פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3514/14
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
מאיר מישל איפרגן
נ ג ד
המשיבה:
טחנת קמח אשדוד בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בבאר שבע (כב' הנשיא י' אלון) מיום 9.4.2014 ברע"א 013230-02-14
בשם המבקש:
עו"ד אמיר פינטו
החלטה
1.
בית משפט השלום באשדוד (כב' השופט ע' כהן ) דחה בקשה שהגיש המבקש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להוצאות בגין תביעה בסך 300,000 ש"ח שהגישה נגדו, אך הוסיף וקבע כי המבקש יוכל לשוב ולעורר את בקשתו לאחר קדם המשפט. בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' הנשיא י' אלון ) דחה, בהחלטה מנומקת, בקשת רשות לערער על החלטה זו, וחייב את המבקש בשכר טרחת בא כוח המשיבה בסך של 5,000 ש"ח. מכאן בקשת הרשות לערער שלפניי המכוונת להחלטת בית המשפט המחוזי, ונטען בה כי נפלה בה טעות ברורה.
2.
דין הבקשה להידחות. החלטה בנושא חיוב תובעת להפקיד ערובה להוצאות הנתבע היא החלטה דיונית מובהקת, שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בה, לא כל שכן ב"גלגול שלישי". די בכך כדי לדחות את הבקשה שלפניי. אולם בכך לא סגי. לא אחת עמד בית משפט זה על החובה לשקול היטב אם יש מקום להגיש בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר אמת המידה לקבלתה היא מצמצמת ככלל ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)), ובמיוחד כשמדובר בבקשת המכוונת להחלטת ביניים בנושאים דיוניים אשר לערכאה המבררת מסור שיקול דעת רחב להחליט בהם ( רע"א 5341/11 הלה הנדסה בנייה וייזום בע"מ נ' שולדנריין , פסקה 5 (18.8.2011)) . אך לאחרונה הדגיש השופט צ' זילברטל כי "הגשת בקשת רשות ערעור ב'גלגול שלישי' צריכה להיעשות בזהירות ורק לאחר הפעלת שיקול דעת, ומקום שהיא מוגשת ללא כל טעם מבורר, עלולה הבקשה להיחשב כמהלך לא מידתי שכמוהו כשימוש לרעה בהליך המשפטי ואף להצדיק פסיקת הוצאות לקופת המדינה" (רע"א 6997/13 ממן נ' נח'לה , פסקה 8 (25.5.2014)). דברים אלה נאמרו לגבי בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" המכוונת לפסק דין שניתן בתביעה בסדר דין מהיר, אולם הם יפים גם לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" המכוונות להחלטות ביניים של הערכאה המבררת בנושאים דיוניים שהשלכתם על הניהול ההליך אינה ניכרת ועל כן אינם באים אף בגדר אמת המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שני" המעוגנת בסעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
3.
בבקשה שלפניי מעלה המבקש – בפעם השלישית – סוגיה דיונית מובהקת שאינה מגלה שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים, ושאין בה כדי לסיים את ההליך בבית משפט השלום; כל זאת כאשר החלטת בית משפט השלום לא סגרה את הדלת בפני הבקשה לחיוב בערובה, משנקבע במפורש כי הנושא יידון שוב לאחר שלב קדם המשפט אם המבקש יבחר לעורר אותו. בנסיבות אלו, בצד דחיית הבקשה אני מורה כי המבקש ישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ש"ח. משלא נתבקשה תשובת המשיבה, אין צו להוצאות לטובתה.
ניתנה
היום, ד' בסיון התשע"ד (2.6.2014).
ש ו פ ט