רע"א 4463/10 חברת נפולוני בע"מ נ. איילין כהן

1.

עיינתי בבקשה ובתגובת המשיבים 2-1. המשיב 3 (שהיה המשיב 1 בבית המשפט המחוזי) - לא הגיש תגובה.

2.

לא ראיתי מקום ליתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (השופט י' זפט), ככל שהיא מתייחסת למבקשת. בגדר ההחלטה האמורה ניתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשת ועל המשיב 3 ו/או מי מטעמם או בעבורם, להעביר את הזכויות בדירה שברח' שבט מנשה 38 הרצליה (הידועה כגוש 6667 חלקה 444 תת חלקה 1), או במשכנתא הרשומה עליה לטובת המבקשת ו/או לבצע כל דיספוזיציה בזכויות בדירה,

עד למתן פסק דין בתביעה. הצו הותנה בהפקדת ערבון של 50,000 ש"ח ובהתחייבות עצמית של כל אחד ממבקשי הצו.

3.

אכן, לצורך ההכרעה בבקשה לסעד זמני לא היה מקום לכך שבית המשפט המחוזי יכריע בגרסאות בעלי הדין, אציין שכל הגרסאות מעלות, לכאורה, שאלות ותמיהות. בצדק ציין בית המשפט המחוזי כי תביעת המבקשים (המשיבים 2-1 לפני) אינה חסרת סיכוי, בית המשפט צדק גם בקביעתו כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מתן הסעד.

4.

הטענה לפיה במסגרת כתב התביעה לא נטענה כל טענה מפורטת נגד המבקשת או מעורבותה חזרה ונשנתה בבקשה שלפני. לצורך קבלת הבקשה למתן סעד זמני, די באמור מחד בכתב התביעה (סעיפים 37-36 בו) ובהעדר תצהיר (בפני הערכאה הראשונה) של בעל המניות ומנהלה של המבקשת, מאידך. לא היה מקום לצרף תצהיר כזה לראשונה בלא נטילת רשות לבקשה שלפניי.

5.

אין לזקוף לחובת המשיבים 2-1 בשלב זה את אי העדתו של עו"ד סגל, נוכח ניגוד העניינים הברור ביניהם.

6.

הבקשה נדחית. כפי שציינתי כל הגרסאות מעוררות תמיהות ובנסיבות אלה אקבע, כמו בית המשפט המחוזי, כי ההוצאות יקבעו בתום הדיון בתביעה.