פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9171/10
לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשת:
חברת בזק בינלאומי בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1.
MYRNA MANDAP
ואח'
2. נטוויז'ן 013 ברק בע"מ
3. 012 סמייל תקשורת בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
תל אביב, מיום 03.11.2010,
בתובענות
המאוחדות
ת.צ. 1449/08,
ת.צ. 1476/08, ת.צ.
1602/08,
ת.צ.
1889/08 ות.צ. 1890/08, שניתנה על ידי כבוד סגנית
הנשיאה ד"ר
ד' פלפל
בשם המבקשת:
בשם המשיבים 1:
עו"ד אייל בליזובסקי; עו"ד אביאל פלינט
עו"ד מיכאל בך; עו"ד רון לדרמן
החלטה
הנשיא א' גרוניס:
1.
המבקשת היא חברת תקשורת העוסקת, בין השאר, במתן שירותי שיחות טלפון בינלאומיות. ביום 3.11.2010 אישר בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד סגנית הנשיאה ד' פלפל ) חמש בקשות לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשת ונגד שתי חברות תקשורת אחרות: נטוויז'ן 013 ברק (להלן – נטוויז'ן ) בע"מ ו-012 סמייל תקשורת בע"מ (להלן – 012 , וביחד – חברות התקשורת האחרות ). בבקשות האישור נטען, כי המבקשת, נטוויז'ן ו-012, ביצעו חיוב ביתר של שיחות טלפון בינלאומיות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוג המשווקים לעובדים זרים מהפיליפינים, נפאל ותאילנד.
2.
המבקשת וחברות התקשורת האחרות הגישו שלוש בקשות רשות ערעור שהופנו נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי. המבקשת הגישה את בקשת רשות הערעור דנא, נטוויז'ן הגישה את רע"א 9258/10 ו-012 את רע"א 9167/10. ביום 23.1.2011 הוחלט כי הדיון בשלוש הבקשות יאוחד. ביום 14.4.2011 התקיים דיון בבקשות לפניי מותב תלתא (המשנה לנשיאה א' ריבלין והשופטים א' גרוניס ו- נ' הנדל ). במהלך הדיון הגיעו כל בעלי הדין להסכמה לפנות לגישור. הליך הגישור התקיים לפני כבוד הנשיא (בדימ') א' גורן . ביום 12.6.2012 הודיעו בעלי הדין, כי נטוויז'ן, 012 והמשיבים 1 (הם המבקשים בבקשות האישור) הצליחו לגבש הסדר פשרה במסגרת הליך הגישור. לצד זאת נמסר, כי הליך הגישור בין המבקשת למשיבים 1 כשל. ביום 24.7.2012 קיימנו דיון שהוקדש לבירורים שונים הנוגעים להסדר הפשרה שבעלי הדין הרלוונטיים ביקשו את אישורו (יצוין, כי עקב פרישתו לגמלאות של המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין , החליף אותו השופט נ' סולברג בהרכב השופטים הדן בבקשות רשות הערעור: ראו החלטה מיום 17.6.2012). בשלב הנוכחי טרם אושר הסדר הפשרה, משום שבעלי הדין נתבקשו לערוך בירורים שונים מול משרד הפנים, הקשורים להוראה מסוימת שנקבעה בהסדר הפשרה (החלטה מיום 24.7.2012).
3.
נוכח העובדה שהמבקשת פרשה מהליך הגישור, איננו רואים מנוס מלהכריע בבקשת רשות הערעור דנא. דעתנו היא, כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי לאשר את הגשת התביעה הייצוגית נגד המבקשת. משכך, דינה של בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת להידחות, תוך שמירת טענותיה, בין היתר לשלב בו יוגש ערעור על פסק הדין, ככל שיוגש. נפרט עתה את הנימוקים לכך.
4.
בע"א 8761/09 סלקום ישראל בע"מ נ' פתאל (טרם פורסם, 6.5.2010) (להלן – עניין סלקום )) הוצגו התבחינים השונים הצריכים להנחות את ערכאת הערעור שעה שהיא דנה בבקשת רשות ערעור המופנית נגד החלטה המאשרת הגשת תביעה ייצוגית. זאת, על מנת להכריע "האם יש לבחון את הטענות נגד ההחלטה בגדר בקשת רשות הערעור או שמא יש לדחות את הבקשה שלא לגופה, תוך שטענות הצדדים שמורות להם והם יוכלו להעלותן בגדר ערעור על פסק הדין בתובענה הייצוגית, ככל שיוגש" ( עניין סלקום , פיסקה 1). הרשימה הלא ממצה של התבחינים, אליה התייחס בית משפט זה בעניין סלקום , הינה: משמעות קבלת התובענה הייצוגית מבחינת הנתבע; משקל השאלות המשפטיות והעובדתיות המתעוררות בבקשת רשות הערעור ביחס לסוגיות שנותר לדון בהן בתובענה הייצוגית; וסיכוייה של בקשת רשות הערעור (עניין סלקום , פיסקה 6). יוער, כי לגבי השיקול האחרון, הנוגע לסיכוייה של בקשת רשות הערעור, הובהר בעניין סלקום ( שם ), כי לשיקול זה יש מקום "רק במקרי קצה".
5.
במקרה הנוכחי איננו סבורים כי המבקשת הצביעה על טעמים משכנעים לכך שערכאת הערעור תדון בשלב זה בטענותיה. רואים אנו לנכון להדגיש, כי חרף טענות המבקשת בנושא (ראו פיסקה 140 לבקשת רשות הערעור), הרי המבקשת לא שכנעה אותנו כי אי הכרעה של ערכאת הערעור בעיתוי הנוכחי, בסוגיות שהתבררו בהחלטת בית המשפט המחוזי, תוביל להשלכות חמורות מבחינתה. טענות המבקשת בסוגיה הועלו בעלמא (השוו, רע"א 4328/12 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' קובובסקי (טרם פורסם, 22.6.2012)). אשר ליחס בין היקף הסוגיות שהועלו בבקשת רשות הערעור ביחס לאלה שנותר לדון בהן במהלך הדיון בתובענה הייצוגית, הרי חרף טענותיה כבדות המשקל של המבקשת איננו סבורים כי די בטעמים שהוצגו, בנושא זה, כדי להצדיק את בחינתן על ידי ערכאת הערעור במסגרת ההליך דנא. אכן, איננו מתעלמים מכך שהחלטתו של בית המשפט המחוזי מעוררת, לכאורה, קשיים שונים, אליהם התייחסנו במהלך הדיונים שערכנו בבקשות רשות הערעור. דא עקא, אין מדובר בקשיים הפועלים, לכאורה, אך ורק לטובת המבקשת. איננו רואים צידוק להתייחס לסוגיות אלה בהרחבה, על מנת שלא לסכל את האפשרות כי בעלי הדין יעשו ניסיון נוסף לסיים את המחלוקת בדרך הפשרה (השוו, עניין סלקום , פיסקה 6).
6.
אשר על כן, אנו דוחים את בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת נגד החלטת האישור (רע"א 9171/10). טענות המבקשת, כאמור, שמורות לה במלואן. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח לטובת המשיבים 1.
ניתנה היום, ג' בתשרי התשע"ג (19.9.2012).
ה נ ש י א
ש ו פ ט
ש ו פ ט