רע"א 3482/13 interton inc נ. avr communicationldt

השופט י' דנציגר:

לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ב' טאובר ) בהפ"ב 35320-11-12 מיום 8.4.2013, בה התקבלה בקשת המשיבות מכוח סעיף 29 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ) לחייב את המבקשת בהפקדת ערובה כתנאי לדיון בבקשת הביטול שהגישה בנוגע לפסק הבוררות.

רקע עובדתי והליכים קודמים

1.

זוהי חוליה נוספת בשרשרת התדיינויות בין הצדדים שהגיעה מספר פעמים לפתחו של בית משפט זה ונדונה על ידי. העובדות הצריכות לעניין פורטו בהחלטותי הקודמות בעניינם של הצדדים ומשכך לא אשוב ואפרטן. בהחלטתי ברע"א 4620/08 מיום 1.6.2008, נדחתה בקשת המבקשת כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 9.12.2007 ( ה.פ. 1029/07 , סגן הנשיאה י' זפט ), בה הורה על בירור המחלוקת בין הצדדים בבוררות לפני שופט בדימוס. בהחלטתי ברע"א 4757/12 (9.9.2012) דחיתי בקשת רשות ערעור נוספת שהגישה המבקשת, כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 14.5.2012 (הפ"ב 58100-11-11, השופטת ב' טאובר ). בהחלטה זו דחתה השופטת טאובר את בקשת הביטול שהגישה המבקשת כנגד פסק בוררות שניתן על ידי השופט (בדימוס) חנוך אריאל (להלן: הבורר ), אך קבעה כי הבורר לא עמד בחובת ההנמקה במספר נושאים שנדונו לפניו. לפיכך, החזירה השופטת טאובר

לבורר את הפסק להשלמת הנמקה.

2.

בהחלטתי הנ"ל ברע"א 4757/12 קבעתי כי צדקה השופטת טאובר משהעדיפה לאפשר את השלמת הנמקת הפסק על פני ביטולו, בשים לב למגמה ליתן תוקף לפסקי בוררות על פני ביטולם ובהתחשב בעובדה כי מדובר בבוררות מורכבת שנמשכה שנים והושקעו בה משאבים רבים. והנה, לאחר שהשלים הבורר את הנמקת הפסק והכריע בבקשת תיקון שהגישה המבקשת, הגישו המשיבות בקשה לאישור הפסק המנומק והמתוקן והמבקשת הגישה בקשה לביטולו. ברם, המשיבות הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לפי סעיף 29 לחוק הבוררות, בה עתרו לחיובה של המבקשת בהפקדת ערובה כתנאי לקיום הדיון בבקשת הביטול שהגישה, זאת בהסתמך על ההלכה שנקבעה בחוות דעתי, אליה הצטרפו השופטת (כתוארה אז) מ' נאור והשופטת א' חיות , ברע"א 7592/08 פי.די.די. יהלומים בע"מ נ' I.D.O Diamonds Inc. (6.10.2008) (להלן: עניין פי. די. די. ).

עיקרי החלטתו של בית המשפט המחוזי

3.

השופטת

טאובר , בהסתמך על ההלכה שנקבע בעניין פי.די.די. , ציינה כי בחנה שני קריטריונים בבואה להכריעה בבקשת המשיבות: סיכויי בקשת הביטול שהגישה המבקשת ומאזן הנוחות.

(א)

באשר

לסיכויי בקשת הביטול ; קבעה השופטת טאובר כי סיכויי בקשת הביטול אינם גבוהים "שלא לומר אפסיים", נוכח העובדה כי לאחר השלמת ההנמקה ניתן לקבוע על פניו כי הבורר עמד בחובת ההנמקה המוטלת עליו, שהנה מצומצמת יותר בהשוואה לחובת ההנמקה החלה על בית המשפט. באשר לטענתה של המבקשת כי הבורר התעלם מעדותו של מר הלמוט טורק, קבעה השופטת טאובר כי היה על המבקשת לטעון את הטענה עוד בבקשת הביטול הראשונה שהגישה. מכל מקום מדובר בטענה כנגד הערכת הבורר את משקל העדות ובכגון דא מסור שיקול דעת רחב לבורר. באשר למסמך שהגישו המשיבות לבורר; קבעה השופטת טאובר

כי הטענה לא נטענה על ידי המבקשת בזמן אמת לפני הבורר או לפני ערכאה מוסמכת. באשר לטענת המבקשת כי פסק הבוררות ניתן שלא במועד; קבעה השופטת טאובר כי המבקשת לא מילאה אחר הוראת סעיף 26(ג) לחוק הבוררות לפיה צריך בעל הדין הטוען לחלוף המועד לפנות בכתב לבורר לפני מתן הפסק. עוד קבעה השופטת טאובר כי המבקשת לא ביססה לעת הזו את טענתה בדבר פסיקת הבורר בניגוד לדין המהותי.

(ב)

באשר

למאזן הנוחות ; קבעה השופטת טאובר , בהסתמך על ההלכה בעניין פי.די.די. , כי מאזן הנוחות נוטה מלכתחילה לטובת מי שמחזיק בידיו פסק בוררות, בשים לב לעובדה כי הביקורת על פסק הבוררות אינה ביקורת ערעורית אלא מתוחמת לעילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות, שעניינן בחינת תקינות הליך הבוררות וקיום כללי הצדק הטבעי בלבד. השופטת טאובר

הדגישה כי יסוד ההכבדה בקיום פסק הבוררות, בדומה לנסיבות שנדונו בעניין פי.די.די.

מתקיים אף במקרה דנן, שכן מדובר על פסק בוררות שניתן לטובת המשיבות בסך העולה על 3,000,000 דולר ארה"ב, כאשר לסכום זה יתווספו ריבית בשיעור של 4% לשנה מיום 1.1.2007 ועד לתשלום המלא בפועל, הפרשי הצמדה ממועד מתן פסק הבוררות ועד לתשלום המלא בפועל, שכר טרחת עו"ד בשיעור של מיליון ש"ח בתוספת מע"מ וכן הצמדה וריבית של 4% לשנה ממתן פסק הבוררות ועד לתשלום המלא בפועל. המבקשת לא הצביעה על קיומם של נכסים ממשיים בבעלותה בישראל והיא מאוגדת בחו"ל. עוד הטעימה השופטת טאובר כי המבקשת לא נתנה כל התחייבות כי אם תידחה בקשת הביטול היא תסכים לקיום פסק הבוררות ותעמוד בחיוביה.

משכך הורתה השופטת טאובר למבקשת להפקיד סך של 2,500,000 דולר ארה"ב בקופת בית המשפט כתנאי לקיום הדיון בבקשת הביטול, אחרת תידחה בקשת הביטול ותתקבל בקשת האישור.

ההליכים לפני בית משפט זה

4.

כנגד החלטתה של השופטת טאובר הוגשה בקשת רשות הערעור המונחת לפנינו ועמה גם בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. בהחלטתי מיום 3.6.2013 הוריתי על עיכוב ביצוע ארעי של המשך הדיון בבית המשפט המחוזי בהליכים הנוגעים לבקשת הביטול והאישור וכן הוריתי על הגשת תשובת המשיבות.

דיון והכרעה

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, בנספחים ובאסמכתאות אליהם הפנו הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור לגופו ולקבל את הערעור באופן חלקי.

6.

החלטתה של השופטת טאובר על עצם חיוב המבקשת בהפקדת ערובה כתנאי להמשך הדיון בבקשת הביטול מוצדקת, מעוגנת היטב בנסיבות המקרה ואין כל עילה להתערב בה. השופטת טאובר

יישמה כדבעי את ההלכה שנקבעה בעניין פי.די.די. ולא נפלה בהנמקתה כל טעות. מבלי לטעת מסמרות, נדמה כי אכן סיכויי בקשת הביטול אינם טובים ומאזן הנוחות אכן נוטה לטובת המשיבות מהטעמים עליהם עמדה השופטת טאובר בהחלטתה. לא זאת אף זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי זהו הליך שלישי במספר בו נוקטת המבקשת במטרה למנוע את קיום הבוררות או לבטל את תוצאותיה. גם עובדה זו, כשהיא מצטרפת ליתר הנסיבות, תומכת בחיוב המבקשת בהפקדת ערובה טרם היזקקות נוספת לטענותיה כנגד הליכי הבוררות.

7.

ודוק, כפי שהדגשתי בעניין פי.די.די. אין די בעצם הקביעה העקרונית בדבר הצורך בחיוב בעל דין בהפקדת ערובה כתנאי לדיון בבקשת ביטול שהגיש. על החיוב להיות מידתי במובן זה שיאפשר למבקש את ביטול פסק הבוררות לקבל את יומו בבית המשפט. אכן, הביקורת השיפוטית על פסקי בוררות שונה במהותה מביקורת ערעורית, במובן זה שהפיקוח על הליך הבוררות נוגע לתקינות ההליך ואינו בוחן את שיקול דעתו המהותי והדיוני של הבורר. יחד עם זאת, גם אם סיכויי הבקשה לביטול פסק הבוררות אינם גבוהים, יש לאפשר בירור טענותיו של בעל הדין המבקש את ביטול פסק הבוררות לפני הערכאות המוסמכות בגדרי ההליכים המותווים לשם כך בחוק הבוררות ובפסיקה. משכך, על החיוב בהפקדת ערובה להיות סביר במובן זה שלא יהיה בו כדי להציב מחסום דיוני המונע מבעל דין את יומו בבית המשפט. לכן, אף בעניין פי.די.די. שנסיבותיו קרובות לנסיבות המקרה דנן, הוריתי על הפחתת הערובה לסך של 1,000,000 דולר ארה"ב וכך יש לנהוג אף במקרה דנן.

8.

לפיכך, סכום הערובה שעל המבקשת להפקיד בקופת בית המשפט המחוזי עד ליום 21.7.2013 יהיה 1,000,000 דולר ארה"ב. בנוסף, על המבקשת להפקיד התחייבות בלתי מותנית למלא אחר כל הוראות פסק הבוררות ככל שבקשת הביטול תידחה על ידי בית המשפט המחוזי ולאחר שפסק דינו של בית המשפט המחוזי יהפוך לחלוט. עיכוב הביצוע עליו הוריתי ביום 3.6.2013 ימשיך לעמוד בעינו עד ליום 21.7.2013, אולם ככל שלא תפקיד המבקשת את סכום הערובה ואת כתב ההתחייבות עד למועד זה יפקע עיכוב הביצוע.

9.

בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות.