החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 4138/19 פלוני נ. פלוני

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · צירוף בעל דין וזכות ערעור על החלטה בבקשת הצטרפותערעור על החלטה בבקשה לצירוף בעל דין, נמחק על ידי בית המשפט העליון והטיפול בהליך אחר נמשך

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קבע כי החלטה הדוחה בקשת צירוף בעל דין או הצטרפות צד שלישי היא החלטה אחרת הטעונה רשות ערעור, שכן אינה מסיימת את ההתדיינות מול הצדדים שצירופם התבקש. לפיכך נמחק הערעור שהוגש ללא רשות, והטיפול בהליך הנוסף נמשך כסדרו. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

הערעור הוגש על החלטה שדחתה בקשה לצירוף צדדים להליך. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה מטעמים פרוצדורליים. הוגשו שני הליכים בעניין, והטיפול באחד מהם נמשך.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם החלטה הדוחה בקשת צירוף בעל דין או הצטרפות של צד שלישי היא החלטה הניתנת לערעור זכות או טעונה רשות ערעור?
  2. 2.האם יש למחוק ערעור שהוגש על החלטה הטעונה רשות ערעור?

הלכות

  1. 1

    כל עוד בית המשפט לא נעתר לבקשה לצירוף בעל דין, מי שצירופו התבקש אינו נחשב כצד להליך, ולכן לא ניתן לומר כי התקיים בעניינו הליך.

    ״נקודת המוצא בעניין זה היא כי כל עוד בית המשפט לא נעתר לבקשה לצירוף בעל דין, הרי שמי שצירופו התבקש אינו נחשב כצד להליך״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    החלטה שאינה משיימת את ההתדיינות מול הנתבעות שצירופן התבקש מהווה החלטה אחרת הטעונה רשות ערעור, ולכן יש למחוק את הערעור שהוגש ללא רשות.

    ״אין לראות בהחלטה ככזו ששמה קץ להתדיינות מול הנתבעות שצירופן התבקש, ועל כן היא מהווה "החלטה אחרת" הטעונה רשות ערעור״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צירוף בעל דין
  • החלטה אחרת
  • רשות ערעור
  • הליך
  • מקטע דיוני

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

4138/19

ע"א 4360/19

לפני:

כבוד הרשמת שרית עבדיאן

המבקשים:

1. פלוני

2. פלוני

3. פלוני

4. המוסד לביטוח לאומי

נ ג ד

המשיבים:

1. פלוני

2. מגדל חברה לביטוח בע"מ

בקשה בעניין סיווג

ההליך; עמדת המשיבות

פסק-דין

והחלטה

1.

המערערים-מבקשים

(להלן:

המבקשים

) הגישו הן בקשת רשות ערעור והן ערעור בזכות על

החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 19.5.2019 בת"א 2677-08-16 (להלן:

ההחלטה

). בפתח כל אחד מן ההליכים ציינו המבקשים כי הגישו "הליך כפול" אך

למען הזהירות, ועתרו לקבוע כי נתונה להם זכות ערעור על ההחלטה. המשיבות טענו,

מנגד, כי ההחלטה אינה אלא "החלטה אחרת" וכי אופן ההשגה הנכון עליה הוא

על דרך של בקשת רשות ערעור.

2.

לאחר

שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל דעה כי לא נתונה למבקשים זכות ערעור על ההחלטה.

המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה להורות על תיקון כתב התביעה שהוגש על-ידי

הוספת שתי נתבעות נוספות (להלן:

הנתבעות שצירופן התבקש

). בגדרי ההחלטה הורה בית המשפט המחוזי על דחיית הבקשה כפי שהוגשה בשלב זה

והתיר למבקשים להגישה מחדש וזאת, בין היתר, תוך פירוט של מלוא הטענות נגד הנתבעות שצירופן

התבקש ותוך עמידה בדרישות נוספות שנקבעו בהחלטה. למען הסדר הטוב יצוין כי ביום

16.6.2019 דחה בית המשפט המחוזי בקשה לעיון מחדש בהחלטה.

3.

אכן,

במצב דברים שבו נדחית בקשה מטעם צד שלישי להצטרף להליך, הרי שהחלטה מהווה "פסק

דין"

מבחינתו של הצד השלישי

, בהיותה מסיימת את המקטע הדיוני הנוגע אליו (ראו: בש"א

9742/06

לשכת עורכי הדין בישראל

נ' לב

(8.3.2007);

בר"ם 3856/15

עמותת עוגן

מיסודה של מיה קטך ז"ל נ' רס"ר מקסים דרקץ

(24.6.2015); ע"א 8481/14

אפרידר, החברה לפיתוח ישראל בע"מ נ'

עו"ד אביב פריצקי

, פיסקה 6

(26.2.2016)).

4.

לעומת

זאת, כבר נקבע כי מקום בו צד להליך הוא זה שעותר להוספת צדדים נוספים הרי ש"ההחלטה

בדבר צירוף או מחיקה של בעלי דין הינה החלטה

בעלת 'צבע' דיוני מובהק, וככזו הערעור עליה הינו, ככלל, ערעור ברשות" (ראו: בע"ם 6975/12 ב.ח.מ.ח. ניהול ואחזקות בע"מ נ' עו"ד עופר שפירא כונס נכסים , פיסקה 10 (28.10.2012); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 212 (מהדורה שלוש-עשרה, 2020)). נקודת המוצא בעניין זה היא כי כל עוד בית המשפט לא נעתר לבקשה לצירוף בעל דין, הרי שמי שצירופו התבקש אינו נחשב כצד להליך (ראו: ע"א 3906/07

אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים בע"מ , פיסקה 6

(4.11.2007)

(להלן: עניין טופז ); ערעור על החלטה זו נדחה על ידי כבוד השופטת (כתוארה אז) א' חיות מיום 23.3.2008 בבש"א 9687/07), וממילא לא ניתן לומר כי התקיים בעניינו "הליך".

5.

השוני הדיוני בין המקרים נעוץ בשני הבדלים מרכזיים: האחד, בעוד החלטה הדוחה בקשה לצירוף צד אשר מוגשת על-ידי צד להליך אינה מסיימת את הדיון בסעדים להם עתר, הרי שהחלטה בבקשת הצטרפות שמגיש צד שלישי דוחה, הלכה למעשה, את הסעד שהתבקש על ידי אותו צד שלישי ומסיימת את ה"מקטע הדיוני" בעניינו. השני, בעוד החלטה שניתנה בבקשת צירוף מטעם צד להליך ניתנת לערעור לאחר מתן פסק דין סופי בהליך, כאשר מדובר על צד שלישי שהגיש בקשת הצטרפות הרי שלא תהיה לו הזדמנות נוספת לערער על ההחלטה בהמשך הדרך (ראו: ע"א 2875/05 פרי מבח"ר לאריזה וקירור בע"מ נ' יבולי גליל בע"מ , פיסקה 4 (19.5.2005)).

6.

בנסיבות העניין שלפנינו, וגם בהתחשב בכך שבית המשפט דחה את הבקשה מטעמים פרוצדוראליים, אני סבורה כי אין לראות בהחלטה ככזו ששמה קץ להתדיינות מול הנתבעות שצירופן התבקש, ועל כן היא מהווה "החלטה אחרת" הטעונה רשות ערעור.

7.

אשר על כן, אני מורה על מחיקתו של ע"א 4360/19. הטיפול ברע"א 4138/19 יימשך כסדרו.

המזכירות תתייק החלטה זו בתיק השופט

בכל אחד משני ההליכים.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנו

היום, כ"ז באייר התש"ף (21.5.2020).

שרית עבדיאן

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • ע"א 3937/19מרדכי חכם נ. עו"ד מור נרדיה , מנהל מיוחדהחלטה

הלכות

  1. 1כל עוד בית המשפט לא נעתר לבקשה לצירוף בעל דין, מי שצירופו התבקש אינו נחשב כצד להליך, ולכן לא ניתן לומר כי התקיים בעניינו הליך.
  2. 2החלטה שאינה משיימת את ההתדיינות מול הנתבעות שצירופן התבקש מהווה החלטה אחרת הטעונה רשות ערעור, ולכן יש למחוק את הערעור שהוגש ללא רשות.