רע"א 3469/08 שאול מאיר טאוויל נ. כדורי פיתוח עירוני בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט נ' סולברג) אשר קיבל בקשת רשות ערעור של המשיבה על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת א' זיסקינד), דן בבקשה כבערעור וקיבל את הערעור

בעניין צו לגילוי ועיון במסמכים.

1.

המשיבה הקימה בית מלון בירושלים אשר נמכר למבקשת 2 במסגרת הליך כינוס נכסים שננקט נגד המשיבה. בהסכם המכירה נמכר המלון ללא המיטלטלין שבו, אולם למעשה הועבר המלון לחזקתה של המבקשת 2 עם כל תכולתו. שינוי זה עוגן במסמך נוסף שנחתם על ידי הצדדים ובו נקבע כי המבקש 1, נציגה של המבקשת 2, יחליט לפי שיקול דעתו הבלעדי אם וכמה לשלם למשיבה בעבור הציוד והמיטלטלין.

2.

המשיבה הגישה תביעה לבית משפט השלום נגד תוקפו של המסמך הנוסף והעלתה עילות תביעה שעניינן, בין היתר, כפייה, עושק, חוסר תום לב ועשיית עושר ולא במשפט. במסגרת הליכי גילוי מוקדם עתרה המשיבה להורות למבקשים להציג את הקבלות על פרטי הציוד שרכשו המבקשים למלון. לטענתה קבלות אלו רלוונטיות להוכחת הפיצוי המגיע לה משום שיש בהן כדי ללמד על שווי הציוד שנחסך מהמבקשים לרכוש ומכאן את הרווחים שהפיקו מהציוד שהועבר אליהם.

3.

בית משפט השלום דחה את בקשת המשיבה בקובעו כי התביעה נסבה רק על הציוד שהועבר על ידי המשיבה למבקשים ולפיכך עליה הנטל להוכיח שוויו. מכל מקום נקבע כי לא יהיו בקבלות אלו כדי לסייע למשיבה להוכיח בהכרח על חיסכון שנגרם למבקשים.

בקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי התקבלה, בית המשפט דן בבקשה כבערעור וקיבל את הערעור. בית המשפט ציין כי אחת מעילות התביעה שעלו מפורשות במסגרת כתב התביעה של המשיבה הינה עילה של עשיית עושר ולא במשפט שעניינה לא בעצם קבלת הציוד אלא בשימוש שנעשה בו וברווחים שהופקו ממנו. לפיכך נקבע כי אין לשלול מהמבקשת את האפשרות להוכיח עילה זו באמצעות גילוי מוקדם של חשבונות המבקשים אשר מעצם טבעם אינם מצויים בידי המשיבה. בית המשפט דחה את טענת המבקשים כי מדובר בסוד מסחרי שהרי המבקשים איפשרו לשמאי מטעם המשיבה להיכנס למלון ולשום את שוויו של הציוד הקיים בו וכן מאחר שמדובר בנתונים על ציוד ומחזור עסקים בלבד.

4.

על כך הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני. המבקשת טוענת כי הבקשה מעלה שאלה שעניינה האם יש מקום לחייב נתבע במסגרת הליך גילוי מסמכים ושאלונים לחשוף מידע פרטי-עסקי הקשור בהכנסותיו ונכסיו הפרטיים כאשר אין כל רלוונטיות ישירה או עקיפה בין המידע המבוקש לעילות התביעה. עוד טוענים המבקשים כי החלטת בית המשפט המחוזי חורגת מפסיקת בית משפט זה בסוגיה ומהווה תקדים באשר להיקף המסמכים והמידע שעל בעל דין לגלות ליריבו.

5.

לאחר עיון בבקשה אני סבורה כי דינה להידחות. הבקשה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי וזאת הן מאחר שפסק דינו של בית המשפט המחוזי אך מיישם הלכות רבות שנקבעו בסוגיות של גילוי מסמכים ושאלונים, והן מאחר שמדובר בהחלטה דיונית-פרוצדוראלית שאף היא אינה מצדיקה התערבות של ערכאה שלישית כאשר לא עולה כל חשש לעיוות דין במקרה זה (רע"א 2203/07 ארוך נ' כלל פיננסים ניהול בע"מ (לא פורסמה, 13.8.07); רע"א 2882/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בלולו (לא פורסמה, 16.1.06)). התערבותו של בית המשפט המחוזי בהחלטה פרוצדוראלית של הערכאה הדיונית אף היא אינה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (השוו רע"א 10130/05 טליאס נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסמה, 31.10.05)). אף לגופו של עניין לא מצאתי כל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט מצא כי כתב התביעה כולל עילה של עשיית עושר ולא במשפט, אשר לצורך הוכחתה יש לבחון האם נעשה שימוש על ידי המבקשים בציוד שנותר במלון והאם הפיקו המבקשים רווחים מציוד זה. לפיכך נקבע כי הקבלות המבוקשות רלוונטיות לעניין. נראה כי המבקשים זנחו את טענתם כי מדובר בסודות מסחריים אך הם טוענים שהגילוי יכביד עליהם הכבדה מיותרת. לא השתכנעתי כי מדובר בהכבדה מיותרת ומכל מקום אם תידחה תביעת המשיבה יוכלו המבקשים לדרוש הוצאותיהם בגין הגילוי שנדרש.

הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.