רע"א 5255/05 מר מוני קובל- חבר ועד המהנדסים בחברת חשמל נ. הסתדרות העובדים

1.מונחת בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד סגן הנשיא י' זפט) בה נדחתה בקשה למתן סעד זמני אשר, בין היתר, יורה למשיב 3 (להלן - הארגון הארצי של עובדי חברת חשמל) להימנע מלכנס את הוועד הארצי של עובדי החברה (להלן - הוועד הארצי) עד אשר ימונה המבקש 1 כחבר הוועד.

2.הוועד הארצי, המונה כיום 22 חברים, מורכב מנציגים של המרחבים והסקטורים השונים שבחברת החשמל. המבקשים 2-1 (להלן - המבקשים) הינם חברי ועד המהנדסים של עובדי החברה במרחב צפון. בנוסף, מכהן המבקש 2 כנציג המהנדסים במרחב צפון בוועד הארצי. מבקש 1 מעוניין אף הוא להצטרף לוועד הארצי כנציגם השני של ועד המהנדסים במרחב צפון. זאת, מן הטעם שעל פי גודלה היחסי של קבוצת המהנדסים במרחב זה מקרב כלל עובדי חברת החשמל, אמורים הם להיות זכאים למקום נוסף בוועד העובדים. בינתיים, מאויש מקום זה על ידי המשיב 5, אשר הינו אחד משבעת הנציגים של העובדים המינהליים במחוז צפון בוועד הארצי.

3.בשנת 2001 נעשה הסכם פשרה, שעסק בייצוג המהנדסים במרחב צפון בוועד הארצי. ועד המהנדסים במרחב צפון והמבקש 2 היו בין הצדדים להסכם. הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין ביום 11.1.01 בבית הדין הארצי לעבודה (להלן - הסכם הפשרה הראשון). במסגרת ההסכם נקבע, כי בוועד הארצי ישוריינו שני מקומות עבור נציגי ציבור המהנדסים - מקום אחד עבור נציג מרחב דרום ומקום נוסף עבור נציג מרחב צפון. לאחר החתימה על הסכם הפשרה הראשון ולאור ההכרה בצרכיו הייחודים של כל אחד מן הגופים המקצועיים שבחברת החשמל, הוחלט להגדיל את מספר חברי הוועד הארצי מ-19 ל-22 חברים. במהלך חודש ספטמבר 2004 ובתחילת חודש נובמבר אותה שנה, עובר לעריכת הבחירות למוסדות ארגון עובדי חברת החשמל, פנה המבקש 2 ליושב ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הכללית החדשה בבקשה להקים ועדה אשר תקבע מחדש את הרכב הוועד הארצי, תוך הבטחת ייצוג שוויוני לכל חברי הסקטורים השונים. אולם פניות אלו, כמו גם פניות נוספות שנעשו באותה תקופה לוועדת הבחירות של מרחב צפון וליושב ראש מועצת העובדים בחברת החשמל, לא נענו. ביום 9.11.04, יומיים לפני עריכת הבחירות לוועד הארצי, עתר ועד המהנדסים במרחב צפון לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה בבקשה ליתן סעד שתכליתו להגדיל את הייצוג היחסי של ועד המהנדסים במרחב צפון בוועד הארצי. למחרת, ביום 10.11.04, נחתם הסכם פשרה נוסף אשר קיבל תוקף של פסק דין (להלן - הסכם הפשרה השני) בין המבקשים לבין מוסדות ארגון עובדי חברת החשמל. בהסכם נקבע, כי המחלוקת בנוגע לייצוג המגזרים השונים בוועד הארצי תוכרע על ידי המשיב 1 (להלן - האגף לאיגוד מקצועי) וכי החלטתו בנוגע להרכב הוועד היא אשר תחייב את הצדדים. כמו-כן, הוסכם כי הבחירות לוועד הארצי תתקיימנה במועד, אך יחד עם זאת תוקפא חברותו של אחד מבין שבעת הנציגים של העובדים המינהליים שיבחרו לוועד הארצי עד אשר תתקבל החלטתו של האגף לאיגוד מקצועי לעניין הרכב חברי הוועד.

4.ביום 8.2.05 ניתנה ההחלטה של האגף לאיגוד מקצועי בגדרה נקבע, כי נכון לאותה עת אין מקום לשנות את ההרכב הקיים של הוועד הארצי. בהחלטה אמנם הוכרה זכותם של המהנדסים לייצוג יחסי בוועד הארצי. אולם, הובהר כי ניתן יהיה לממש זכות זאת אך בבחירות הבאות, ובתנאי שיוקם ועד מהנדסים ארצי. ביום 1.3.05 עתרו המבקשים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה ליתן צו קבוע אשר יורה על ביטול החלטת האגף לאיגוד מקצועי ואשר יצהיר כי ועד המהנדסים של מרחב הצפון זכאי לייצוג שוויוני ויחסי בוועד הארצי. כמו-כן, התבקש בית המשפט להקפיא את פעילותו של המשיב 5 ולא לאפשר לארגון הארצי של עובדי חברת החשמל לכנס את הוועד הארצי, כל עוד לא ימונה המבקש 1 כחבר הוועד הארצי. בנוסף, עתרו המבקשים לסעד הזמני נשוא הבקשה שלפנינו, אשר בתוכנו דומה לסעד העיקרי המבוקש על ידם.

5.בית משפט קמא, סבר כי אין מקום להיעתר לבקשה. לשיטתו, הבקשה להגדיל את הייצוג היחסי של המהנדסים בוועד הארצי, תוך סטייה מהסכם הפשרה הראשון אשר לאורו פעלו הצדדים עד לאותה עת, מהווה במהותה צו עשה זמני אשר נועד לשנות את המצב הקיים ולא לשמרו. בית המשפט לא מצא לנכון ליתן סעד כזה, בסברו כי מאזן הנזקים אף הוא אינו נוטה לטובת המבקשים. שכן, מחד לא הוכח כי אי-מינויו של נציג נוסף מטעם המהנדסים לוועד הארצי עלול להביא להרעת מעמד המהנדסים בחברת חשמל ומאידך, התעורר החשש שמא שיבוש הפעילות השוטפת של ועד העובדים יסב נזקים רבים לעובדי החברה. כנגד החלטה זו מלינים המבקשים. לדידם, חשיבותה הרבה של הזכות לייצוג הולם, כמו גם החשש שייגרמו להם נזקים בלתי הפיכים בשל הייצוג החסר, שעה שעלולות להתקבל החלטות חשובות בנוגע לשינויים מבניים בארגון, מצדיקים את מתן הסעד הזמני.

6.טרם שאפנה לדון בבקשה המונחת לפניי, אעיר הערה מקדמית. תמוהה בעיניי החלטתם של המבקשים לפנות דווקא לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. זאת, משום שעד לאותה עת ניהלו הם את כל ההליכים המשפטיים בבית הדין לעבודה. בית הדין (הארצי והאזורי) נתן אף תוקף של פסק דין לשני הסכמי הפשרה. בכל מקרה מתעוררת שאלה בדבר סמכותו של בית המשפט לדון בהליך הנוכחי. מכל מקום, הואיל ושוכנעתי, כי לגופם של דברים לא עלה בידם של המבקשים להצביע על עילה אשר תצדיק את שינוי החלטתו של בית המשפט דלמטה, איני רואה צורך להידרש לעניין הסמכות.

7.החל מרגע שהסכם הפשרה הראשון נכנס לתוקף, קרי בתחילת שנת 2001, יש למהנדסים במרחב הצפון נציג אחד בוועד הארצי. מצב דברים זה לא השתנה למעשה הן לאחר הבחירות בשנת 2004 והן במועד הגשת הבקשה דנא. יש לזכור, כי המבקשים היו צד להסכם הפשרה השני, אשר נחתם לאחר שהוגדל מספר חברי הוועד הארצי ל-22, ובו הוסכם מבעוד מועד, כי החלטתו של האגף לאיגוד מקצועי היא אשר תכריע את גורל הסכסוך. כעת משניתנה החלטה אשר אינה לרוחם של המבקשים, מנסים הם להפוך אותה על פיה. אמנם, אם יתברר כי נפל פגם כלשהו בהחלטת האגף לאיגוד המקצועי, יתכן וניתן יהיה לשנותה. אולם, לא בנקל יתערב בית המשפט בהחלטה שבעקבות הסכם פשרה, אשר משמרת למעשה את המצב הקיים, וזאת עוד טרם נדונו לגופן טענות הצדדים. באשר למשיב 5, הקפאת חברותו בוועד אף היא הסתיימה עם מתן ההחלטה של האגף לאיגוד מקצועי, קרי בתחילת חודש פברואר 2005. על כן, הבקשה שלא לאפשר לו לקחת חלק בפעילויות הוועד הינה בגדר שינוי לרעה במצבו הנוכחי. מן האמור לעיל עולה, אם כן, כי הסעד שנתבקש על ידי המבקשים הינו במהותו צו עשה זמני, שנועד לשנות את המצב הקיים ולסטות מן ההסכמות הקודמות אליהן הגיעו הצדדים.

8.הלכה מושרשת היא, כי צו עשה זמני, העשוי לשנות את המצב הקיים, לא יינתן על דרך השגרה, עוד לפני שנערך בירור כדבעי של טענות בעלי הדין (רע"א 338/88 חמיס נ' שטרן , פ"ד מג(4) 552). על בית המשפט לנקוט זהירות יתרה ולהימנע מליתן את הצו, "אלא אם ישתכנע שלכאורה קיימת עילה לכך, הן מבחינת הזכות הסובסטנטיבית, אשר מבקש הצו טוען לה בתובענתו, והן מבחינת השיקול, כי יגרם לו נזק בל יתוקן אם לא יינתן הצו" (ע"א 213/64 ברא"ז נ' נציב המים , פ"ד יח(3) 647, 653; ראו גם, רע"א 2430/91 טיב טירת צבי נ' דליקטיב הקניון , פ"ד מה(4) 225). בנסיבות המקרה דומה, כי לא עלה בידם של המבקשים להצביע על צורך הכרחי אשר יצדיק את מתן הסעד כאמור. אף אם אניח כי סיכויי המבקשים לזכות בתובענה העיקרית הינם עדיפים, הרי שמאזן הנוחות אינו נוטה לטובתם. המבקשים לא השכילו להוכיח כי עלול להיגרם להם נזק משמעותי באם תידחה בקשתם. לאור העובדה שבמשך השנים האחרונות היה לוועד המהנדסים במרחב צפון נציג אחד בלבד בוועד הארצי, אין זה ברור מדוע דווקא כעת מתעורר צורך כה דחוף לצרף את המבקש 1 לוועד הארצי, מבלי שניתן יהיה להמתין עד לבירור יסודי של טענות בעלי הדין. ונזכיר, המבקשים עותרים, בגדר בקשתם לסעד זמני, להביא למעשה לשינוי של שני הסכמים להם נתנו יד. בנסיבות העניין וכאשר הם לא הצביעו על חשש לפגיעה משמעותית בעניינם דין הבקשה להידחות.

9.אשר על כן, הבקשה נדחית בלא שנדרשת תשובה.