רע"א 4912/09 יובל מקסימוב נ. ארז ריבלין

לפניי בקשת רשות ערעור המופנית נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט נ' ישעיה) בה.פ. 461/08 מיום 6.5.2009.

1.

בין הצדדים התגלע סכסוך שבעקבותיו פנו להליך בפני המוסד לבוררות של הבורסה ליהלומים. על פי תקנון הבורסה ליהלומים, הליך הבוררות כולל הליך ערעור. ערכאת הבוררות הראשונה חייבה את המשיב, בשתי החלטות נפרדות, לשלם למבקשים סכום כולל של 148,000$. המשיב ערער לערכאת הערעור וזו דחתה את ערעורו בחלקו, כך שבסופו של דבר חויב לשלם למבקשים 82,969$ וכן סכום נוסף של 50,000$ למבקש 1.

2.

בעקבות זאת פנה המשיב לבית המשפט המחוזי בבקשה לביטול פסקי הבוררות של שתי הערכאות. המשיב טען כי הבוררים לא אפשרו לו לטעון את טענותיו באופן נאות וכן לא התאפשר לו להציג את ראיותיו באופן מלא, ולפיכך קמה לו, לטענתו, עילת ביטול לפי סעיף 24(4) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ). עוד טען המשיב לעילות ביטול נוספות מכוח סעיפים 24(5), 24(9) ו-24(10) לחוק הבוררות וכן טען כי לא נעשה עמו משפט צדק וכי נשללו ממנו, במהלך הבוררות, זכויות יסוד בסיסיות שעיקרן מניעת האפשרות להביא עדים בפני הבוררים. עוד טען המשיב כי חלק מהבוררים פעלו מתוך ניגוד אינטרסים מובהק תוך צידוד מכוון בעמדת המבקשים ובניגוד להוראות תקנון הבורסה.

3.

בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו של המשיב ביחס לפעולתם של חלק מהבוררים מתוך ניגוד אינטרסים ולו בשל העובדה שהמשיב לא טרח להודיע לבוררים על הפסול שמצא בהם או בהתנהגותם כלפיו במהלך הבוררות.

אשר לטענות שלפיהן מנעו ממנו הבוררים לטעון את טענותיו, להביא עדים ולהציג מסמכים, ציין בית המשפט המחוזי כי אמנם העלאת טרוניה מעין זו רק לאחר מתן הפסק עלולה להביא לדחיית הטענה, אולם בית המשפט המחוזי התרשם כי המשיב אכן העלה טענות בעניין זה במהלך הבוררות - בכך שהבהיר לבוררים, הן בערכאה הראשונה והן בערכאת הערעור, את הצורך והחשיבות מבחינתו בהבאת העדים. בית המשפט המחוזי ציין כי גרסתו של המשיב לא נסתרה ולא הופרכה והוא אף הסביר מדוע להשתלשלות דברים זו אין ביטוי בפרוטוקול - לדבריו, היועצת המשפטית של הבורסה הסבירה לו כי הפרוטוקול אינו משקף את כל הנאמר בדיון והכתוב בו הוא תמצית הדברים בלבד. המבקשים לא הגיבו על גרסה זו, ומשכך ניתן לקבוע כי טיעוני המשיב לגבי סירובם של הבוררים לאפשר לו להביא עדים ולהציג מסמכים לא נסתרו ולא הופרכו. לכך יש להוסיף כי בית המשפט המחוזי התרשם מאמינות דבריו של המשיב. המסקנה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי היא כי נוצרה תשתית עובדתית מוצקה שממנה עולה כי המשיב אכן העלה את טענותיו בדבר סירוב הבוררים לאפשר לו להעיד עדים ולהציג מסמכים בשתי הערכאות, ולא המתין לתוצאות הפסק. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט המחוזי כי יש לבטל את פסקי הבוררות שניתנו על ידי שתי ערכאות הבוררות של הבורסה ליהלומים, מכוח הוראת סעיף 24(4) לחוק הבוררות.

4.

המבקשים עותרים לקבל רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ובפיהם מספר נימוקים. לדבריהם, הטענות בדבר היעדר אפשרות להביא עדים ולהציג מסמכים כלל לא נטענו לפני הבוררים, אין להן זכר בפרוטוקולים או רמז בכתב הערעור כמו גם בסיכומים שהוגשו במסגרת הבוררות. עוד מלינים המבקשים על כך שבית המשפט המחוזי נמנע מלהחזיר את העניין לבוררים על מנת שישמעו ויבחנו את הראיות שלטענת המשיב הגשתן נמנעה ממנו וישלימו או יתקנו את פסק הבוררות בהתאם. בכך נוצר מצב שהמבקשים נותרו "תלויים באוויר". בנוסף טוענים המבקשים כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי שגוי מיסודו, ועומד בסתירה למדיניות בית המשפט להימנע מלהתערב בהחלטות בוררים וכן מנוגד למדיניות המחוקק כפי שזו משתקפת בתיקון לחוק הבוררות משנת תשס"ט. לדברי המבקשים, הבקשה מעלה שאלה החורגת מעניינם של הצדדים והיא: האם יש להותיר על כנו פסק דין המאפשר לבעל דין להעלות, במסגרת בקשה לביטול פסק בורר, טענות שאותן לא טען לפני שתי ערכאות קודם לכן.

5.

ביום 10.9.2009 הוריתי למשיב להגיש תגובה לבקשת רשות הערעור. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי משהמבקשים לא הגישו תגובה לבקשה לביטול פסק בוררות, לא העלו שום טענה בכתב בבית המשפט המחוזי ולא העידו עדים מטעמם (אלא הסתפקו בחקירה נגדית של המשיב על תצהירו), הם מנועים כעת מלהעלות טענות שלא העלו לפני בית המשפט המחוזי.

אשר לטענה כי המשיב לא העלה את טענותיו לפני ערכאות הבוררות, טען המשיב כי בשתי הערכאות הוא ביקש מהבוררים להציג מסמכים ולהעיד עדים אך בקשותיו לא נענו. הבוררים לא ניהלו פרוטוקולים מסודרים אלא רק תמצית קלושה של מה שנאמר בדיונים. בית המשפט המחוזי קיבל את גרסתו של המשיב כי הוא העלה את טענותיו ובקשותיו לפני הבוררים אולם הדברים לא מופיעים בפרוטוקול. בנוסף, בית המשפט המחוזי התרשם באופן חיובי מהמשיב ומאמינות דבריו.

אשר לטענה כי יש להחזיר את הדיון לבוררים על מנת שישמעו ויבחנו את הראיות שנמנע מן המשיב להציגן, טוען המשיב כי המבקשים לא ביקשו סעד זה מבית המשפט קמא. עוד מוסיף המשיב כי חלק מהבוררים נהגו כלפיו במשוא פנים ואופן ניהול הבוררות אינו מאפשר לו ליתן אמון בבוררים. עוד טוען המשיב כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי אינו מנוגד לגישת בית המשפט להימנע מלהתערב בהחלטות בוררים שכן פסק הבוררות סותר את עקרונות הצדק הטבעי, דבר שחייב את התערבותו של בית המשפט. עוד טוען המשיב כי לתיקון משנת תשס"ט אין תחולה במקרה דנן ואין ללמוד ממנו לענייננו, מה גם שמדובר בטענה שנשמעת לראשונה מפי המבקשים.

6.

ההלכה המושרשת בבית משפט זה היא כי רק במקרים חריגים תינתן רשות ערעור בהתייחס לפסקי דין הנוגעים לביטול או אישור פסקי בוררות. רשות זו שמורה למקרים שבהם עולה שאלה מיוחדת בעלת אופי משפטי או ציבורי החורגת מגדר עניינם של הצדדים למחלוקת או כאשר נדרשת התערבות משיקולים של צדק למניעת עיוות דין [רע"א 3505/00 רם חברה לעבודות הנדסיות בנין ושוברי גלים בע"מ נ' אחים שורק בע"מ (לא פורסם, 11.7.2000); רע"א 10123/07 צביק נ' מולד את מולדבסקי (לא פורסם, 25.2.2008); רע"א 9553/08 קיסר הנדסה ופיתוח בע"מ נ' י.ע.ז. חברה לבניה ופיתוח (לא פורסם, 5.3.2009)]. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה הגעתי לכלל מסקנה כי המקרה דנן אינו נמנה על המקרים המצדיקים מתן רשות ערעור, שכן אין הוא מעלה כל שאלה החורגת מעניינם של הצדדים. פסק דינו של בית המשפט המחוזי נסמך בעיקר על הממצא העובדתי שלפיו המבקש אכן העלה במהלך הבוררות בקשות להציג ראיות ולהשמיע עדים, בקשות שלא נענו על ידי הבוררים. ממצא זה נקבע בהסתמך הן על מהימנות דבריו של המשיב בעיני בית המשפט המחוזי והן על כך שהמבקשים לא הציגו גרסה סותרת (שכן לא הגישו תגובה להמרצת הפתיחה) ולכן נותרה גרסתו של המשיב ללא הכחשה. משזהו הממצא של בית המשפט המחוזי, הרי שכלל לא מתעוררת השאלה שעליה מצביעים המבקשים (שמתבססת על טענתם שלפיה המשיב לא העלה את בקשותיו לפני הבורר).

מבלי לגרוע מהאמור לעיל, מצאתי לנכון להעיר כי כחלק מניהול מסודר של בוררות, רצוי וראוי שהבורר ינהל פרוטוקול [ראו: סמדר אוטולנגי בוררות - דין ונוהל כרך א 633 (2005)]. אמנם, כאשר הדיונים אינם מוקלטים, קשה לנהל רישום מדויק ומפורט של כל הנאמר במהלך הישיבות. יחד עם זאת, המקרה שלפנינו מדגים את החשיבות של ניהול פרוטוקול המשקף, לכל הפחות, את עיקרי הדברים ואת בקשותיהם של בעלי הדין בעניינים השונים וההכרעה בהן. לרישום הפרוטוקול יש חשיבות הן עבור הבורר, בבואו לכתוב את פסק הבוררות, והן עבור בית המשפט, כאשר עולות לפניו טענות בנוגע לאופן ניהול הבוררות וכיו"ב. בדברים אלה, כמובן, אין כדי לגרוע מהאמור לעיל.

7.

לפיכך, דינה של בקשת רשות הערעור להידחות. המבקשים ישאו בשכר טרחה לטובת המשיב בסך של 5,000 ₪.