פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4888/14
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. אברהם מגרפתה
2. ציונה מגרפתה
נ ג ד
המשיב:
אלי עבדו
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל אביב מיום 2.6.14 בע"א
41396-11-10
בשם המבקשים:
עו"ד ניר שדה
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (סגן הנשיאה שנלר , סגן הנשיאה ד"ר ורדי
והשופטת
לבהר שרון ) מיום 2.6.14 בע"א 41396-11-10, בו התקבל חלקית ערעור המשיב על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (השופטת הבכירה ינון ) מיום 3.11.10 בת"א 160456/02. עניינה של הבקשה תביעת פיצויים בגין הפרת חוזה למכירת משק חקלאי.
רקע והליכים קודמים
ב.
ענייננו בסכסוך רב שנים בין המבקשים למשיב, אשר במרכזו הסכם בין המבקש 1 למשיב שנחתם ביום 27.11.85, ובו התחייב המבקש 1 להעביר למשיב בעלות במשק חקלאי במושב יגל בתמורה לתשלום סכום של 35,000$ על-ידי המשיב; לימים התברר, כי גם אישור המבקשת 2 נדרש לשם כך, וכעולה מפסק דינו של בית משפט זה מיום 9.12.01 בע"א 5301/98 (מפי המשנה לנשיא לוין והשופטים דורנר ו לוי ), המבקשת 2 הסכימה לרשום את חלקה במשק על שם המבקש.
ג.
בטרם להליך המשפטי נשוא ענייננו ניהלו הצדדים הליכים משפטיים רבים, שאין צורך להידרש אליהם במסגרת בקשה זו. ההליך נשוא ענייננו ראשיתו בבית משפט השלום; בפסק דין מיום 3.11.10, נדחתה תביעת המשיב לפיצויים בגין הפרת חוזה המכר על-ידי המבקשים. בית משפט השלום קבע כי טענות המשיב לפיצויים בגין היעדר אפשרות לבניית יחידות מגורים נוספות במשק, היעדר אפשרות לעיבוד הקרקע, אבדן זכויות לקבלת מגרש בשטחי ההרחבה של הישוב וגרימת עגמת נפש – כל אלה לא נתמכו בחומר הראיות ועל כן אין לקבלן. בין היתר קבע בית המשפט, כי המשיב לא הוכיח שהיו בידיו האמצעים הכספיים לבצע השקעות אלה אילו הועבר אליו והמשק במועד הנדרש, ועל כן אין לקבל את טענתו לנזק שלכאורה נגרם לו מאי-העברת הבעלות במועד.
ד.
בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את ערעור המשיב. נקבע, כי בית משפט השלום שגה בקביעתו כי יש לדחות את התביעה נוכח היעדר יכולתו הכלכלית של המשיב לבצע את ההשקעות הנדרשות במשק, שכן טענה זו לא נטענה על-ידי המבקשים ומכל מקום לא הוכחה. כן צוין, כי ניכר שהמבקשים לא מילאו אחר צוי בית המשפט במשך שנים רבות, ובכך גרמו למשיב נזק בר פיצוי. מכאן קבע בית המשפט, על דרך האומדנה, כי המבקשים ישלמו למבקש 250,000 ₪ בגין הנזק שגרמו לו.
הבקשה
ה.
בבקשה זו משיגים המבקשים על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי. בין היתר נטען, כי בית המשפט המחוזי שגה במועדים הנדרשים לחישוב הנזקים השונים; בכך ששינה את קביעת בית משפט השלום, לפיה לא היו למשיב יכולות כלכליות לבצע את ההשקעות הנדרשות במשק ועל כן לא נגרם לו נזק; ובכך שקבע כי על המבקשים לפצות את המשיב על אבדן הכנסה מעיבודים חקלאיים ומהתייקרות בעלויות הבנייה, שכן – כנטען – נזקים אלה לא הוכחו.
עיון והכרעה
ו.
לאחר עיון בבקשה על נספחיה, אין בידי להיעתר לה. המבקשים מעלים טענות הנסבות כולן על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, ואין זה דרכה של ערכאת הערעור להתערב באלה כדבר שבשגרה, קל וחומר בגלגול שלישי (רע"א 4241/14 ניניו נ' ורסנו (15.7.14); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 214 (מהדורה שלישית, 2012)). יודגש, כי העובדה שבית המשפט המחוזי מצא לשנות מקביעותיו של בית משפט השלום אין בה כשלעצמה כדי להצדיק מתן רשות ערעור, שכן כפי שנזדמן לי לומר בעבר, "אם נאמר כי כל נושא שבו פעל בית משפט שלערעור באופן שונה מן הערכאה הראשונה, הריהו נושא חדש המזכה בזכות ערעור, הרי זה עניין שאין לו סוף " (רע"א 11080/03 שלודי נ' דגאני , פסקה ד(2)(ג) (6.12.04)).
ז.
אין בידי איפוא להיעתר לבקשה.
ניתנה
היום ט"ז באב תשע"ד (12.08.2014).
ש ו פ ט