רע"א 3959/10 ד"ר משה וינברג,עו"ד נ. אברהם דורון ,עו"ד

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד סגן הנשיאה י' זפט ) בהפ"ב 8937-02-10 מיום 14.4.2010 לפיה נדחתה בקשה לביטול חלקי של פסק בוררות שניתן בבוררות בין הצדדים ולפיה חויב המבקש בתשלום הוצאות המשיב בסך של 50 אלף ש"ח.

במסגרת הבקשה שלפניי עומד המבקש על טענותיו בבקשת רשות הערעור וטוען כי סיכוייה של בקשה זו טובים. כן טוען המבקש כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובבקשה לעיכוב ביצוע סבורני כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות.

כידוע, הכלל הוא כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין עליו הוגש הערעור [ראו: תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984]. בבוחנו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין ישקול בית המשפט את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות [ראו למשל: ע"א 8674/08 רוט נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (לא פורסם, 1.4.2009)]. כאשר מדובר בעיכוב ביצוע חיוב כספי, הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע פסק הדין, אלא אם קיים חשש שאם מבקש עיכוב הביצוע יזכה בערעור הוא לא יוכל לגבות בחזרה את כספו [ראו למשל: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי , 675 (מהדורה עשירית, 2009); ע"א 1731/10 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אסף יוגב (לא פורסם, 21.4.2010), פסקה 7 להחלטתי].

אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, סבורני כי אין מקום לעכב את ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי. המדובר בעיכוב ביצועו של חיוב כספי בעוד המבקש לא הראה כי קיים חשש כלשהו שאם בקשת רשות הערעור תתקבל הוא לא יוכל לגבות בחזרה את כספו מהמשיב. בהקשר זה אין די בטענת המבקש כי בעיכוב ביצוע ההחלטה לא ייגרם כל נזק למשיב.

נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיב אין צו להוצאות.