רע"א 4612/11 חזי אציל נ. בנק הפועלים סניף הצומת 676

לפניי בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת ש' ברוש ) שדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' סגנית הנשיאה נ' גרוסמן ) אשר מצידו דחה ערעור על החלטת רשמת בית משפט השלום (כב' הרשמת ו' שוורץ ) שלא להאריך למבקש מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה.

1.

המשיב הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד המבקש. המבקש לא התגונן וביום 2.7.2006 עתר ב"כ המשיב למתן פסק דין בהעדר הגנה. לבקשה צורף אישור המצאה ותצהיר של פקיד מסירה אשר טען כי כתב התביעה הודבק על דלת דירתו של המבקש ושהכתובת אומתה עם שכנים בבניין בציון שם משפחם של אותם שכנים. בית המשפט נעתר לבקשה ונתן פסק דין נגד המבקש.

2.

כשנה ומחצה לאחר מכן – ביום 4.2.2008 – הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין מחובת הצדק בטענה לפגם בהמצאה. לאחר דיון שבמסגרתו נחקר המבקש על תצהירו, החליטה רשמת בית משפט השלום (כב' הרשמת כ' לוי ) לדחות את בקשת הביטול. נקבע כי המבקש ידע על מתן פסק הדין לפחות בחודש יוני 2007. הואיל והוא לא הגיש בקשה לביטול פסק הדין בתוך 30 יום ממועד הידיעה, היה עליו להגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין. כך הורתה לו כב' הרשמת לעשות.

3.

המבקש הגיש בקשה להארכת מועד כאמור ובית המשפט (כב' הרשמת ו' שוורץ ) דחה את בקשתו. הרשמת הטעימה שאף אחת מהנסיבות שפירט בבקשה – חוסר יכולת לממן עורך דין, חוסר תפקוד בריאותי וטענתו שעצם הגשת תביעה שכנגד על ידיו מונעת את המשך הדיון בתביעת המשיב נגדו – לא הקימה טעם מיוחד להארכת מועד. הרשמת הוסיפה כי דחיית הבקשה לביטול פסק דין לא תגרום לו נזק הואיל ועילת הגנתו היא קיזוז חוב שטרם נדון, כך שאין המבקש מנוע ממימוש זכויותיו נגד המשיב.

4.

המבקש ערער על החלטת הרשמת. בית משפט השלום (כב' השופטת נ' גרוסמן ) דחה את הערעור בקובעו שצדקה הרשמת בקביעתה שהטעמים שמנה לפניה אינם מהווים טעם מיוחד להארכת מועד משום שמדובר בגורמים שהיו בשליטתו.

5.

המבקש הגיש בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי (כב' השופטת ש' ברוש ) החליט לדחותה. הוטעם כי כב' הרשמת מצאה כממצא עובדתי שהמבקש ידע על פסק הדין לכל המאוחד בחודש יוני 2007 ושלא הראה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת בקשת הביטול. בקביעות עובדתיות אלו לא מצא בית המשפט המחוזי מקום להתערב. למעלה מן הצורך ציין בית המשפט כי פקיד המסירה לא נחקר על תצהירו בערכאה הדיונית, כך שהאמור בו לא נסתר. ככל שטענת המבקש מבוססת על טענת מרמה בקשר להמצאת כתב התביעה, היה עליו להגיש תביעה חדשה לבית המשפט שנתן את פסק הדין. המבקש לא נקט אפיק דיוני זה ובכך שגה. עוד קבע בית המשפט כי הואיל והערעור עוסק אך בשאלה האם התקיים טעם מיוחד כעילה להארכת מועד, אין נפקא מינה אם טענות המבקש לפגם בהמצאה – שממילא לא בוססו – היו נכונות לגופן. בית המשפט הוסיף שלא ראה להתערב בקביעות הערכאות הקודמות שלפיהן המבקש לא הראה טעם מיוחד כאמור. הפסיקה אומנם הכירה בפנייה ללשכה לסיוע משפטי כטעם מיוחד להארכת מועד, אך זאת רק כשהפנייה נעשתה בסמוך לאחר מתן פסק הדין, ולא זמן רב לאחר שנודע על קיומו – שנה וחצי בעניינו של המבקש. לבסוף ציין בית המשפט כי המבקש לא הראה הגנה ראויה שבעטיה היה מקום להפעיל את שיקול הדעת המסור לבית המשפט לבטל את פסק הדין.

6.

מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה שב המבקש על הטענות שהעלה בערכאות דלמטה ובהן: שפסק הדין נושא בקשת הביטול הוצא במרמה ותוך הטעיית בית המשפט; שהערכאות דלמטה התעלמו מטענותיו לגופו של עניין וכל שעניין אותן הוא המועד שבו ידע על פסק הדין; שבית המשפט המחוזי שדן בבקשת הרשות לערער היה עוין כלפיו ושבקשות שונות שהגיש לפסול את כב' השופטת ברוש נדחו על ידיה; ושלגופו של עניין תצהיר ההמצאה היה שקרי משום שמזה שנים רבות שאינו גר בכתובת שאליה הומצא כתב התביעה. המבקש מוסיף עוד כהנה וכהנה טענות בנוגע לפגמים שנפלו לשיטתו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר לדבריו מעלות שאלות עקרוניות באופיין שמקומן להידון בבית משפט זה.

7.

לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה החלטתי לדחותה מבלי לבקש את תשובת המשיב. כידוע, רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במשורה. היא נשקלת במקרים בעלי חשיבות ציבורית או בעלי חשיבות משפטית, החורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). השאלה הרלוונטית העיקרית שעליה נסבו החלטותיהן של הערכאות דלמטה היא אם הציג המשיב טעם מיוחד שבעטיו היה מקום להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין. שלוש הערכאות דלמטה דנו בשאלה זו ומצאו שהמבקש לא הציג טעם מיוחד כזה. יתר הטענות המועלות בבקשה, אשר אינן נוגעות במישרין או בעקיפין לשאלה זו, אינן ממין העניין. לפיכך, וחרף ניסיונו של המבקש לטעון אחרת, אין הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מן המחלוקת שבין הצדדים; והריהי למעשה "גלגול רביעי" לאחר שנדונה לפני רשמת בית השלום, לפני בית משפט השלום ולפני בית המשפט המחוזי (השוו: רע"א 9614/05 רז גל בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, 16.3.2006)).

8.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.