רע"א 1926/12 מפעל הפיס נ. נורית וונדר

1.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ש' אלמגור ) התיר למשיבים לנהל תובענה ייצוגית נגד המבקש. המבקש אינו משלים עם ההחלטה בבקשת רשות הערעור שלפניי. במהלך שני דיונים שקיימתי בבקשה הביעו בעלי הדין נכונות לנהל משא ומתן לפשרה. ביום 2.12.2012 הודיע בא כוח המבקש כי ניסיון זה לא צלח. מכאן החלטה זו.

2.

לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין הגעתי למסקנה כי אין מקום שערכאת הערעור תדון, בשלב זה, בטענות נגד ההחלטה לאשר את הגשת התובענה הייצוגית. זאת, לאחר שבחנתי את נסיבות המקרה בהתאם לתבחינים למתן רשות ערעור על החלטה כגון דא, אשר הוצגו בהחלטתי ברע"א 8761/09 סלקום ישראל בע"מ נ' פתאל (טרם פורסם, 6.5.2010). תבחינים אלה הם: משמעות קבלת התובענה הייצוגית מבחינת הנתבע הייצוגי, משקל הסוגיות המתעוררות בבקשת רשות הערעור ביחס לאלה שנותר לדון בהן בתובענה עצמה וסיכויי בקשת רשות הערעור. יצוין, כי לשיקול האחרון יש מקום רק במקרי קצה, נוכח הקושי הפרקטי בבחינת סיכויי הערעור (ליישום ההלכה ראו לדוגמה, רע"א 7540/10 אלטמן רוקחות טבעית (1993) בע"מ נ' ג'אן , פיסקאות 6-5 (טרם פורסם, 11.12.2011); רע"א 1197/10 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אסטוריה אינווסטמנטס לימיטד (לא פורסם, 16.5.2012); רע"א 9171/10 חברת בזק בינלאומי בע"מ נ' Mandap , פיסקאות 5-4 (טרם פורסם, 19.9.2012)).

3.

לא התעלמתי מטענות המבקש בעניין הנזק שייגרם לו היה וטענותיו לא יתבררו כבר בשלב זה. דא עקא, מדובר בטענות כלליות. המבקש לא הצביע למשל על נתונים ולוּ כלליים, הנוגעים לאיתנותו הפיננסית ולמידת הפגיעה בו היה ובית המשפט המחוזי ימשיך לברר את התובענה לגופה. אשר להיקף הסוגיות שנתלבנו על ידי בית המשפט המחוזי בהחלטתו: בית משפט קמא מיקד את הדיון בתובענה הייצוגית והגדיר את היקף המחלוקת. דומה, כי הדיון בתובענה הייצוגית אינו צפוי להיות מורכב בצורה יוצאת דופן. בהקשר זה הודגש בעניין סלקום , בפיסקה 5, כי "כאשר השאלות שנותרו פתוחות הינן רבות ומורכבות, ולעומת זאת השאלות שהוכרעו בהחלטת האישור הינן פשוטות יחסית, יש היגיון בטענה שעל ערכאת הערעור לדון באופן מיידי בהשגות על החלטת האישור, בהנחה שהכרעה בסוגיות שנדונו עשויה לייתר את הצורך לדון בהמשך בשאלות המורכבות". מקרה זה אינו נמנה עם אותם מקרים. לבסוף, לא ראיתי ליתן משקל לסיכויי הערעור לצורך בחינת הצידוק לדון בטענות המבקש בשלב זה. זאת, מן הטעם שלא מצאתי בהחלטת בית המשפט המחוזי קשיים בולטים על פני הדברים שיצדיקו התערבות לעת הזו, אף שהמבקש מעלה שורה לא קטנה של השגות משמעותיות ביחס להחלטתו של בית משפט קמא.

4.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. מובן, כי אין לראות בהחלטה זו משום התייחסות למחלוקת לגופה. כל טענות בעלי הדין יעמדו להם היה ויוגש ערעור על פסק הדין הסופי בהליך. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.