רע"א 3417/21 כלל חברה לביטוח בע"מ נ. עפר בר

1.

בפני בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין חלקי שנתן בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ביום 28.2.2021 (ת"צ 13982-05-13, השופט ר' כהן ).

2.

מקורו של ההליך דנן בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהגישו המשיבים, נגד המבקשות, חמש חברות ביטוח. הבקשות, שנדונו במאוחד, נסבו על אופן החישוב של הפרשי הצמדה וריבית המתווספים לתשלום של תגמולי ביטוח. בתמצית, על-פי סעיף 28(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: חוק חוזה הביטוח ) יש לשלם הפרשי הצמדה, כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן: חוק פסיקת ריבית הצמדה ) החל מיום קרות מקרה הביטוח. כמו כן על תגמולי הביטוח תתווסף ריבית צמודה בשיעור שנקבע בחוק פסיקת ריבית והצמדה לאחר שחלפו שלושים ימים מ"יום מסירת התביעה". בבקשות האישור, נטען כי הפרקטיקה הרווחת אצל המבקשות היא לראות ב"יום מסירת התביעה" את המועד שבו נמסרה דרישת התשלום עם כל המידע והמסמכים הנדרשים לבירור החבות, בעוד שלשיטת המשיבים מועד זה הוא מוקדם יותר ומתגבש עם מסירת דרישת התשלום עצמה, אף אם אינה נתמכת במסמכים האמורים.

3.

ביום 30.8.2015 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשות האישור, באמצו את עמדת המשיבים לפיה יום מסירת התביעה הוא היום שבו נמסרה הדרישה לקבלת תגמולי הביטוח, אף אם לא צורפו אליה המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות (סגן הנשיא י' ענבר ).

4.

המבקשות הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו, ובהתאם להמלצתו של בית משפט זה חזרו בהן מבקשתן וזו נמחקה ביום 3.8.2016 (רע"א 6986/15, השופטים

י' עמית , צ' זילברטל ו- ע' ברון ).

5.

בהמשך לכך, בפסק הדין החלקי מושא הבקשה דנן בית המשפט המחוזי קיבל את התובענות הייצוגיות וקבע כי הגדרת הקבוצה היא "כל זכאי (מבוטח, מוטב או צד שלישי) אשר במהלך התקופה, שתחילתה שלוש שנים קודם להגשת התובענות וסיומה ביום מתן פסק דין זה (28.2.2021), קיבל מהנתבעות [המבקשות ד' ב' א'], שלא על פי פסק דין בעניינו, תגמולי ביטוח מבלי שצורפה להם ריבית כדין". כן נקבע כי יום מסירת התביעה, שממנו יש לספור שלושים ימים לצורך הוספת ריבית צמודה לתגמולי הביטוח הוא המועד שבו התקבלה פנייה המעידה על כך שהמבוטח מעוניין לקבל תגמולי ביטוח, אף אם לא צורפו לה מסמכים. על כן נקבע כי חברי הקבוצה זכאים להשבה ופיצוי בגין הפרשי הריבית שלא שולמו להם בהתאם לסעיף 28(א) לחוק חוזה הביטוח. עוד נקבע כי תידרש בחינה נפרדת בעניינם של מבוטחים, מוטבים או צדדים שלישיים שהגיעו בעבר להסדר פשרה עם חברת הביטוח שלהם. כמו כן, בית המשפט המחוזי פסק הוצאות לתובעים המייצגים ושכר טרחת עו"ד לבאי-כוחם, וקבע כי גמול התובעים המייצגים ושכר טרחה נוסף לבאי-כוחם ייקבעו בפסק הדין הסופי.

6.

לצורך מימושו של פסק הדין החלקי נקבע כי ימונה מומחה שיחשב את גובה דמי ההשבה המגיעים לכל חבר קבוצה, ויקבע את אופן ההשבה, בין על-ידי השבה פרטנית לכל חבר קבוצה, ובין באמצעות תרומה לתועלת הציבור. עוד נקבע כי טרם מינויו של המומחה, הצדדים יגישו את עמדותיהם ביחס לסמכויות שיינתנו לו ולאופן עבודתו.

7.

ביום 7.4.2021 הגישו המבקשות לבית המשפט המחוזי בקשה להארכת מועד להגשת עמדתן בעניין מינוי המומחה. בבקשה נטען כי גיבוש עמדתן של המבקשות בעניין המומחה יחייב עבודה מרובה הכרוכה בהוצאות משמעותיות. כן צוין כי בכוונתן של המבקשות להגיש ערעור על פסק הדין החלקי שניתן ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע. המשיבים התנגדו לבקשה. ביום 8.4.2021 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה והעניק למבקשות ארכה להגשת עמדתן בעניין מינוי המומחה עד להכרעה של בית משפט זה בבקשה לעיכוב ביצוע (השופט ח' כבוב ).

8.

ביום 18.5.2021 הגישו המבקשות ערעור על פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי, ובו נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שקיבל את התובענות הייצוגיות. בד בבד עם הגשת הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין החלקי שנתן בית המשפט המחוזי ולעיכוב המשך הדיון בבית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור. באופן יותר ספציפי, הבקשה מכוונת לכך שבשלב זה לא ימונה מומחה כאמור בפסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי. לגישתן של המבקשות, יש לעכב את ביצועו של פסק הדין החלקי כדי לחסוך במשאבי הצדדים, בזמן שיפוטי ובזמנו של המומחה. עוד טוענות המבקשות כי פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי אינו ישים, וזאת בשל כך שיש לקבוע מהו "יום מסירת התביעה" באופן נפרד לגבי כל אחד מענפי הביטוח השונים. המבקשות מדגישות כי חברי הקבוצה הם ככל הנראה למעלה ממאות אלפי מבוטחים, מוטבים או צדדים שלישיים וכי כל אחד מהם יקבל סכום כסף לא גדול. על כן, לטענת המבקשות אם יתקבל הערעור האפשרות להשיב את המצב לקדמותו ולגבות בחזרה מכל המבוטחים את סכום הכסף שיקבלו הוא כמעט בלתי אפשרי.

9.

המשיבים מתנגדים לבקשה. בפתח התשובה נטען כי בהתחשב בכך שמדובר בפסק דין חלקי כלל לא עומדת למבקשות זכות ערעור והיה עליהן להגיש בקשת רשות ערעור. כמו כן, לטענת המשיבים, סיכויי ההליך קלושים והמבקשות לא הצליחו להראות מה הנזק שיגרם להן מהמשך בירור ההליך בפני בית המשפט המחוזי ומינויו של המומחה בפרט. המשיבים מדגישים כי התשלום יבוצע ממילא רק לאחר שיינתן פסק הדין הסופי בהליך, וטוענים כי כל שנדרש מהמבקשות בשלב זה הוא להגיש את התייחסותן לסמכויות שיינתנו למומחה ולאופן עבודתו. לגישתם של המשיבים, לא ייגרם למבקשות נזק בלתי הפיך מהגשת עמדתן בעניינים אלה, ואף לא מעצם מינויו של המומחה. עוד טוענים המשיבים כי הבקשה לעיכוב מינוי המומחה נועדה לעכב את ההכרעה בהליך. כמו כן טוענים המשיבים כי בניגוד לטענות שמעלות המבקשות לפיהן מינויו של המומחה אינו ישים, בית המשפט המחוזי קבע באופן מפורש מהו יום מסירת התביעה ולכן אין כל מניעה למינוי מומחה שיחשב את גובה דמי ההשבה המגיעים לכל חבר קבוצה.

10.

לאחר שעיינתי בבקשה וכן בתגובה שהוגשה, החלטתי כי יש מקום להיעתר לה.

11.

אכן, הכלל הוא כי בעל דין שזכה בהליך זכאי לממש את פירות זכייתו, ואין בהגשת ערעור או בקשת רשות ערעור על פסק דין כדי להצדיק את עיכוב ביצועו (תקנה 145א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 שחלה גם על תובענות ייצוגיות מכוח סעיף 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010). אולם, כל זאת בכפוף למבחנים שנקבעו בפסיקה בעניין זה ונסבים על מאזן הנוחות וסיכויי הערעור.

12.

אקדים ואעיר כי אין בידי לקבל את טענת המבקשות לפיה מינוי המומחה בשלב זה אינו ישים. עיון בפסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי מלמד כי הוא קבע שיום מסירת התביעה, אשר ממנו מתחיל מרוץ שלושים הימים לעניין תוספת הריבית, הוא המועד שבו פנה מבוטח, מוטב או צד שלישי לחברת הביטוח והודיע כי הוא מעוניין לקבל תגמולי ביטוח. אם כן, מינוי המומחה הוא אפשרי. עם זאת, מן הטעמים שאפרט נכון לעת הזו לעכבו עד להכרעה בהליך הערעורי.

13.

עם זאת, במקרה דנן מצאתי כי שיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובת המבקשות, וזאת אף מבלי להידרש לשאלת סיכויי הערעור. ההוראות שנתן בית המשפט המחוזי לביצוע פסק הדין החלקי, ובפרט ההוראות הנוגעות למינוי של מומחה שיקבע את דמי ההשבה להם זכאי כל אחד מחברי הקבוצה, כרוכות בהשקעת משאבים לא מבוטלת ובהיערכות שיש לה משמעות מערכתית בהקשרן של מספר חברות ביטוח. אין מדובר בעניינו במינוי מומחה לבדיקה של עניין נקודתי ופרטני. אכן, נתתי דעתי לכך שבשלב זה לא עומדת על הפרק השבה ממשית של כספים אלא רק פעילותו של המומחה. אולם, כמוסבר, מינויו של המומחה בעניין מורכב זה כשלעצמו מחייב השקעת משאבים משמעותית. מנגד, הנזק שייגרם לכל אחד מחברי הקבוצה, בעקבות דחיית התשלום עד להכרעה הסופית בהליך הערעורי שהגישו המבקשות, אינו גדול (ראו והשוו: ע"א 7679/15 קרית ספר (דיור מודיעין) בע"מ נ' ארלבוים , פסקה 7 (15.12.2015); עע"ם 2748/15 מי אביבים 2010 בע"מ נ' ליבוביץ , פסקאות 11-10 (10.5.2015)).

14.

אשר על כן, בקשת עיכוב הביצוע מתקבלת במובן זה שההליך למינוי מומחה לצורך ביצועו של פסק הדין החלקי יעוכב עד להכרעה בהליך הערעורי.

15.

שאלת סיווג ההליך תועבר לבחינת לשכת הרשמים.