פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 5164/19
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. פקיד סעד אבן יהודה
2. פלוני
3. היועץ המשפטי לממשלה –
באמצעות יועמ"ש משרד הרווחה
4. פלונית
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ד' מרשק מרום) בענ"א 21474-07-19
מיום 16.7.2019
בשם המבקשת:
עו"ד יוסי נקר
החלטה
1.
כעולה מהחומר שלפניי, הקטין, בנה של המבקשת, הוכרז כנזקק, הוצא ממשמורתה של המבקשת על פי צו שיפוטי, והוא שוהה בהוסטל. ביום 13.6.2019 הורה בית משפט לנוער בבית משפט השלום בנתניה (להלן: בית משפט לנוער ) על הארכת צווי הכרזת הנזקקות וההוצאה ממשמורת של הקטין בשנה נוספת. בית המשפט עיין במכלול החומר שהוצג לו ושמע את הורי הקטין, את האפוטרופא לדין ואת גורמי הרווחה. על בסיס זה מצא כי השהות בהוסטל מיטיבה עם הקטין באופן ניכר ומשמעותי, אך עדיין מוסיפים להתקיים "מוקדי דאגה" שאין להקל בהם ראש. עוד נמצא כי חרף רצונו של הקטין לחזור למשמורת המבקשת, מצבו אינו מאפשר זאת בשלב זה, וקיים חשש כי החזרתו תגרום ל"רגרסיה משמעותית" שספק אם תהיה בת תיקון. לפיכך הורה בית המשפט על הארכת ההכרזה והצו כאמור בפתח הדברים. כן הורה בית המשפט לנסות ולשלב את הקטין ואת אביו בטיפול דיאדי.
2.
המבקשת ערערה על ההחלטה. ביום 16.7.2019 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ד' מרשק מרום ) את הערעור על הסף, מבלי שקבע ממצא כלשהו לגבי החלטת בית המשפט לנוער. בית המשפט עמד על כך ש"הטענות המועלות בערעור לא הועלו באופן ישיר לפני בימ"ש קמא", וכי מדובר "בטענות המבוססות על עובדות וברקע טענות משפטיות". בית המשפט סירב לדון בטענות שהועלו לראשונה לפניו, חרף טענת המבקשת כי מדובר בטענות משפטיות שניתן לבררן לראשונה לפני ערכאת הערעור. עוד ציין בית המשפט כי בא כוח המבקשת "ינהג כחוכמתו" בכל הנוגע לאפשרויות הקיימות לפני בית המשפט לנוער.
3.
מכאן הבקשה שלפניי. לוז טענות המבקשת הוא כי יש לבטל את ההכרזה על הקטין כנזקק ואת צו ההוצאה ממשמורת, ולהחזירו למשמורתה. נטען כי שירותי הרווחה לא הרימו את הנטל להוכיח כי העילות והטעמים להכרזה ולצו כאמור עודם מתקיימים; כי החשש מפני רגרסיה במצב הקטין שעליו עמד בית המשפט המחוזי אינו מגבש עילת נזקקות; וכי המבקשת כשירה לטפל בבנה ומתחייבת לעקוב אחר כל תכנית טיפול שייקבעו גורמי הרווחה. עוד טוענת המבקשת, בין היתר, כי לא קיבלה את יומה בבית המשפט המחוזי, שהיה רשאי לדון בטענותיה המשפטיות, גם אם אלו נטענו לראשונה לפניו, ובמיוחד כך בשים לב לאופי ההליך. המבקשת מוסיפה וטוענת כי האמצעי של הוצאת הקטין ממשמורתה אינו מידתי בנסיבות העניין, וכי הטיפול הניתן על ידי גורמי הרווחה אינו מספק. לבסוף מציינת המבקשת כי הגשת הבקשה דנן לא תפגע בזכותה להגיש בקשה לפי סעיף 14 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: החוק ).
4.
דין הבקשה להידחות. טענות המבקשת אינן מגלות עילה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" על פי אמות המידה המקובלות (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128-127 (1982)), ואף המבקשת לא טענה שכך הדבר. אכן, כשעסקינן בבקשת רשות לערער ב"גלגול שלישי" העוסקת ביחסי הורים וילדים, מתחייבת גמישות עניינית ופרוצדוראלית. עם זאת, אין בכך כדי להביא למצב שבו הרשות לערער ניתנת באורח "אוטומטי" (רע"א 8296/18 פלונית נ' עובדת סוציאלית לפי חוק הנוער , פסקה 5 (12.12.2018)). מכל מקום, גם על פי אמת המידה המקלה האמורה, אין הצדקה ליתן רשות לערער בענייננו. לא רק שטענות המבקשת אינן מתאימות לבירור ערעורי נוסף לפני בית משפט זה, אלא מדובר בטענות המחייבות הכרעה ב"גלגול ראשון" על ידי הערכאה המבררת – בית משפט לנוער. כך, משום שכל עניינן הוא ביישום הדין בנסיבות העניין, כלומר, בשאלה אם מצבו של הקטין, כפי שמתברר מעת לעת, בשים לב למכלול השיקולים הצריכים לעניין ולחוות הדעת של גורמי הטיפול, מחייבת את המשך הכרזתו כנזקק ואת הוצאתו ממשמורת המבקשת. מטעם זה גם נדחה ערעורה של המבקשת על הסף על ידי בית המשפט המחוזי, שהדגיש כי הדרך נותרת פתוחה לפני המבקשת לשוב ולפנות לבית המשפט לנוער בהליך מתאים. ואכן, דומה כי לא בכדי, ומבלי שאביע כל עמדה לגופם של דברים, גם במסגרת בקשה זו הקפידה המבקשת לשמור על זכותה לפנות לבית המשפט לנוער לפי סעיף 14 לחוק, המאפשר "לשנות החלטה שניתנה לפי חוק זה, להאריך או לקצר תקופת תקפה, לבטלה או לתת הוראות להוצאתה לפועל ".
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ח בתמוז התשע"ט (31.7.2019).
ש ו פ ט