רע"א 4015-24 רע"א 4015-24

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 8.3.2024 (ת"צ 35525-10-19, השופט י' קינר). בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי בקשה מטעם המשיב לגילוי מסמכים ולמענה על שאלון. כבר בשלב זה יצוין כי ביום 19.5.2024, מספר ימים לאחר הגשת הבקשה לרשות ערעור, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע של ההחלטה. הבקשה הונחה על שולחני ביום 21.5.2024.

רקע ועיקרי העובדות

2.מקורה של בקשת רשות הערעור שבפני בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שנסבה על תפקודה של המבקשת, חברת חשמל לישראל בע"מ (להלן: חברת החשמל), בכל הנוגע לפיקוח על ספקי חשמל פרטיים. באופן יותר ספציפי, הבקשה נסבה על פעילותה של אחת מזרועותיה של חברת החשמל כ"מנהל מערכת" בהקשרו של חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996. להשלמת התמונה יצוין כי במסגרת רפורמה במשק החשמל (כמפורט בהחלטה 3859 של הממשלה ה-34 "רפורמה במשק החשמל ושינוי מבני בחברת החשמל" (3.6.2018)) עברה פעילות זו ביום 1.11.2021 לחברת נגה – ניהול מערכת החשמל בע"מ (להלן: חברת נגה), שאף היא חברה ממשלתית (כמפורט בהחלטה 61701 של רשות החשמל "אישור לתחילת פעילות מלאה של חברת ניהול המערכת בע"מ" (27.10.2021)).

3.ביום 23.10.2019 הגיש המשיב, מר אברהם ברק, בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: בקשת האישור) נגד חברת החשמל, לפי פרט 1 לתוספת השנייה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות או החוק) המכיר באפשרות לנהל תובענה ייצוגית נגד עוסק כהגדרתו לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. בבקשת האישור נטען כי חברת החשמל לא מילאה את חובותיה כמפקחת על ספקי חשמל פרטיים, מתוקף תפקידה כמנהל המערכת, באופן שהסב נזק רב לצרכני החשמל בישראל. על-פי הנטען, כמה ספקי חשמל פרטיים ביצעו הטיה מכוונת ושיטתית בדיווח נתוני הצריכה שהם מחויבים להעביר למנהל המערכת, על מנת לקבל ממנו תשלומים עודפים. תחבולה זו, כך נטען בבקשה לאישור, הגדילה את הוצאותיה חברת החשמל, ואלה גולגלו אל הצרכנים באמצעות העלאת תעריף החשמל.

4.בקשת האישור נסמכה במידה רבה על הצעת החלטה לשימוע של רשות החשמל מיום 4.8.2019, שלפיה היא שוקלת לשנות את הכללים שמסדירים את אופן הדיווח של ספקי החשמל הפרטיים, בשים לב לכך שחלקם ניצלו לרעה את המנגנונים הקיימים על מנת לקבל תשלומים עודפים מ"מנהל המערכת" באופן שמייקר את התעריף לצרכנים (להלן: הצעת החלטת השימוע).

5.ביום 16.3.2020 הגישה חברת החשמל בקשה לסילוקה של בקשת האישור על הסף. בבקשת הסילוק נטען, בין היתר, כי חברת החשמל בכובעה כ"מנהל המערכת" נחשבת ל"רשות" כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, שכן היא ממלאת תפקיד ציבורי על פי דין. לפיכך, נטען כי בית המשפט המחוזי נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה. כן נטען כי לא ניתן להגיש "נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח..." (כפי שמורה סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות). בנוסף, נטען כי בקשת האישור נעדרת תשתית מינימאלית ראשונית לביסוס של הנטען בה.

6.ביום 10.9.2020 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לסילוק על הסף. בית המשפט המחוזי קבע כי המקום הראוי לדון בהגדרת מעמדה של חברת החשמל כ"רשות" אינו במסגרת בקשה לסילוק על הסף, אלא במסגרת בירור של בקשת האישור לגופה. באשר לתשתית הראייתית, צוין כי בקשת האישור נסמכת על הצעת החלטת השימוע הנוגעת להתנהלותם של ספקי החשמל הפרטיים וההשלכות שהיו לכך על תעריף החשמל, וכי די בכך על מנת שלא לסלקה על הסף. בקשת רשות הערעור שהגישה חברת החשמל על כך נדחתה על-ידי בית משפט זה ביום 14.12.2020 (רע"א 7383/20, השופטת ע' ברון).

7.ביני לביני, ביום 22.7.2020 הגישה חברת החשמל את תשובתה לבקשת האישור, ובה חזרה, בעיקרו של דבר, על טענותיה כפי שהובאו בבקשת הסילוק. לצד טענות אלו, התייחסה חברת החשמל בתשובתה גם לגוף טענותיו של המשיב, וטענה כי התנהלותה אינה מקימה כל עילת תביעה. בתגובתו לתשובה, שהוגשה ביום 8.9.2020, המשיב דחה את טענותיה של חברת החשמל ועמד על טענותיו בבקשת האישור.

8.להשלמת התמונה יצוין כי ביום 23.11.2020 הגישה חברת החשמל בקשה למתן רשות להגשת הודעות צד שלישי לספקי החשמל הפרטיים הרלוונטיים. יצוין כי ביחס לחלק מספקי החשמל הפרטיים הגיעה חברת החשמל להסכמה לפיה המועד להגשת בקשה כאמור כנגדם יידחה עד למתן החלטה בבקשת האישור, ככל שזו תאושר. ביום 10.4.2023 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה עקב היעדר ביסוס ראוי לחבותם של צדדים שלישיים כלפיה. על החלטה זו ערערה חברת החשמל, והערעור עודנו תלוי ועומד בפני בית משפט זה (ע"א 4443/23).

9.ביום 2.5.2023, הגיש המשיב בקשה לגילוי ועיון במסמכים ולמענה על שאלון. הבקשה התייחסה לגילוים של 5 סוגי מסמכים, וכן על מתן מענה לשאלון בן 4 שאלות (להלן: בקשת הגילוי). בבקשה צוין כי המשיב פנה לחברת החשמל ביום 9.9.2020 בבקשה לגלות את המסמכים האמורים ולהשיב על השאלון, אך בקשתו זו נדחתה על-ידי חברת החשמל ביום 30.9.2020. בתשובתה של חברת החשמל מיום 29.5.2023 נטען כי יש לדחות את בקשת הגילוי. ראשית, כך נטען, נפל שיהוי של כשנתיים וחצי מעת שחברת החשמל דחתה את דרישתו של המשיב לגילוי המסמכים ועד הגשת הבקשה לבית המשפט המחוזי. שנית, נטען כי המסמכים שהתבקשו אינם מצויים בידיה של חברת החשמל אלא אצל חברת נגה, לאחר שהם הועברו אליה במסגרת העברת התפקיד של מנהל מערכת. שלישית, נטען כי בקשת האישור נעדרת תשתית ראייתית מספקת להוכחת טענותיו של המשיב.

10.ביום 8.3.2024 קיבל בית המשפט המחוזי באופן חלקי את הבקשה (להלן: החלטת הגילוי). בית המשפט המחוזי קבע כי לא נפל פגם של שיהוי בהגשת הבקשה, בהתחשב בהחלטה מיום 16.4.2023 שקבעה כי הצדדים יוכלו לעתור לגילוי מסמכים. באשר להימצאות המסמכים אצל חברת נגה, ציין בית המשפט המחוזי כי הדרישה לגילוי מסמכים נשלחה לחברת החשמל יותר משנה לפני העברתו הסופית של תפקיד מנהל המערכת לחברת נגה (אשר כאמור בפסקה 2 לעיל התרחשה ביום 1.1.2021). על כן, כך נטען, היה על חברת החשמל לשמור אצלה לכל הפחות עותקים מן המסמכים המבוקשים. ביחס לטענה בדבר היעדרה של תשתית ראייתית, נקבע כי המשיב עמד ברף הראייתי הנדרש לצורך בקשה לגילוי מסמכים, תוך הפנייה לקביעות בהחלטת הסילוק. על כן, הורה בית המשפט המחוזי על גילויים של מסמכים שעניינם תכתובות בין חברת החשמל לבין רשות החשמל ביחס לשימוע שנערך עקב ממצאי רשות החשמל ופרוטוקולים של חברת החשמל במסגרתם נדון נושא השימוע, לרבות השאלה אם יש לנקוט בהליך משפטי כלשהו נגד ספקי החשמל (פסקאות 29 ו-32 להחלטת הגילוי). כמו כן הורה בית המשפט המחוזי לחברת החשמל ליתן מענה לשאלות שאותן פירט. החלטה זו היא העומדת בבסיסן של בקשת רשות הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע.

11.ביום 15.5.2024, המועד האחרון להגשת תצהיר גילוי המסמכים והמענה לשאלון בהתאם להחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 10.4.2024, הגישה חברת החשמל את בקשת רשות הערעור דנן. בבקשה לרשות ערעור נטען, כי לא הועמדה תשתית ראייתית ראשונית מספקת כדי להצדיק את מתן הצו לגילוי ועיון במסמכים. בפרט, נטען כי שגה בית המשפט המחוזי כשייצר גזרה שווה בין התשתית הראייתית הראשונית הנדרשת לשם דחיית בקשה לסילוק על הסף לבין זו הנדרשת לשם מתן צו לגילוי ועיון במסמכים. כן נטען כי בית המשפט המחוזי סטה מן ההלכה הפסוקה לפיה אין להיעתר לבקשה לגילוי מסמכים אשר אינם מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין. כאמור, מספר ימים לאחר הגשת בקשת רשות הערעור, ביום 19.5.2024, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע, במסגרתה מבקשת חברת החשמל להורות על עיכוב ביצוע החלטת הגילוי עד לחלוף 30 יום ממתן ההחלטה בבקשת רשות הערעור דנן. הבקשה לרשות ערעור ולעיכוב ביצוע הועברו לטיפולי ביום 21.5.2024.

דיון והכרעה

12.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה.

13.כידוע, לפי תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, לבית המשפט הדן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית מוקנית הסמכות לתת צו לגילוי ועיון במסמכים, בין היתר, בכפוף לכך שהמסמכים רלוונטיים לשאלות הנדונות במסגרת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ושהמבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית להתקיימותם של התנאים לאישור תובענה כייצוגית בהתאם לסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות. זאת, לצד התנאים החלים באופן כללי על הליכי גילוי מסמכים (ראו: רע"א 7714/22 מואב נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 13 (20.12.2022); רע"א 739/23 קרבקי נ' שופרסל בע"מ, פסקה 12 (7.9.2023)).

14.לא התרשמתי כי יש ממש בטענתה של חברת החשמל לפיה לא מתקיים התנאי שעניינו העמדת תשתית ראייתית ראשונית. אכן, כפי שציין בית המשפט המחוזי, התשתית הראייתית שהעמיד המשיב בשלב של בקשת הסילוק עשויה להיות גם כזו שחוצה את הרף הנדרש לצורך מתן צו הגילוי. ממילא, הפנייתו של בית המשפט המחוזי לקביעתו בהחלטת הסילוק, תוך נימוק כי הוא לא "סבור כי מצב הדברים שונה בכל הקשור לבקשת הגילוי" (פסקה 21 להחלטת הגילוי), נעשתה כדין. כמו כן, לא מצאתי כי נפל פגם בקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה התשתית הראייתית שהעמיד המשיב – המתבססת על החלטת השימוע הדנה באופן מפורש בסוגיה העומדת במרכז בקשת האישור – אכן מספקת גם עבור קבלתה של בקשת הגילוי. למותר לציין, כי אין בכך כדי להכריע שתשתית ראייתית זו מספיקה עבור קבלת בקשת האישור.

15.בדומה לכך, גם את הטענה ביחס לגילוי המסמכים המצויים בשליטתה של חברת נגה אין בידי לקבל. החלטתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה מנומקת כראוי, ובפרט מקובלת עלי קביעתו לפיה בעת פנייתו של המשיב לחברת החשמל בבקשה לגילוי המסמכים הם היו בחזקתה של חברת החשמל.

16.בשים לאמור לעיל, וכן לאמת המידה המצמצמת להתערבות בהחלטותיה של הערכאה הדיונית, אשר לה מוקנה שיקול דעת רחב בסוגיות הנוגעות לסדרי דין אף במסגרת הליכים לפי חוק תובענות ייצוגיות, ובכלל זאת בהחלטות הנוגעות לגילוי מסמכים (ראו: רע"א 5392/19 אירופלוט רושיון איירליינס נ' באר, פסקה 8 (29.12.2019); רע"א 2929/19 גולדברג נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 7 (13.2.2020)) – התרשמתי כי המקרה דנן אינו נמנה על המקרים המצדיקים התערבות. זאת, בין היתר בהתחשב בהיכרות העמוקה של הערכאה הדיונית עם ההליך והתרשמותה הבלתי-אמצעית מהצדדים והתנהלותם (ראו: רע"א 659/24 ויסברוד נ' בונוס ביוגרופ בע"מ, פסקה 11 (2.5.2024)).

18.סוף דבר: הבקשה נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.