רע"א 3407/20 דורית אמסלם נ. עו"ד עופר שפירא, נאמן לנכסי החייבת

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט גיל דניאל ) בפש"ר 3124-07-12 מיום 2.5.2020, במסגרתה נדחתה בקשתה של המבקשת למתן צו הפטר חלוט.

רקע והשתלשלות העניינים

1.

ביום 3.7.2012 ניתן צו לכינוס נכסי המבקשת, אם חד-הורית לשני קטינים, בהתאם לבקשתה, והושת עליה צו תשלומים חודשי על סך של 600 ש"ח. ביום 30.4.2013 הכריז בית המשפט של פשיטת רגל על המבקשת כפושטת רגל ומינה את המשיב 1, עו"ד עופר שפירא, כנאמן על נכסיה (להלן: " הנאמן "). עוד יצוין כי במסגרת הליך פשיטת הרגל בעניינה של המבקשת אושרו תביעות חוב על סך של כ-1.2 מיליון ש"ח, מתוכן כ-31,000 ש"ח הוכרו כחובות בדין קדימה.

2.

ביני לביני, בשנת 2013 נפטרה אימה של המבקשת ובחלוף 3 שנים, ביום 10.1.2016, ניתן צו לקיום צוואה של המנוחה. על פי צו הצוואה, המבקשת זכאית למחצית מהעיזבון של אימה (להלן: " העיזבון "), ואולם קבלת הירושה הותנתה בכך שלמבקשת לא יהיו " תיקים כלשהם כחייבת בהוצאה לפועל ו'או תביעות כספיות כלשהו כנגדה ו/או תהיה במעמד של פסולת דין ו/או פושטת רגל " (סעיף 5 לצוואה) (להלן: " תנאי הירושה ").

ביום 30.3.2016 הגישה המבקשת לבית המשפט של פשיטת רגל בקשה למתן צו הפטר חלוט (להלן: " הבקשה הראשונה "), נוכח נסיבותיה האישיות, עמידתה בתשלומים שהושתו עליה, והעובדה שפעלה בתום לב ושיתפה פעולה באופן מלא עם בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל. הנאמן התנגד לבקשה זו מן הטעם שהתנהגות המבקשת אינה מצדיקה מתן הפטר, מכיוון שהיא לא ממציאה דו"חות חודשיים על הכנסותיה והוצאותיה. כמו כן, נטען כי טרם מומשו כל נכסיה של המבקשת, לרבות זכויותיה של המבקשת בעיזבון, אשר כוללים דירה המצויה ברחובות, בה מתגוררים המבקשת, שני ילדיה וכן אחותה ובנה. בתוך כך, טען הנאמן, תנאי הירושה אינו חוקי, אינו מוסרי ונוגד את תקנת הציבור, מכיוון שהוא מסייע למבקשת להתחמק מתשלום לנושים.

ביום 13.6.2016 דחה בית המשפט קמא (כב' השופט עמית כהן ) את הבקשה הראשונה, בנימוק שטרם בשלו התנאים לדון בבקשתה של המבקשת למתן הפטר. יחד עם זאת, נקבע כי על המבקשת לבוא בדברים עם הנאמן, על מנת לגבש הצעה ממשית לתוספת כספית להעשרת קופת פשיטת הרגל, שתגלם את זכויותיה בעיזבון. בהמשך לכך, ביום 29.4.2017 הורה בית המשפט קמא למבקשת לשתף פעולה עם הנאמן, לרבות הגשת דו"חות חודשיים באופן סדיר, וקבע כי על המבקשת להגיש הצעה לפדיון זכויותיה בעיזבון. יצוין כי בית המשפט קמא התריע בפני המבקשת בעניין הגשת הדו"חות הכספיים גם ביום 15.1.2020.

3.

ביום 21.1.2020 הגישה המבקשת לבית המשפט הודעת עדכון, לפיה עמדה בתשלומים שהושתו עליה במסגרת הליך פשיטת הרגל וכן הגישה דו"חות חודשיים כנדרש. בתגובתו, אישר הנאמן כי רוב הדו"חות החודשיים הוגשו, אך טען כי המבקשת איננה ממצה את כושר השתכרותה ומוציאה "הוצאות חריגות" על אף מצבה הכלכלי. כמו כן, העריך הנאמן את חלקה היחסי של המבקשת בעיזבון בסכום של כ-1 מיליון ש"ח, וטען כי היא טרם הגישה הצעה לפדיון זכויותיה בעיזבון. ביום 13.2.2020 הורה בית המשפט קמא (כב' השופט גיל דניאל ) למבקשת לפעול למיצוי כושר השתכרותה ולצמצום הוצאותיה, וכן לקדם הגשת הצעה המגלמת את זכויותיה בעיזבון עובר להגשת הודעת העדכון הבאה מטעם הנאמן.

4.

בחלוף כ-8 שנים ממועד מתן צו הכינוס, ביום 1.5.2020 הגישה המבקשת בקשה נוספת למתן צו הפטר חלוט (להלן: " הבקשה השנייה "), במסגרתה שבה על הטענות שהעלתה במסגרת הבקשה הראשונה, והוסיפה כי אין להמשיך בהליך פשיטת הרגל רק על סמך הטענה כי לאחר קבלת ההפטר תהא זכאית לקבל מחצית מהעיזבון. כמו כן, לטענת המבקשת אין ביכולתה לעבוד במשרה מלאה מכיוון שהיא מגדלת לבד את שני ילדיה, ומאחר שתאבד את זכאותה לתשלום דמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: " המל"ל ") אם תעבוד במשרה מלאה. נוכח האמור, נטען כי יש לאפשר למבקשת קבלת צו הפטר מותנה, הכולל תכנית פירעון לתקופה נוספת, מבלי שתידרש להוסיף כספים לקופת פשיטת הרגל.

5.

ביום 2.5.2020 דחה בית המשפט קמא (כב' השופט גיל דניאל ) את הבקשה השנייה על הסף, וזאת ממספר טעמים: ראשית , המבקשת איננה ממצה את כושר ההשתכרות שלה, על אף התראות בית המשפט בעניין זה. שנית , הסכומים ששילמה המבקשת לקופת פשיטת הרגל הם נמוכים, בהתחשב בעובדה שהחובות המאושרים שלה עומדים על סך של למעלה מ-1 מיליון ש"ח. שלישית, טרם נדונה הסוגיה בעניין זכויותיה המותנות של המבקשת בעיזבון. לעניין אחרון זה, צוין כי המבקשת היא בגדר "נהנית" על פי הצוואה, וכי על אף שמדובר בזכויות מותנות יש לבחון את שוויין ולהתחשב בהן במסגרת גיבוש התנאים למתן הפטר. בהמשך לכך, הורה בית המשפט קמא לצדדים לנסות לגבש הסכמות בכל הנוגע לזכויות המבקשת בעיזבון.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

6.

להשלמת התמונה, יצוין כי ביום 4.6.2020 הגיש הנאמן הודעת עדכון לבית המשפט קמא, לפיה הצדדים לא הגיעו להסכמות בעניין פדיון זכויותיה של המבקשת בעיזבון. עוד יצוין כי ביום 19.7.2020 הגיש הנאמן לבית המשפט קמא דו"ח עדכני בעניינה של המבקשת, במסגרתו הביע עמדה לפיה יש לתת למבקשת הפטר מותנה, בהתאם לתוכנית פירעון במסגרתה תפקיד המבקשת בקופת פשיטת הרגל 1,200 ש"ח מדי חודש, למשך 3 שנים, ובכפוף לכך שבהחלטת ההפטר ייקבע כי זכויות וכספים, או שווים, שתהא המבקשת זכאית לקבל מהעיזבון לאחר ההפטר יוקנו לקופת פשיטת הרגל. כן יצוין כי דיון בתיק במעמד הצדדים נקבע ליום 27.7.2020.

בקשת רשות הערעור

7.

המבקשת טוענת כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור נוכח מספר טעמים: ראשית , בית המשפט קמא שגה בכך שדחה על הסף את הבקשה השנייה למתן הפטר, מבלי לבקש את תגובות הנאמן, הכונס הרשמי והנושים, ומבלי לקיים דיון במעמד הצדדים. שנית , המבקשת שבה על עיקר טענותיה בבקשות לקבלת הפטר, ובכלל זאת נטען כי מוצו כל ההליכים נגדה; היא קיימה את כל חובותיה במסגרת הליך פשיטת הרגל; כל נכסיה שהם ברי המימוש כבר מומשו; ואין ביכולתה לעבוד במשרה מלאה, כך שהיא ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלה. שלישית , המבקשת סבורה כי יש לבחון את מצבה הכלכלי הנוכחי, ללא קשר לזכויות שהיו מוקנות לה אלמלא הייתה מצויה בהליכי פשיטת רגל. רביעית , טוענת המבקשת כי הנאמן לא נקט בהליך מתאים לפסילת הצוואה, ועל כן צו קיום הצוואה מהווה פסק דין חלוט שלא ניתן לתקוף את תנאיו. בהקשר זה, מציינת המבקשת כי עמדת מנהל העיזבון היא שדרישת הנאמן לפדיון שווי זכויות המבקשת בעיזבון נוגדת הן את הדין והן את רצון המצווה. חמישית , נטען כי ניהול הליך פשיטת הרגל בעניינה במשך למעלה מ-8 שנים אינו סביר, בהתחשב בכך שכל נכסיה ברי המימוש כבר מומשו. לבסוף , טוענת המבקשת כי הסכום שמצוי כיום בקופת פשיטת הרגל מספיק על מנת לסלק את החובות בדין קדימה, וכי העובדה שרוב נושיה הם נושים מוסדיים, אשר לא היו מעורבים בהליך פשיטת הרגל, תומכת במתן צו הפטר.

דיון והכרעה

8.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות.

9.

כידוע, שיקול דעתו של בית משפט של פשיטת רגל הוא רחב נוכח מומחיותו הייחודית בתחומו, וערכאת הערעור לא תתערב בהחלטותיו אלא במקרים חריגים, קל וחומר כאשר עסקינן בשלב הדיון בבקשה למתן הפטר, לרבות קביעת הסכום שיידרש החייב לשלם עבור פדיון נכסיו ( רע"א 8171/18 ג'אמע נ' המנהל המיוחד , פסקה 7 (1.1.2019);

רע"א 1688/19 לוי נ' הכונס הרשמי , פסקה 11 (6.3.2019); רע"א 3175/19 אבן חיים נ' המוסד לביטוח לאומי , פסקה 9 (8.8.2019); רע"א 37/20 אלבו נ' גבור , פסקה 14 (31.3.2020)).

סבורני כי המקרה דנן אינו נמנה בגדר המקרים החריגים

שמצדיקים התערבות של ערכאת הערעור.

10.

מהחלטת בית המשפט קמא עולה כי למרות הימשכות ההליך, טרם מוצה הדיון במכלול המחלוקות שהתגלעו בין הנאמן לבין המבקשת, ולא ניתנה עדיין הכרעה שיפוטית בעניינים משמעותיים. מצב דברים זה הביא את בית המשפט קמא לדחות את הבקשה למתן הפטר על הסף. זאת ועוד, במסגרת ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור, הורה בית המשפט קמא לצדדים לנסות להגיע למתווה מוסכם, ולאחר שכשלו בכך, קבע דיון במעמד הצדדים למועד קרוב. משכך, יש לאפשר לערכאה המבררת להשלים את טיפולה בחילוקי הדעות הקיימים בין הנאמן לבין המבקשת, ואין מקום להתערבות ערכאת הערעור לעת הזו.

11.

אין צורך לומר כי התמשכות הליכי חדלות פירעון על פני תקופה כה ארוכה (8 שנים) אינה רצויה, ועומדת בניגוד לתכליות העומדות ביסוד דיני פשיטת הרגל. בית המשפט קמא בוודאי מודע לעניין זה, ויש לקוות כי במסגרת הדיון הקרוב, או בסמוך לכך, יעלה בידו, בהנחה שיזכה לשיתוף פעולה מצד המבקשת, לקבוע מתווה שיאפשר קידום הליך פשיטת הרגל, והבאתו לידי סיום בעתיד הנראה לעין.

12.

סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות.