רע"א 4226/15 גבריאל מיראלי (מירלשווילי ) נ. מיכאל מיאלשווילי

1.

לאחר עיון בבקשת המשיב מיום 20.9.2015 לסילוק על הסף של בקשת רשות הערעור המתוקנת, בתגובת המבקש מיום 11.10.2015 ובתשובה לתגובה מיום 21.10.2015, שוכנעתי כי אין מקום לקבל את בקשת הסילוק על הסף, וטעמַי לכך הם שניים.

2.

ראשית , גם אם אניח שבקשת רשות הערעור המתוקנת כוללת טענות חדשות שלא נכללו בבקשה המקורית, לא ברור מדוע בנסיבות העניין תוספות אלה צריכות להיזקף לחובת המבקש. במקרה דנן תיקון הבקשה בוצע על פי הוראתו של בית משפט זה, ולא בעקבות יוזמה של המבקש עצמו, מה שמפחית באופן משמעותי את החשש שמא המבקשים מנסים לבצע "מקצה שיפורים" [השוו: רע"א 2444/08 שופרסל בע"מ נ' כהן (21.12.2008), אליה מפנה המשיב בסעיף 80 לבקשת הסילוק על הסף]. אם לא די בכך, בקשת רשות הערעור תוקנה עוד בטרם החל הטיפול בבקשה דנן ועוד בטרם נתבקשה תשובה מטעם המשיב. במצב דברים זה, בקשת רשות הערעור המקורית הופכת למעשה ל"שקופה" מבחינת המשיב וכל שאמור לעמוד נגד עיניו הוא הבקשה המתוקנת. משכך, אין סיבה להניח שהתיקון כשלעצמו – גם אם הוא כולל תוספות – פוגע כהוא זה בהגינות הדיונית או מוביל לבזבוז משאביו של בית המשפט או של המשיב. לבסוף אעיר כי טענתו של המשיב לפיה בקשת רשות הערעור המתוקנת היא למעשה בקשה "חדשה לגמרי" הינה משוללת יסוד, וכי בנקל ניתן להבחין כי רב הדומה על השונה בינה לבין הבקשה המקורית.

3.

שנית , אני סבור כי לא עלה בידי המשיב לבסס את הטענה כי בקשת רשות הערעור המתוקנת הינה בבחינת הרחבת חזית אסורה. למקרא פסק דינו של בית המשפט המחוזי ומהשוואתו לבקשת רשות הערעור המתוקנת עולה כי הגם שבקשת רשות הערעור מעלה טענות נקודתיות שלא הועלו או נדונו לפני בית המשפט, הרי שהן פסק הדין והן הבקשה דנן עוסקים באותן שאלות מהותיות בדיוק. על כך מצביע גם המבקש בסעיפים 38-36 לתגובתו לבקשת הסילוק על הסף, תוך שהוא מפרט ותוחם את הטענות השונות בצורה המשקפת נאמנה את עיקרי המחלוקת בין הצדדים. בנסיבות אלה, אין מקום לדחיית בקשת רשות הערעור על הסף.

4.

ביני לביני, מוצא אני לנכון להעיר כי המשיב לא הניח תשתית נורמטיבית המורה אימתי ראוי לסלק על הסף בקשת רשות ערעור. בתוך כך, המשיב אף לא הפנה לפסיקה קודמת של בית משפט זה שבה בקשת רשות ערעור סולקה על הסף, לא כל שכן בגין עילה שאינה עילת סף מובהקת, דוגמת עילת חוסר סמכות (השוו: תקנה 101 לתקנות סדר הדין, התשמ"ד-1984). אדרבא, הלכה היא כי בית משפט יטה לסלק תובענה על הסף רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן [עיינו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 207 (מהדורה שלישית, 2012) והאסמכתאות שם ]. אמנם הלכה זו נפסקה בהקשר של סילוק תובענות ולא בהקשר של סילוק בקשות רשות ערעור, אך סבורני כי הגיונה – לפיו השימוש בכלי הסילוק על הסף ייעשה במשורה – יפה גם לענייננו. זאת ועוד, יש לדעתי חשיבות לכך שהבקשה דנן הינה בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בענייני בוררות , כך שהיא ממילא ניצבת מול משוכה גבוהה, הכרוכה בהוכחת קיומה של שאלה עקרונית או בקיומו של חשש לעיוות דין [ראו למשל: רע"א 1838/15 קדרון נ' שער הגבינות שיווק מזון בע"מ , פסקה 9 (31.3.2015) והאסמכתאות שם ]. מקום שהמבקש ממילא צריך לצלוח משוכה כה גבוהה עוד בטרם תינתן רשות ערעור ויתקיים דיון לגופו של עניין, נחלשת במידת מה ההצדקה למחוק את הבקשה על הסף סמוך לאחר הגשתה. דומה, אפוא, כי ככל שישנם מקרים המצדיקים לפסוע בנתיב של סילוק של הבקשה על הסף במקום בנתיב של דחיית הבקשה, מדובר במקרים חריגים, אשר המקרה דנן אינו נמנה עליהם מהסיבות שאותן מניתי לעיל.

5.

לצד קביעתי כי אין לסלק את הבקשה על הסף, קובע אני בזאת כי בקשת רשות הערעור מצריכה תשובה. המשיב יגיש תשובתו לבקשה עד ליום 6.12.2015. במסגרת התשובה יתייחס המשיב גם לבקשת המבקש להבאת ראיות נוספות בערעור.

על נוסח התשובה לבקשת רשות הערעור יחולו הוראותיה של תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין למבקש. בתשובה תיכלל התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול על פי סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. מתבקשת התייחסות לשאלה אם במקרה כזה ניתן לראות בדברי התשובה סיכומים בכתב. העדר התייחסות כמוהו כהסכמה .

העדר תגובה במועד כמוהו כאי התייצבות, על כל הכרוך בכך .