רע"א 3596/06המוסד לביטוח לאומי נ. ביה"ס "בן יקיר" כפר נוער דתי

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר דחה את ערעורו של המבקש, המוסד לביטוח לאומי (להלן: המבקש ) על פסק דינו של בית משפט השלום במסגרתו נדחתה תביעת המבקש על הסף בשל התיישנות. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין. המזכירה הראשית קבעה את סכום הערבון על סך 20,000 ₪. בהודעת ב"כ המבקש מיום 5.5.06 התבקשה ביטולה של ההודעה על קביעת ערבון. לפי הנטען בבקשה, המבקש פטור מהפקדת ערבון. המשיבים התנגדו לבקשה, בין היתר מהטעם שהמבקש טרם שילם להם את ההוצאות בהן חויב בערכאות הקודמות. אפשרתי לב"כ המבקש להגיב לטענות אלה של המשיבים. בהודעתו מיום 5.9.06 הודיע ב"כ המבקש כי בינתיים שולמו למשיבים ההוצאות שנפסקו לטובתם בערכאות הקודמות. למרות האמור, המשיבים שבו והתנגדו לבקשה.

2.בהחלטתי ברע"א 3990/06 המוסד לביטוח לאומי נ' מסדר פאטי ביני פראטללי (טרם פורסם) הובהר כי סעיף 8 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תש"ח-1984, הפוטר את המדינה מהחובה להפקיד ערבון, אינו חל המבקש. כמו כן, אף תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987 ותקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אינן מעניקות לו פטור כאמור (ראו: רע"א 5742/06 המוסד לביטוח לאומי נ' קנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (טרם פורסם)). אשר למצבה הפיננסי האיתן של המבקש, הובהר כי לא די בכך על מנת להעניק פטור מערבון, ונדרש לשם כך מסורת מוכחת של כיבוד פסיקת הוצאות משפט. לא כך הוכח לגבי המבקשת במספר מקרים שהובאו לפני (רע"א 3990/06 הנ"ל; רע"א 5742/06 הנ"ל), ומכל מקום לא כך הוכח במקרה דנן. אמנם, בעקבות ההליך המתנהל לפני, הודיע ב"כ המבקש כי המבקש שילם למשיבים את ההוצאות בהן חויב בערכאות הקודמות. אולם תכלית הערבון אינו רק לוודא כי ההוצאות תשולמנה, אלא גם להבטיח את זמינות התשלום. על פי הנטען, פסק דינו של בית משפט השלום ניתן ביום 13.7.06 ופסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 23.3.06 ואילו תשלום הוצאות המשפט נעשה רק לאחרונה, ביום 4.9.06. בנסיבות אלה, ונוכח התנגדות המשיבים לפטור את המבקש מהפקדת ערבון להבטחת הוצאותיהם בהליך שבכותרת, אין מקום לפטור אותו מהפקדת ערבון בסכום שנקבע. הערבון יופקד תוך 14 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.