רע"א 3741/17צביקה מרום נ. חוף לבנון בע"מ

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 29.3.2017 (רע"א 61070-02-17, השופטת ר' גלפז מוקדי ). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטותיו של בית משפט השלום בטבריה מיום 15.2.2017 ומיום 16.2.2017 (ת"א 33643-05-13, השופטת א' אבו-אסעד ).

2.בבסיס הבקשה שבפני עומד סכסוך לגבי הזכויות בשש בקתות (להלן: הבקתות ) שהוקמו במשק של המבקשים במושב רמות שברמת הגולן. לימים, הבקתות ותכולתן שועבדו לבנק הפועלים (להלן: הבנק ), ובהמשך לכך המשיבים, חברת חוף לבנון בע"מ ומר שלמה גואטה, קנו את הזכויות בהן מכונס הנכסים שמונה לבקשת הבנק.

3.ההליך המשפטי בין הצדדים החל בתביעה שהגישו המשיבים לבית משפט השלום למתן סעד הצהרתי בעניין הזכויות בבקתות. המשיבים אף הגישו בקשה למתן צו מניעה זמני המורה למבקשים להימנע מלהפעיל את הבקתות או להתקשר עם צד שלישי במטרה להפעילן עד אשר ייקבע מנגנון להבטחת זכויותיהם הנטענות בהן.

4.ביום 15.2.2017 ניתן צו מניעה ארעי במעמד צד אחד, וכן נקבע כי הבקשה תידון במעמד שני הצדדים למחרת היום, דהיינו ביום 16.2.2017.

5.המבקשים לא התייצבו לדיון האמור ואף לא הגישו בקשה לדחיית הדיון. חלף זאת, הם הגישו בקשה לביטול הצו הארעי, ובמסגרתה ציינו כי בא-כוחם לא יוכל להתייצב לדיון בשל מחלה וכי הם מוותרים על חקירת המצהיר מטעם המשיבים.

6.ביום 16.2.2017, לאחר שמיעת טענותיהם של המשיבים, דחה בית משפט השלום את הבקשה לביטול הצו הארעי והורה על מתן צו מניעה זמני. בפתח החלטתו ציין בית משפט השלום כי המבקשים לא היו רשאים לפטור את עצמם מהדיון, והיה עליהם להגיש בקשה לדחייתו. בנוסף, קבע בית משפט השלום כי בקשתם של המשיבים עומדת בתנאים למתן הסעד הזמני המבוקש, וציין כי בהחלטות קודמות כבר נקבע שעומדת למשיבים זכות לכאורית בבקתות. כמו כן, נקבע כי המבקשים לא הציעו מנגנון המבטיח את זכויותיהם הלכאוריות של המשיבים בבקתות.

7.המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על ההחלטות האמורות. בית המשפט המחוזי קבע דיון בבקשה, ובמהלכו הציע כי ייקבע מנגנון זמני אשר יאפשר למבקשים להפיק רווח מן הבקתות, ובמקביל יופקדו סכומי כסף בקופת בית המשפט לצורך הבטחת זכויות המשיבים בהן. המבקשים דחו את ההצעה.

8.בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור בהדגישו את שיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים. לגופם של דברים, חזר בית המשפט המחוזי על קביעותיו של בית משפט השלום, וכן קבע כי אין בצו המניעה כדי לשנות את המצב בפועל. לבסוף, צוין כי עדיין פתוחה בפני המבקשים האפשרות להציע מנגנון אשר יאפשר את ביטול צו המניעה תוך הבטחת זכויות המשיבים בבקתות עד לתום ההליך העיקרי.

9.הבקשה שבפני מכוונת כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי. המבקשים טוענים כי דחיית הבקשה תסב להם עיוות דין. לטענתם, מאזן הנוחות נוטה לטובתם לנוכח "הנזק העצום" שייגרם להם אם יימנע מהם להפעיל את הבקתות או להתקשר עם צדדים שלישיים לשם כך, ומנגד הנזק שייגרם למשיבים מהמשך הפעלת הבקתות על-ידיהם הוא קטן. כמו כן, המבקשים טוענים כי שגה בית משפט השלום בהותירו את הצו הזמני על כנו במעמד צד אחד ללא כל הנמקה. המבקשים מוסיפים וטוענים כי החלטותיו של בית משפט השלום משנות את המצב הקיים.

10.דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. כלל ידוע הוא כי ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בנוגע למתן סעד זמני (ראו למשל: רע"א 468/16 דיין נ' סי אנד סאן מנג'מנט , פסקה ז' (9.3.2016); רע"א 2592/17 מ.פ עמית בניה וייזום בע"מ נ' דהן , פסקה 16 (26.4.2017)). דברים אלה מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" בעלות אופי דיוני, בקשות המתקבלות במקרים חריגים שבחריגים ( ראו למשל: רע"א 5341/11 הלה הנדסה בניה וייזום בע"מ נ' שולדנריין , פסקה 5 (18.8.2011); רע"א 4100/17 L’Oreal

נ' סנו מפעלי ברונוס בע"מ , פסקה 7 (7.6.2017); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 214 (מהדורה שלישית, 2012) ).

לא מצאתי כי המקרה הנוכחי מקיים אמת מידה מחמירה זו. הבקשה שלפני נסובה על יישום השיקולים הרלוונטיים בבקשה למתן סעד זמני – על כך ותו לא . למען הסר ספק, יצוין כי האפשרות להציע מנגנון להבטחת זכויותיהם הלכאוריות של המשיבים בבקתות

לבית משפט השלום עודה פתוחה בפני המבקשים, כפי שציינו אף הערכאות הקודמות.

11.סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבות העניין, משלא התבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.