רע"א 5207/12 לאה בן בסט נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ

1.

בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 682/08) מתבררת תביעת המבקשים נגד המשיבה, תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו למבקשים, לטענתם, בתאונת דרכים שארעה בשנת 2005. עניינה של בקשת רשות הערעור דנא בהחלטת בית המשפט המחוזי (כבוד הנשיאה ב'

גילאור ) מיום 21.6.2012, שדחתה בקשה למינוי מומחים רפואיים נוספים על אלו שמונו בשלב קודם של ההליך.

2.

בבקשה למינוי מומחים רפואיים שהוגשה עם הגשת התביעה, עתרו המבקשים למינוי שבעה מומחים לבדיקת המבקשת, ושלושה מומחים לעניינו של המבקש. תחילה מונו שלושה מומחים ביחס למבקשת: נוירולוג, פסיכיאטר ואורתופד. בהמשך מונו שני מומחים נוספים לבדוק את המבקשת: רופא עור ורופא עיניים. בסך הכל נבדקה המבקשת על-ידי חמישה מומחים, אשר קבעו לה נכויות שונות. בעניינו של המבקש מונו אורתופד ורופא אף-אוזן-גרון, ונקבעה לו נכות בתחום האורתופדי.

3.

המבקשים עתרו למינוי מומחים נוספים. למבקשת התבקש מינוי מומחים בתחומים הבאים: ראומטולוגיה, פלסטיקה, פה ולסת, ונוירו-אופטלמולוגיה; למבקש התבקש מינוי נוירולוג.

4.

כאמור, בית המשפט המחוזי דחה בקשות אלה. ככלל נפסק, כי לגבי חלק מהמינויים המבוקשים לא התקיימו התנאים המצדיקים מינוי (העדר ראשית ראיה), ולגבי אחרים, המינוי מיותר שכן המומחים שכבר מונו יכולים להתייחס לנכויות הנוספות הנטענות.

בענין הבקשה למינוי מומחה בתחום פה ולסת נקבע, כי מהמסמכים עולה שתפקודה המכני של הלסת תקין, כי השחיקה בשיניים קשורה להפרעות בשינה שהטיפול בהן נדחה על-ידי המבקשת, וכי נושא הפגיעה העצבית בפנים נדון בחוות הדעת הנוירולוגית. בכל הנוגע לבקשה למינוי ראומטולוג נפסק, כי לענין מחלת הפסוריאזיס ממנה סובלת המבקשת מונה רופא עור, וההשלכות המפרקיות של המחלה נבחנו על-ידי האורתופד. באשר לבקשה למינוי נוירו-אופטלמולוג נקבע, כי מדובר בתת-התמחות של רפואת עיניים ונוירולוגיה, שני תחומים בהם מונו מומחים היכולים לכסות את הנושא. בית המשפט דחה את הבקשה למינוי פלסטיקאי, בקבעו כי אין במסמכים ראשית ראיה למינוי בתחום זה וניתן להפנות שאלות הבהרה למומחים בתחום העור או הנוירולוגיה.

באשר למבקש, הוחלט כי אין במסמכים הסמוכים למועד התאונה התייחסות לפגיעה נוירולוגית, והבעיות הנוירולוגיות לכאורה, הנזכרות בתיעוד רפואי מאוחר יותר, מבטאות תלונות של המבקש ולא אבחנות רפואיות.

5.

המבקשים מלינים על אי מינוי המומחים שמינויים התבקש. הם מפנים להלכה הפסוקה, שלפיה בתביעות מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, כאשר אין לנפגע דרך להוכיח את מצבו אלא באמצעות מומחה מטעם בית המשפט, על בתי המשפט לנקוט גישה ליברלית בכל הנוגע למינוי המומחים. המבקשים מפנים, תוך פירוט רב ביותר, לתיעוד הרפואי שצירפו לבקשות המינוי ומצביעים על כך שבכל תחום ותחום קיימת ראשית ראיה שתצדיק מינוי מומחה. עוד נטען, כי החלטה שלא למנות מומחה תעמוד ל"בדיקה קפדנית" של ערכאת הערעור.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, מסקנתי היא כי דינה להידחות מבלי להיזקק לתשובה.

7.

אין חולק, שעל מנת שלא לחסום את דרכו של מי שנפגע בתאונת דרכים להוכיח את נזקיו, נוקטים בתי המשפט גישה מקלה באשר לקיום התנאים שיצדיקו מינוי כאמור, וגם ערכאת הערעור מגשימה מדיניות זו, כשהיא נוטה שלא להתערב בהחלטה למנות מומחה, ובוחנת בקפידה החלטה שלא למנות מומחה (רע"א 7097/11 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' קוואסמה (לא פורסם, 5.8.2012), פסקה 8 להחלטה; רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 30.5.2012)). אלא שבצד הלכה ראויה זו, שבית משפט זה חוזר עליה שוב ושוב, אין להתעלם מהעיקרון שלפיו תמעט ערכאת הערעור להתערב באופן שבו מפעילה הערכאה המבררת את שיקול דעתה בכל הנוגע לניהול ההליך, ובכלל זה בהחלטות הנוגעות להגשת ראיות. במקרה דנא, כבר מינה בית המשפט מומחים בתחומים רבים ומגוונים. חלק גדול מהנושאים הרפואיים שהמבקשים מעוניינים לבחון בעזרת המומחים הנוספים חופפים או נושקים לתחומי המומחיות שבגדרם כבר נעשו מינויים. כך הדבר במיוחד בנוגע למומחים בראומטולוגיה (לענין השלכות הפסוריאזיס שיכולות להבחן על-ידי האורתופד ורופא העור), בפלסטיקה (נושא הצלקות יכול להבחן על-ידי רופא העור ומומחים אחרים), והנוירו-אופטלמולוגיה (תחום החופף לרפואת העיניים ונוירולוגיה). במצב זה, ניתן לברר אם אכן קיים צורך אמיתי במינוי המומחים בתחומים הנוספים שהתבקשו, הן למבקשת והן למבקש, באמצעות פניה למומחים שכבר נתנו חוות דעת.

ביחס לשני המבקשים ניתן לומר, כי כבר קיים גרעין מוצק של מומחים שמונו על-ידי בית המשפט, בתחומים קרובים או חופפים לתחומים שהמינויים בהם מתבקשים עתה, שבחנו את מצבם של המבקשים מזוויות שונות. מבחינה זו, אין המבקשים בבחינת מי שנחסמה דרכם להוכיח את מצבם הרפואי. ככל שיתברר במהלך בירור התובענה, בין בדרך של משלוח שאלות הבהרה למומחים ובין בדרך של חקירתם, כי פגימה כלשהי ממנה סובלים המבקשים אכן אינה "מכוסה" כראוי על-ידי המומחים שכבר מונו, ניתן יהיה להשלים את החסר בדרך של מינוי מומחה נוסף. דחיית הבקשה לעת הזו לא יצרה, אפוא, מצב בלתי הפיך שלא ניתן יהיה לתקנו במהלך הדיון בתובענה, ואף בערעור על פסק הדין, ככל שאכן יתברר שהמבקשים או מי מהם קופחו באופן ממשי בכך שלא מונה מומחה בתחום כלשהו. לשון אחר - צירוף העובדה שבית המשפט כבר מינה שורה של מומחים רפואיים, עם המגמה להותיר לבית המשפט "מרחב תמרון" להפעלת שיקול הדעת כיצד לנהל את ההליך בעניינים ראייתיים, מוליכים למסקנה כי אין מקום ליתן רשות לערער על ההחלטה מיום 21.6.2012.

אגב, גם לריבוי מומחים מעבר לנדרש יש חסרון ברור, בבחינת "תפסת מרובה - לא תפסת", שכן הדבר עלול לסבך את ההליך, להביא לכך שבפני בית המשפט תהיינה עמדות רפואיות סותרות בנקודות מסוימות, להגדיל שלא לצורך את עלויות ההליך ולהאריך את משך בירור התובענה. לכך כיוון בית המשפט המחוזי הנכבד כשראה לנכון להוסיף בשולי החלטתו ש"בחלוף 4 שנים ממועד הגשתה הגיעה העת להתקדם בבירור התביעה לגופה". וכל המוסיף - גורע (תרתי משמע).

8.

הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.