רע"א 3719/19 בני חנון נ. יהודית עסיס

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 2.5.2019 (59441-04-19, השופט' א' רומנוב ). בית המשפט המחוזי קיבל בקשה למתן סעד זמני במסגרת ערעור שהגישו המשיבים על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים מיום 11.3.2019 (9264-09-18, השופטת א' סנדלר-איתן ), וכך הותיר על כנו צו מניעה זמני שניתן בבית משפט השלום ביום 14.9.2018 (השופטת ח' טוקר ).

2.

ברקעה של הבקשה דנן עומדת תביעה למתן צו מניעה קבוע שעניינו ביצוען של עבודות בנייה במבנה של בית כנסת בירושלים ובסמוך לו. המשיבים הם בעלים של חלק מהזכויות במקרקעין שעליהם עומד בית הכנסת, ואילו המבקש הוא החוכר של קרקע פנויה המקיפה את בית הכנסת. בצידה של התביעה הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על ביצוע עבודות שיש בהן סיכון למבנה בית הכנסת או לציבור המתפללים ללא תיאום מראש עם המשיבים ומבלי שהוסדרו התנאים לכך, וכן שיאסור על המשיב או מי מטעמו להיכנס לשטח בית הכנסת באופן חד צדדי. המשיבים הגישו את התביעה נגד המבקש והוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (להלן: הוועדה המקומית ), בהתחשב בכך שלעבודות הבנייה ניתן היתר בנייה מטעם הוועדה המקומית. אין מחלוקת כי במסגרת ההיתר נדרש המבקש לביצוע התאמות ועבודות במקרקעין שעליהם עומד בית הכנסת ובמבנה בית הכנסת עצמו.

3.

בית משפט השלום קיבל את בקשתם של המשיבים והורה על מתן צו מניעה זמני. בעיקרו של דבר, בית משפט השלום קיבל את טענת המשיבים לפיה אין בהיתר הבניה שניתן למבקש כדי לאפשר לו לנהוג במקרקעי בית הכנסת מנהג בעלים. בית משפט השלום קבע עוד כי בקשתם של המשיבים לפיה עבודות הבנייה יבוצעו בתיאום עימם עולה בקנה אחד עם חובתו של המבקש שלא לפגוע בזכויותיהם הקנייניות ולקיים את הוראות הדין בתום לב. על כן, בית משפט השלום סבר שסיכויי התביעה של המשיבים הם טובים, ולכל הפחות מאוזנים. באשר למאזן הנוחות הובהר כי ככל שעבודות הבנייה יבוצעו ללא תיאום עם המשיבים לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, ומנגד לא ברור כיצד עריכת תיאום שכזה ופינוי של הנכס ממתפללים, אם יהיה צורך בכך, יגרמו נזק כלשהו למבקש.

4.

בהמשך, בית משפט השלום דחה על הסף את תביעתם העיקרית של המשיבים, בקבעו כי מאחר שטענותיהם תוקפות את החלטתם של גורמי התכנון ואת עצם הענקתו של היתר הבנייה ותנאיו, הסמכות העניינית לדון בהן נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים (בהתאם לפרט 10(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000). הלכה למעשה, תוקפו של צו המניעה הזמני הוארך למשך כחודש נוסף על מנת לאפשר למשיבים להיערך בהתאם.

5.

המשיבים הגישו ערעור על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי, ובו טענו בין היתר כי מוקד טענותיהם איננו מכוון כלפי רשויות התכנון ועל כן ההליך הוא בעל אופי

אזרחי. בצדו הם הגישו בקשה להותרת צו המניעה הזמני על כנו עד להכרעה בערעור. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה בקבעו כי יש טעם בטענת המשיבים לפיה ככל שהמבקש מעוניין לבצע עבודות במקרקעין שלהם, עליו לתאם זאת עמם, וכי אין מניעה שקביעה זו של בית משפט השלום תחול גם בשלב הערעור. בית המשפט המחוזי הורה אפוא כי צו המניעה הזמני יוותר על כנו, בכפוף להפקדה כספית מצד המשיבים להבטחת כל נזק שייגרם למבקש כתוצאה ממנו.

6.

להשלמת התמונה יוער כי בין הצדדים התנהלו הליכים נוספים, בין היתר בדבר טענות להפרת צו המניעה הזמני. שתי בקשות שהגישו המשיבים בעניין זה לפי פקודת ביזיון

בית המשפט נדחו (החלטה מיום 12.12.2018, השופטת ח' טוקר , ומיום 8.3.2019, השופטת ס' אלבו ). טענות נוספות מצד המשיבים על הפרה, שאותן המבקש מכחיש, מתבררות עדיין במסגרת הליך הערעור בבית המשפט המחוזי.

7.

בבקשת רשות הערעור שבפני המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שנעתר לבקשת המשיבים לסעד זמני לתקופת הערעור, ובכלל זה מדגיש כי מאחר שתביעתם בבית משפט השלום נדחתה על הסף, סיכויי ערעורם קלושים. בנוסף, המבקש סבור כי על כל פנים היה נכון לדחות את בקשתם של המשיבים על הסף הואיל ולשיטתו היא לא עמדה בכללי סדרי הדין.

8.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה מצאתי כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. כמפורט לעיל, הבקשה נסבה על החלטה של בית המשפט המחוזי בבקשה לסעד זמני לתקופת הערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום. על פני הדברים, הבקשה מתייחסת להחלטה של בית המשפט המחוזי שלא ניתנה במסגרת סמכותו הערעורית, ולכן מבחינה פורמאלית מדובר לכאורה בערעור ב"גלגול שני". לגבי בקשות מסוג זה הובהר כי אמת המידה המצמצמת שנקבעה בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) תחול באופן "מרוכך", ואלו יתקבלו גם כדי למנוע עוול או נזק בלתי הפיך למבקש (ראו למשל: רע"א 2717/13 דבי נ' עיריית תל אביב יפו , פסקה 10 (5.5.2013); רע"א 915/17 וינד נ' נמיר , פסקה 9 (3.5.2017); בע"ם 7153/18 פלוני נ' פלונית , פסקה 3 (25.10.2018)). יחד עם זאת, במקרה דנן סוגיית מתן צו המניעה נדונה גם בבית משפט השלום כערכאה דיונית, כך שאין מדובר במקרה מובהק שבו שאלת הסעד הזמני נדונה לראשונה בבית המשפט המחוזי. על כל פנים, בנסיבות העניין איני נדרשת להכריע בנושא – שכן אף ביישום אמת מידה מרוככת דינה של הבקשה להידחות. גם אם המגבלות שנותרו על עבודות הבנייה בשלב זה, עד להכרעה בערעור, גורמות אי-נוחות או נזק כלשהו למבקש, לא התרשמתי כי יהיה זה נזק חמור ובלתי הפיך. הדברים אמורים גם בשים לב לכלל לפיו התערבות ערכאת הערעור בהחלטות שעניינן סעדים זמניים תיעשה בצמצום (ראו למשל: רע"א 4307/13 גאון נדל"ן בע"מ נ' ו.ח. גבעות חן בע"מ , פסקה 8 (19.6.2013); רע"א 3741/17 מרום נ' חוף לבנון בע"מ , פסקה 10 (14.6.2017)).

9.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.