רע"א 4328/12 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ. פנינה קובובסקי

1.

בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת א' שטמר ) החליט ביום 24.4.2012 לאשר תובענה ייצוגית נגד המבקשת. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי המופנית אך ורק נגד קביעותיו של בית המשפט המחוזי בנוגע להגדרת הקבוצה אשר בשמה יתנהל ההליך.

2.

המשיבים ערכו ביטוח מקיף אצל המבקשת לגבי כלי רכב (להלן – הרכב ). לימים נגנב הרכב. המבקשת שילמה למשיבים פיצוי בסך 48,290 ש"ח, לפי שווי הרכב, בתוספת 350 ש"ח עבור חפצים אישיים. המשיבים דרשו כי המבקשת תשלם להם סכום נוסף של 722 ש"ח. זאת, בשל מכשיר הרדיו שהיה ברכב ונגנב עימו. המשיבים הסתמכו על סעיף בפוליסת הביטוח לפיו הורחב הביטוח לכסות אובדן או נזק למכשיר הרדיו ברכב עד סכום של 1,500 ש"ח כתוצאה מהסיכונים המכוסים בפוליסה. המבקשת לא נעתרה לדרישת המשיבים. טענתה הייתה, כי הרחבת הביטוח לגבי כיסוי מכשיר הרדיו חלה רק כאשר המכשיר עצמו נגנב או ניזוק, אך לא כאשר נגנב הרכב כולו . המשיבים הגישו לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד המבקשת, בה נכללו עילות מדיני החוזים, הנזיקין, והביטוח ועשיית עושר שלא במשפט. הסעד שנתבקש הוא תשלום הסכומים עבור מכשיר הרדיו בכל מקרה של גניבה או אובדן מוחלט של רכב ( Total Loss ), שלגביו נעשתה ההרחבה בפוליסת הביטוח. יוער, כי תחילה כללה הבקשה עילות תביעה נוספות, הרלוונטיות לכלל לקוחות המבקשת שרכשו ממנה פוליסת ביטוח מקיף לרכב בתוספת הרחבה בגין אובדן או נזק למכשיר הרדיו. לגבי קבוצה זו עתרו המשיבים לכך שהמבקשת תשיב את הפרמיה ששולמה בגין ההרחבה. בשלב מסוים צומצמה הבקשה אך ורק למקרים בהם אירעו בפועל גניבה או אובדן מוחלט של הרכב. המשיבים הדגישו כי טענותיהם מתמקדות באותם מקרים בהם מכשיר הרדיו הוא לא "אינטגראלי", היינו כאשר מכשיר הרדיו לא הותקן על ידי יצרן הרכב מלכתחילה.

3.

בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת א' שטמר ) נעתר ביום 24.4.2012 לבקשת האישור. בית המשפט הגדיר כך את הקבוצה שבשמה תתנהל התובענה: "[]מי שהיו לקוחות [המבקשת] שרכשו ממנה פוליסה לביטוח מקיף בתוספת הרחבה בגין אבדן או נזק למכשיר רדיו לא אינטגראלי, החל מיום 1.6.2007 ועד היום, ואשר מכוניתם נגנבה ו/או נפגעה במצב של אובדן מוחלט, ואשר לא שולמו להם תגמולי ביטוח בגין הרדיו בנוסף לפיצוי עבור שווי הרכב". המבקשת אינה משיגה על עצם אישור התובענה הייצוגית. טענותיה מופנות נגד האופן בו הגדיר בית המשפט את הקבוצה שבשמה תתנהל התובענה. לגישתה, היה מקום לכלול בהגדרת הקבוצה רק מבוטחים שרכבם נגנב, ולא מבוטחים שלרכבם נגרם אובדן מוחלט ( Total Loss ). זאת, מן הטעם שלגבי קבוצת המבוטחים האחרונה מאפשרת המבקשת לפרק את מכשיר הרדיו ולקבלו לפני העברת הרכב "למגרש הגרוטאות". מכאן, שלגבי קבוצת המבוטחים שלרכבם נגרם אובדן מוחלט, טוענת המבקשת כי לא יכולה להיות לה כל עילת תביעה נגדה בגין אי תשלום תגמולי ביטוח עבור מכשיר הרדיו.

4.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. איני סבור כי נדרשת בשלב זה בחינה ערעורית של טענות המבקשת. ראשית, יש להניח כי בית המשפט המחוזי יידרש לטענות הנוגעות להגדרת הקבוצה לפני שייתן את פסק דינו בתובענה הייצוגית. ככל שעסקינן בערכאת הערעור, סבורני כי בנסיבות העניין ניתן לדחות את ההכרעה בטענות המבקשת לשלב בו יוגש ערעור על פסק הדין בתובענה הייצוגית, ככל שיוגש. הטעם לכך הוא שהמבקשת לא הראתה כי אי הכרעה בסוגיות הנוגעות להגדרת הקבוצה תוביל להשלכות חמורות מבחינתה (ראו, רע"א 8761/09 סלקום ישראל בע"מ נ' פתאל , פיסקה 5 (טרם פורסם, 6.5.2010) (להלן – עניין סלקום )). אומנם, המבקשת טוענת כי כ-70% מהסכום שהיא עלולה להיות מחויבת בו מקורו במבוטחים שלרכבם אירע אובדן מוחלט. אולם, עיון בבקשת האישור מלמד כי להערכת התובעים הייצוגיים נגרם לכלל חברי הקבוצה נזק בסך של כ-5.5 מיליון ש"ח. יוער, כי הערכה זו התייחסה ללקוחות המבקשת בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור. בהחלטת בית המשפט המחוזי צומצם היקף הקבוצה בעקבות הקביעה כי תקופת ההתיישנות הרלוונטית היא שלוש שנים ולא שבע. מכאן, שהסכום המשוער הוא אף נמוך יותר מזה שצוין בבקשת האישור. בהתחשב בכך, איני סבור כי הוכח על ידי המבקשת כי המשך הדיון בהליך, בלא הכרעה ערעורית בשלב הנוכחי בסוגיה של הגדרת הקבוצה, עלול ליצור השלכות חמורות וקשות עבור המבקשת. אדגיש, כי השיקולים האחרים שנמנו בעניין סלקום אינם תומכים אף הם בבחינת טענותיה של המבקשת בשלב זה. יובהר למען הסר ספק, כי אין לראות בהחלטתי משום הבעת עמדה כלשהי באשר לאופן בו הוגדרה הקבוצה. טענות המבקשת בנושא זה שמורות לה.

5.

בקשת רשות הערעור נדחית, איפוא, בלא שנתבקשה תשובה. מטעם זה לא ייעשה צו להוצאות.