רע"א 7930/12 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ. חווה מיכל קידישמן

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת מ' נד"ב ) לאשר למשיבה לנהל תובענה ייצוגית נגד המבקשת.

2.

עניינה של התובענה הייצוגית הוא בפרשנות הוראה מסויימת (סעיף 2.9.1) בפוליסת ביטוח בריאות שמציעה המבקשת, המכונה "בריאות מושלמת TOP " (להלן – הפוליסה ). אותה הוראה בפוליסה קובעת, כי כאשר המבוטח מבצע ניתוח "אלקטיבי" בבית חולים (היינו שאינו מוגדר כמקרה דחוף), במסגרת קופת החולים בה הוא חבר, ולא בגדרה של הפוליסה, תשלם המבקשת למבוטח סכום השווה למחצית ערכו של טופס 17 שניתן לו על ידי קופת החולים (עבור בית החולים בו בוצע הניתוח). סעיף זה בפוליסה נכנס, למעשה, לפעולה כאשר המבוטח אינו דורש מהמבקשת (המבטחת הפרטית) להשתתף בכיסוי הוצאות הניתוח האלקטיבי, אלא מקופת החולים (וזו אכן השתתפה בכיסוי ההוצאות). בין בעלות הדין נתגלעה מחלוקת באשר למשמעות הדיבור "מחצית ערכו של הטופס" אותו התחייבה המבקשת לשלם למבוטחיה מכוח הוראות הסעיף הנזכר בפוליסה. בעוד שהמשיבה סבורה, כי על המבקשת לשלם למבוטח מחצית מעלות הניתוח שבוצע לפי

עלותו בפועל , הרי המבקשת טוענת, כי יש לחשב את גובה הפיצוי לפי מחירון משרד הבריאות ולא לפי עלות הניתוח בפועל. בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת מ' נד"ב ) נעתר, כאמור, לבקשת האישור בקובעו, בין היתר, כי קיימת אפשרות סבירה שפרשנות המשיבה לפוליסה תתקבל. המבקשת אינה משלימה עם ההחלטה ואילו המשיבה, מצידה, סבורה כי אין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור בהחלטת בית משפט קמא.

3.

עיינתי בטענות בעלות הדין. איני סבור כי המבקשת הצביעה על טעמים המצדיקים כי ערכאת הערעור תדון, בשלב זה, בטענות המופנות נגד קביעות שונות

בהחלטת האישור. זאת, בהתחשב בתבחינים למתן רשות ערעור במצבים כגון דא, אשר הותוו ברע"א 8761/09 סלקום ישראל בע"מ נ' פתאל (6.5.2010) (להלן – עניין סלקום ). המשיבה ציינה בבקשת האישור, כי נזקם הכולל של חברי הקבוצה עולה, להערכתה, על עשרה מיליון ש"ח. זאת, "בהנחה שמרנית לפיה מספר חברי הקבוצה הוא כ- 5,000 אנשים" (סעיף 44 לבקשת האישור). בבקשת רשות הערעור ציינה המבקשת, כי ניהול תובענה בהיקף כזה הוא בעל "השלכות משמעותיות" עליה. דא עקא, על מנת שערכאת הערעור תדון בסוגיה המועלית בתובענה הייצוגית בשלב שלאחר החלטת האישור, מוטל על הנתבע להראות, בין היתר, כי "המשמעות [מבחינתו] של קבלת התובענה הייצוגית היא חמורה במיוחד - בהתחשב בסכום התביעה, איתנותו הפיננסית של הנתבע ויתר הנתונים השייכים לעניין..." (עניין סלקום , פיסקה 5). משמעות הדברים היא, כי לא די בטענה הלקונית שהעלתה המבקשת בנוגע להשלכות מבחינתה של ניהול התובענה הייצוגית (השוו, רע"א 9171/10 חברת בזק בינלאומי בע"מ נ' Mandap , פיסקה 5 (19.9.2012)). זאת ועוד, עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי מלמד, כי על פני הדברים הסוגיות שנותר לדון בהן בהליך אינן מורכבות יתר על המידה. זאת, הן בהתייחס לעילת התביעה, הן מבחינת הגדרת ותיחום הנזק. בהקשר זה יודגש, כי המבקשת תיקנה את הסעיף הרלוונטי בפוליסה לאחר הגשת בקשת האישור וכעת הוא כולל הפנייה מפורשת למחירון משרד הבריאות. מדובר בטעם נוסף המצדיק שלא לדון בטענות המבקשת בשלב זה. יוער, כי לשיקול בדבר סיכויי הערעור איני רואה מקום להידרש במקרה דנא (השוו, רע"א 1926/12 מפעל הפיס נ' וונדר , פיסקה 3 (9.12.2012)).

4.

סיכומו של דבר הוא, שאין הצדקה לכך שערכאת הערעור תברר בשלב זה את הטענות המופנות נגד קביעות שונות בהחלטת האישור. טענות בעלות הדין תעמודנה להן היה ויוגש ערעור על פסק הדין הסופי בהליך . בקשת רשות הערעור נדחית, איפוא. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח.