רע"א 3373/06 יוסף גרשון נ. קאנטרי הומס בע"מ

בהחלטתי מיום 13.5.08 נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפיו נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא אשר קיבל את תביעת המשיבה וחייב את המבקש בתשלום דמי-תיווך בסך 28,000 ש"ח. יצוין, כי לבקשת המבקש, עוכבה ההחלטה בבקשת רשות הערעור עד שניתן פסק דין בהליך פלילי שנוהל נגד המבקש (להלן: פסק הדין הפלילי ).

כעת עותר המבקש לאפשר לו להעלות את הטענות המוצגות בבקשת רשות הערעור פעם נוספת, וזאת כאשר יוכרע הערעור שהגיש זה לא מכבר על פסק הדין הפלילי. לטענתו, אף שבמסגרת בקשת רשות הערעור ביקש לעכב את מתן ההחלטה עד להכרעה בערעור, לא התייחס בית המשפט לבקשה זו במסגרת החלטתו לדחות את בקשת רשות הערעור. עוד טוען הוא כי יש לתת לו אפשרות נוספת להוכיח את חפותו, וכי בהכרעה בערעור בהליך הפלילי יש כדי להשפיע על סיכויי בקשת רשות הערעור שעמדה בפניי בית משפט זה.

לא מצאתי להיעתר לבקשה. ההחלטה לדחות את בקשת רשות הערעור כוללת מניה וביה את ההחלטה שלא לדחות את הדיון בנושא עד להכרעה בערעור שהגיש המבקש על פסק הדין הפלילי. משכך, הלכה למעשה מהווה הבקשה הנוכחית משום בקשה לעיון חוזר בהחלטה לדחות את בקשת רשות הערעור. כידוע, ככלל, לא קיים הליך של עיון חוזר בהחלטה הדוחה בקשה למתן רשות ערעור ועל כן מיצה המבקש את ההליכים הדיוניים העומדים לרשותו במסגרת הליך זה (ראו למשל: רע"א 3432/99 צור נ' גל אביב טריידינג (1987) בע"מ ( לא פורסמה, 6.10.1999); בע"מ 4951/06 פלוני נ' פלונית (לא פורסמה, 9.8.2006)). משנבחנו טענותיו של המבקש לגופן, תוך התחשבות בבקשה לעכב את ההכרעה בבקשת רשות הערעור עד להכרעה בהליך הפלילי בעניינו, אין הוא יכול לשוב ולהעלותן. ממילא, אף לגופם של הדברים, אין בבקשה הנוכחית כל טעם העשוי להצדיק שינוי של החלטתי הקודמת.

אשר על כן, הבקשה נדחית.