות בפיצוי כספי.

תמצית טענות הצדדים

9.

מכאן לבקשה שלפנַי, בה טענו המבקשות כי יש להכיר בזכות העכבון שלהן ולהעניק להן סעד זמני במסגרתו יוכלו לעכב תחת ידיהן ציוד שבבעלותן ועבודות שביצעו בפרויקט. לטענת המבקשות, אין מקום להתנערותה של המשיבה מאחריותה לעוול שנגרם להן. המשיבה הייתה שותפה מלאה ל"קנוניה" שנרקמה נגד המבקשות ומעשי העוולה שבוצעו כלפיהן. קיימת חזקה כי המשיבה הייתה מודעת להסכמים שנחתמו בין המבקשות לבין הקבלן הראשי, ולזכות העכבון הקבועה בהם. גם לא היה מקום לייחס להן חוסר תום לב עת הפעילו את זכותן לעכבון. בית המשפט התעלם מן ההלכה לפיה הפעלת זכות עכבון היא באמצעות אקט עצמאי. יתר על כן, המשיבה היא זו שנהגה בחוסר תום לב משווע, והמעט שיכלו המבקשות לעשות הוא להשיב לידיהן את החזקה בציוד שהותירו באתר הפרויקט. בית המשפט שגה גם בקבעו כי יש קושי בעילת התביעה של המבקשות כלפי המשיבה, בהתעלם מן העוולות החמורות אותן ביצעה המשיבה כיזמית בפרויקט, כאשר ידעה כי הקבלן הראשי אינו משלם למבקשות את שכרן אך בחרה לסייע לו. מנגד, בית המשפט מצא לקבל את בקשת המשיבה על אף שהיא כשלה מלעמוד במבחני הסף לקבלת בקשה למתן צו מניעה זמני. לטענת המבקשות הבקשה מגלה שאלה עקרונית, הנוגעת לזכויותיו של קבלן משנה בפרויקט בניה במקרים בהם היזם אישר את תנאי ההתקשרות של הקבלן הראשי עם קבלן המשנה, אך "איפשר ויצר בזמן אמת, סביבת עבודה רעילה, בה לקבלן המשנה לא משולם שכרו, אך מופעלים עליו לחצים כבדים להמשיך ולבצע את העבודות בפרויקט".

10.

המשיבה טענה כי דין הבקשה להידחות. בכל הנוגע למאזן הנוחות, בית המשפט ביסס את החלטתו על הקביעה שמדובר בתביעה כספית נגד משיבה בעלת איתנות פיננסית ואין כל חשש לחוסר יכולת לפצות את המבקשות ככל שטענותיהן תתקבלנה. המבקשות לא התמודדו בבקשתן עם קביעות אלו, וגם לא הצביעו על פגיעה כלשהי שתיגרם להן אם לא יינתן הסעד הזמני. המשיבה הדגישה כי חלק מהסעד המבוקש על ידי המבקשות הוא במהותו צו עשה שתכליתו לעצור את ביצוע הפרויקט, וכל זאת שעה שהסכמי קבלני המשנה אוסרים עליהן לנקוט כל הליך שיש בו למנוע או להפריע להשלמת הפרויקט. מנגד, הסעד הזמני שביקשה המשיבה, שתכליתו למנוע מהמבקשות לעשות דין לעצמן, מוצדק ומידתי. כמו כן, אין בנמצא עילת תביעה לכאורה של המבקשות כלפי המשיבה. עילות התביעה המפורטות בבקשת רשות הערעור לא נכללו בבקשה לסעד זמני, שהוגשה במסגרת תביעה שהמשיבה כלל לא הייתה צד לה, וגם לאחר תיקון כתב התביעה לא תוקנה הבקשה לסעדים זמניים. זאת ועוד, ניסיונן של המבקשות לייצר יריבות ישירה בינן לבין המשיבה הוא חסר יסוד. המשיבה לא הזמינה מהמבקשות שירותים כלשהם ולא נכרת ביניהן כל הסכם. המבקשות מנסות להתגבר על עובדה זו באמצעות העלאת טענות שנולדו בשלב מאוחר של ההליך ושנדחו על ידי בית המשפט המחוזי. בנוסף, בדין קבע בית המשפט המחוזי שקיים קושי ממשי בטענת המבקשות לעכבון. כל זכות לעכבון נשללה באופן מפורש בחוזה שנחתם בין המשיבה לבין הקבלן הראשי; וגם הסעיף אליו מפנות המבקשות בהסכמי קבלני המשנה אוסר על הוצאת ציוד המחובר חיבור קבע או ציוד שיהיה בהוצאתו כדי לגרום נזק לפרויקט. מכל מקום, לא זו בלבד שלא הונחה תשתית ראייתית לקיומה של חזקה בנכסים לגביהם נטען עכבון, חזקה זו אף נסתרה מטענות המבקשות עצמן ומהראיות שהוגשו על ידי המשיבה. גם שיקולי יושר תומכים בדחיית בקשת המבקשות וקבלת בקשת המשיבה, כפי שקבע בית המשפט המחוזי.

11.

הנאמן סמך אף הוא את ידו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בכל הנוגע לזכות העכבון, נטען כי בהסכמי קבלני המשנה קיימות מספר הוראות המאיינות טענה זו של המבקשות; כלל לא הייתה למבקשות חזקה בפרויקט, ויש לדחות את הטענה לקיומה של זכות עכבון גם ללא חזקה בפועל; ואף אם הייתה למבקשות חזקה, היו קיימים קשיים רבים בניסיונן להפעיל זכות עכבון בהתחשב בכך שאין בינן לבין המשיבה הסכם ישיר כלשהו. בנוסף, במסגרת כתב התביעה המתוקן נכללו נתבעים שלא צורפו כמשיבים לבקשת רשות הערעור, ובכללם בעלי מניותיה של איכות הנדסה ומנהליה, ודי בכך כדי להביא לדחיית הבקשה. יש גם לדחות את הבקשה מהטעם שהיא מכילה טענות חדשות רבות שכלל לא הועלו לפני בית המשפט המחוזי. מדובר בהרחבת חזית אסורה, העולה כדי ניסיון פסול לביצוע מקצה שיפורים שאין להתירו. מכל מקום, גם בטענות החדשות אין כדי לבסס את הבקשה לצו מניעה בהתבסס על זכות עכבון. כמו כן, יש לדחות את הטענה כי מדובר בסוגיה עקרונית ורוחבית, וכן את הטענה כי המשיבה הייתה מודעת להסכמים שנחתמו בין המבקשות לבין הקבלן הראשי ולזכות העכבון הקבועה בהם. לבסוף, לא עלה בידי המבקשות להפריך את קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי לעניין חוסר תום ליבן וניסיונן לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט, ואף לא ניתן כל הסבר מדוע יש להתעלם מקביעת בית המשפט כי המשיבה היא גורם בעל איתנות פיננסית.

דיון והכרעה

12.

לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

13.

במוקד העניין החלטה של בית המשפט המחוזי במסגרתה נדחתה בקשה למתן סעד זמני המורה למשיבה שלא לפגוע בזכות העכבון הנטענת של המבקשות; והתקבלה בקשת המשיבה למתן סעד זמני המונע מן המבקשות לממש את זכות העכבון הנטענת על ידן עד לתום בירור ההליך. ככלל, ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, אלא במקרים חריגים (ראו למשל: רע"א 3076/22 גלעד נ' קמעונאי און-ליין בע"מ , פסקה 12 (24.5.2022); רע"א 338/22 Amgen (Europe) GmbH

נ' מעבדות רפא בע"מ , פסקה 14 (30.3.2022); רע"א 1145/22 ח'זנה נ' חז'נה , פסקה 5 (9.3.2022)). לא מצאתי כי מקרה זה נופל בגדר החריג המצדיק התערבות.

14.

בבואו של בית המשפט להכריע בבקשה למתן סעד זמני, עליו ליתן דעתו לשלושה שיקולים עיקריים: עילת התביעה וסיכוייה; מאזן הנוחות; ושיקולי יושר וצדק (תקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; רע"א 1405/21 טבולה. קום בע"מ נ' וואלה תקשורת בע"מ , פסקה 14 (13.4.2021); רע"א 215/22 פלינטשטיין נ' לוין , פסקה 11 (7.2.2022); רע"א 7895/21 קומפני אם. בע"מ נ' דימנטמן דלתות בע"מ , פסקה 15 (25.11.2021)). במסגרת החלטתו נדרש בית המשפט המחוזי למכלול השיקולים האמורים וקבע שהם מוליכים למסקנה כי יש לדחות את בקשת המבקשות ולקבל את בקשת המשיבה. לא מצאתי כי נפל כל פגם בהחלטה זו.

15.

ראשית ייאמר כי בנסיבות העניין, טענת היריבות בין המבקשות למשיבה אינה מובנית מאליה. על רקע זה, ובהתייחס גם לכך שהמשיבה כלל לא הייתה צד להליך לכתחילה, ולכך שבקשת המבקשות למתן סעד זמני הוגשה עובר לתיקון כתב התביעה כך שיופנה גם נגד המשיבה מבלי שהבקשה תוקנה בהתאם, לא נפל כל פגם בהערכת בית המשפט כי סיכויי ההליך העיקרי – בכל הנוגע לטענות נגד המשיבה – אינם גבוהים. גם לא נפל פגם בכך שבית המשפט לקח בחשבון כשיקול רלוונטי בהיבט של מאזן הנוחות, את איתנותה הכספית של המשיבה. דומה שעל עובדה זו אין חולק מצד המבקשות, אשר אף לא מעלות בבקשתן כל טענה לפיה אלמלא יינתן הסעד הזמני המבוקש ייגרם להן נזק בלתי הפיך. אף לא נפל פגם בכך שבית המשפט ייחס למבקשות חוסר תום לב נוכח העובדה שפנו לקבלת סעד במקביל לכך שהגיעו לאתר הפרויקט ופרצו את שעריו בכוח.

16.

אלא שעיקר טענות המבקשות בבקשה שלפנַי נסוב על הקביעה כי לא התבססה טענתן לעכבון. אך גם בכך לא מצאתי כל עילה להתערב.

17.

נראה כי בעניין זה המבקשות נתלות במנגנון משפטי לא להן. במסגרת רע"א 8702/19 זועבי נ' זהר אלר חברה לנאמנויות בע"מ (13.2.2020) ציינתי את הדברים הבאים:

"עיכבון מוגדר בסעיף 11(א) לחוק המיטלטלין, התשל"א-1971 (להלן: חוק המיטלטלין ) כ 'זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החוב'. חוק המיטלטלין לא יוצר זכות עיכבון, אלא מסדיר באופן כללי את הדין החל, לאחר שקמה זכות העיכבון מכוח מערכת נורמטיבית אחרת [...] . זכות העיכבון יכולה להיווצר מכוח הדין, כדוגמת סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974; סעיף 8(ג) לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979; סעיף 12 לחוק השליחות, התשכ"ה-1965; סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 וכיו"ב [...]. זכות העיכבון יכולה להיווצר גם מכוח הסכם בין הצדדים [...]. לזכות העיכבון שני פנים: הראשון, הפן הפוססורי, קרי הזכות להחזיק בנכס עד שיקויים החיוב; השני, הפן הבטוחתי, לפיו בעל עיכבון הוא נושה מובטח בפירוק ובפשיטת רגל [...]" (שם, פסקה 16).

18.

במקרה זה על פניו מדובר בהתקשרות "קבלנית" ועל כן זכות עכבון שקיימת, אם קיימת, למבקשת היא על בסיס חוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974. סעיף 5 לחוק זה מורה כי: " לקבלן תהא זכות עכבון על נכס שמסר לו המזמין לביצוע מלאכתו או למתן שירותו, כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המזמין עקב עסקת הקבלנות". יסודות עיקריים להחלתה של זכות העכבון הם אפוא שמדובר: (א) בנכס; (ב) שמסר המזמין לקבלן (ולאו דווקא בעליו של הנכס, וראו: ע"א 790/85 רשות שדות התעופה נ' ד"ר י' גרוס, כונס נכסים , פ"ד מד(3) 185, 203-202 (1990) (להלן: עניין רשות שדות התעופה ) ); (ג) לביצוע מלאכתו, ולא בנכסי הקבלן עצמו או בנכסים שלא נמסרו לקבלן מעולם (ע"א 4588/06 אלוניאל בע"מ נ' כונס הנכסים, עו"ד שי גרנות , פסקה 12 (30.9.2009); וראו גם: רע"א 2512/17 פינצב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (10.4.2018); ע"א 3042/19 עו"ד אביחי ורדי, נאמן לנכסי יצחק יפה נ' רייכמן (29.12.2020); ע"א 5789/04 המשביר הישן נ' לוגיסטיקר בע"מ (10.6.2007)) .

19.

אלא שבמקרה זה, וכפי שקבע בית המשפט המחוזי, לא הוכח כי למבקשות הייתה חזקה באתר הפרויקט או בנכסים שיש בו. למעשה, גם המבקשות עצמן מודות בכך שעה שהן מציינות כי לצורך הכניסה לאתר הפרויקט והוצאת הציוד והעבודות, הן נאלצו לשבור את מנעול שער הכניסה לאתר. אכן, לא מן הנמנע שזכות העכבון תעמוד בעינה במקרים בהם הנכס יצא משליטת בעל הזכות שלא מרצונו (ע"א 79/89

סולל בונה בע"מ

נ' אחים גולדשטיין חברה לשיכון ופיתוח בע"מ (בפירוק) , פ"ד מו(3) 58, 69-68 (1992); עניין רשות שדות התעופה , בעמ' 208). ברם, אין זהו המקרה שלפנינו, שכן טענה לפיה נמנעה מהמבקשות האפשרות להיכנס לאתר, אינה מהווה הפקעת הנכס משליטתן שלא מרצונן. לא למותר להזכיר בהקשר זה גם את סעיף 4.1 להסכם קבלני המשנה – שהוא מהווה מקור נוסף לקיומה של זכות העכבון הנטענת – המורה מפורשות כי " לקבלן המשנה לא תהיה כל חזקה או כל זכות אחרת במגרש ובמחובר לו , זולת הזכות להכנס אליו לצורך ביצוע העבודות..." (ההדגשה הוספה).

20.

על כך יש להוסיף, כי טענת המבקשות לעכבון אינה עולה בקנה אחד עם טענתן שלהן כי כל רצונן היה להוציא מהאתר רכוש וציוד השייכים להן (וכלשונן: "בית המשפט קמא... קיבל את בקשת המשיבה למתן צו מניעה כנגד המבקשות, המונע מהן לעכב את העבודות והנכסים אשר בבעלותן , ואשר נמצאים בשטח הפרויקט של המשיבה" (סעיף 8 לבקשה) (ההדגשה הוספה)). בכך גם עולה אי-בהירות נוספת, והיא האם אכן חפצות המבקשות לקבל סעד העומד בקשר ישיר להליך העיקרי שנקטו ובקשר לכספים שלטענתן איכות הנדסה חבה להן (לגביהן לטענתן נתונה להן זכות העכבון); או שמא מדובר בטענת בעלות ברכוש וציוד שאין לה קשר לזכות עכבון כלשהי. ויובהר, עכבון אינו כלי המאפשר הוצאת מיטלטלין אשר לטענת בעליהם נמצא אצל אחר, בכוח הזרוע.

21.

בנוסף, כלל לא ברור שבנסיבות העניין עומדת למבקשות זכות להוציא את הציוד המבוקש על ידן משטח הפרויקט גם על פי הסכם קבלני המשנה. טענתן לקיומה של זכות כאמור נשענת על סעיף 7.4 להסכם זה העוסק בזכות עכבון במקרה של אי-תשלום תמורה. ברם, בהמשך אותו סעיף צוין ברחל בתך הקטנה כי "אין באמור כדי לגרוע מזכות הקבלן להוציא מהאתר... ציוד השייך לו

ואשר לא חובר חיבור של קבע למבנים, ובלבד שלא יהיה בהוצאת ציוד כאמור כדי לגרום נזק לפרוייקט " (ההדגשה הוספה). בענייננו, המבקשות טענו בבקשתן באופן עמום למדי כי ברצונן לעכב תחת ידיהן "את הציוד והעבודות שבצעו בפרויקט", מבלי לפרט מהו אותו "ציוד" ומהן אותן "עבודות". מנגד, המשיבה הבהירה כי כלל לא מדובר בציוד וברכוש נייד ששימש לביצוע עבודות והושאר בשטח הפרויקט. מדובר באביזרים, מערכות, מוצרים ומתקנים שחוברו חיבור של קבע למבנה הפרויקט, ובכלל זה חלקים ממערכות מיזוג האוויר, החשמל, כיבוי האש וכיוצא באלה. בנסיבות אלה, טענות המשיבה מטילות צל כבד על קיומה של זכות להוציא את "הציוד והעבודות" מושא הבקשה.

22.

לא למותר לציין כי תפקידו העיקרי של סעד זמני הוא לדאוג לשמירת המצב הקיים על מנת שלא יוכל הנתבע לנצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין. סעד זמני שיש בו משום שינוי המצב הקיים יינתן רק במצבים חריגים, כאשר התערבותו של בית המשפט חיונית למניעת תוצאה קשה ביותר וכי לולא התערבותו צפוי להיגרם למבקש הסעד הזמני נזק משמעותי אשר אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי (רע"א 5843/05 איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה נ' שרון דן השקעות בע"מ , פסקה 5 (13.12.2005)). בענייננו לא ירדתי לסוף דעת המבקשות כיצד יש בסעד המבוקש על ידן, לאפשר להן להיכנס לאתר הפרויקט ולעשות בו כרצונן, יביא לשמירת המצב הקיים. כפועל יוצא מכך בנסיבות העניין לא מצאתי מקום להתערב בכך שבית המשפט מצא לנכון לשעות לבקשת המשיבה כי תיאסר כניסתן של המבקשות לאתר לצורך פירוק העבודות, הוצאת רכוש וכיו"ב.

הבקשה נדחית אפוא. המבקשות תישאנה בהוצאות המשיבה והנאמן בסך של 15,000 ש"ח לכל אחד.