רע"א 4057/14 אריה בן ארי נ. בנק המזרחי -טפחות בע''מ

1.

ביום 15.5.2014 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופטת ו' פלאוט ) בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום, אשר דחה בקשת רשות ערעור שהגישו על החלטת רשמת ההוצאה לפועל לדחות בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל המתנהל נגדם ושבגדרו מתנהלים הליכים למימוש המשכנתא הרובצת על בית מגוריהם (להלן: הבית ). לצד זאת, הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע.

2.

עיקרי העובדות הצריכות לעניין פורטו בהחלטתי ברע"א 3180/13

בן ארי נ' בנק המזרחי - טפחות בע"מ (6.6.2013). בקצרה ייאמר שעל ביתם של המבקשים הוטלו עיקולים בשל חוב שחב המבקש 1 (להלן: המבקש ) למשיב. יודגש, כי אין מדובר בחוב הנובע מפיגור בהחזר ההלוואה שנטלו המבקשים מן המשיב לצורך רכישת הבית, וכי טענות המבקש כנגד עצם חובו נדחו בפסקי דין. משהמבקש לא פרע את החוב האמור, הגיש המשיב בקשה למימושה המיידי של המשכנתא על מלוא יתרת ההלוואה שהובטחה באותה משכנתא. בקשת המשיב התבססה על הסכם המשכנתא בינו לבין המבקשים שבו נאמר שניתן יהיה לממשה אם הוטל עיקול על הבית, כפי שארע בענייננו. התנגדות המבקשים לבקשת המשיב נדחתה על-ידי רשם ההוצאה לפועל. לאחר שערעור שהגישו המבקשים לבית משפט השלום התקבל, הגיש המשיב בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את הבקשה, וקבע שאין מניעה לפעול למימוש המשכנתא.

3.

כלפי החלטת בית המשפט המחוזי הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור אשר נדחתה בהחלטתי הנ"ל מיום 6.6.2013 (רע"א 3180/13). בהחלטה זו נדחתה, בין היתר, טענת המבקשים כי בקשתם מעוררת סוגיה עקרונית שעניינה היחס בין הסכם המשכנתא, המאפשר למשיב לפעול למימוש המשכנתא על יתרת ההלוואה במלואה, לבין ההגנות מפני מימוש דירת מגורים יחידה המעוגנות בסעיף 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל ). נטען כי שאלה זו מתעוררת בענייננו מאחר שהסכם המשכנתא בין המבקשים לבין המשיב נחתם עובר לתיקון 23 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון שהתקבל במסגרת חוק הגנה על נוטלי הלוואות לדיור (תיקוני חקיקה), התשס"ב-2002) אשר בגדרו עוגנו ההגנות האמורות. בהחלטתי קבעתי, כי ההגנות שבסעיף 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל נועדו למצבים בהם מתבקש מימוש המשכנתא בשל פיגורים בהחזר ההלוואה המובטחת במשכנתא והן אינן משתרעות על מצבים "בהם המשכנתא ממומשת בשל חוב אחר, או בשל עילת מימוש שאינה קשורה בהחזר החוב המובטח במשכנתא כגון עיקול" (רע"א 3180/13, פסקה 10).

4.

לאחר שניתנה החלטתי זו הגישו המבקשים בקשה נוספת לסגירת תיק ההוצאה לפועל המתנהל נגדם. לטענת המבקשים, ההחלטה ברע"א 3180/13 שמטה את הקרקע תחת בקשת המשיב לפעול למימוש המשכנתא, שכן על-פיה, סעיף 81ב1 המאפשר את המימוש, כלל לא חל בעניינם. בקשת המבקשים נדחתה על-ידי רשמת ההוצאה לפועל. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים נדחו על-ידי בית משפט השלום, ובהמשך על-ידי בית המשפט המחוזי אשר קבע, כי למעשה המדובר בדיון ב"גלגול שביעי", וניתן היה לדחות את הבקשה על הסף אך מטעם זה. יחד עם זאת, בית משפט קמא התייחס לטענות המבקשים לגופן וקבע, כי על-פי ההחלטה ברע"א 3180/13 אין מניעה שהמשיב יפעל למימוש המשכנתא.

5.

כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי, שבה חוזרים המבקשים על טענתם באשר לאפשרות המשיב לנקוט בהליך למימוש המשכנתא.

6.

דין הבקשה להידחות אף בלי שתתבקש תשובה. הבקשה אינה מעוררת סוגיה בעלה חשיבות משפטית או ציבורית המצדיקה את קבלת הבקשה ב"גלגול רביעי" (מה גם, כפי שציין בית משפט קמא, שניתן לראות בדיון בבקשה זו "גלגול שמיני"). בהחלטה ברע"א 3180/13 נקבע מפורשות כי אין מניעה שהמשיב יפעל למימוש המשכנתא ויעמיד לפירעון מיידי את מלוא יתרת ההלוואה מן הטעם שההגנות הקבועות בסעיף 81ב1, בהן נתלו המבקשים בבקשותיהם הקודמות, לא נועדו למצב אליו הם נקלעו; קרי, מצב בו הבקשה למימוש המשכנתא אינה מוגשת בגין חוב שנוצר כתוצאה מפיגורים בהחזר ההלוואה המובטחת במשכנתא. הנה כי כן, ההחלטה ברע"א 3180/13 עסקה בתחולת ההגנות הקבועות בסעיף 81ב1 על עניינם של המבקשים ותו לא, ונקבע כי במקרה הקונקרטי אין להגנות אלה תחולה. לניסיונם של המבקשים ללמוד מהחלטה זו על עצם יכולתו של המשיב לפעול למימוש המשכנתא אין עיגון או בסיס בהחלטה הנזכרת ונראה, כי אכן, כפי שקבע בית משפט קמא, בקשה זו אינה אלא חלק מניסיון המבקשים לייצר שוב ושוב הליכי השגה על החלטות חלוטות בעניינם. והנה, בחלוף שנה ממועד מתן החלטתי הקודמת הוגשה הבקשה דנא, לאחר שהטענה "החדשה" נדונה על ידי שלוש ערכאות אף כי למעשה אין בפי המבקשים כל טענה של ממש.

7.

נוכח האמור, הבקשה נדחית. רק מאחר שבהליכים קודמים כבר הושתו על המבקשים הוצאות לא מבוטלות, ולפנים משורת הדין, לא יעשה במקרה זה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.