רע"א 6582/15 עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית נ. בנק הדואר ,חברת הדואר י

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט א' קולה ) מיום 9.9.2015 בה"פ 43096-08-15 , בגדרה נדחתה בקשת המבקשות למתן צו עשה זמני המחייב את בנק הדואר (להלן: הבנק ), לפתוח מחדש את חשבונות הבנק של המבקשות המנוהלים על-ידו.

רקע

2.

על-פי המתואר בבקשה, המבקשת 1 (להלן: "העמותה" ) היא עמותה שנוסדה בשנת 2008 למען קידום ושיפור המגזר העסקי הערבי בישראל. בין היתר, כך נטען, נוקטת העמותה בפעולות שונות להכשרה, תמיכה וייעוץ עסקי, קידום קשרים בינלאומיים ועריכת מחקרים ופרסומים בנושאי כלכלה ועסקים. המבקשת 2 (להלן: "החברה" ) היא חברת בת של העמותה, שנוסדה בשנת 2014, ושנועדה להתמקד בפעילות עסקית. החברה תומכת בעמותה באמצעות מתן הלוואות לקידום עסקיה.

3.

ביום 9.7.2015 פתחה העמותה חשבון אצל הבנק, מספרו 8149167. ביום 31.7.2015 נפתח חשבון נוסף אצל הבנק על שם החברה, מספרו 8149175 (להלן: "החשבונות" ). בטופס "הכר לקוח – עסקי" אשר צורף לטפסי פתיחת החשבון בשני החשבונות, ציינו המבקשות כי מעולם לא סורבו מלקבל שירותים בנקאיים מסיבות הקשורות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. ביום 9.8.2015 הודיע הבנק למבקשות כי מבדיקה שנערכה עולה כי בחשבון מתנהלת פעילות בלתי תקינה, וכי בהתאם לזכויותיו לפי הסכם פתיחת החשבון הוחלט על סגירת החשבונות לאלתר.

4.

הרקע להודעה זו הוא המידע שקיבל הבנק לפיו חשבונות הבנק של המבקשות בבנק הפועלים נסגרו בשל חשש לשימוש בכספים למימון פעילות טרור, וכי בקשתן של המבקשות לקבלת צו מניעה זמני נגד סגירת החשבונות נדחתה אך מספר ימים קודם לכן על-ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (החלטת כב' הרשם ע' טאהא מיום 28.6.2015 בה"פ 21629-06-15; ערעור על החלטת הרשם נדחה ביום 12.7.2015 (כב' הנשיא ד"ר א' אברהם ) בע"ר 19566-07-15). על-פי המתואר באותן החלטות, מר יוסף עוואודה (להלן: "עוואודה" ), אשר היה רשום בחשבון העמותה כמנהלהּ והיה גם מורשה החתימה בחשבון הבנק בבנק הפועלים, קשור גם לעמותת אלאסראא לפיתוח (להלן: "אלאסראא" ), אשר העבירה כספים לעמותת מוסלמיות למען אל-אקצא, שהוכרזה על-ידי גורמי הביטחון ביום 12.8.2015 כהתאחדות בלתי מותרת המשתפת פעולה עם ארגון החמאס. יצוין, כי עוואודה איננו רשום כמורשה חתימה בחשבונות הבנק מושא הבקשה דנן, וכי ביום 20.5.2015 הוא אף הועבר מתפקידו במבקשות וזכות החתימה שלו בהן בוטלה. לשם השלמת התמונה העובדתית אציין, כי הבנק הודיע למבקשות כי יתיר להן למשוך את יתרת הכספים המצויה בחשבונות (העומדת על סכום של כ-300,000 ₪), ואולם מהודעה שהגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי ביום 21.9.2015 עולה כי משטרת ישראל ביקשה וקיבלה בבית המשפט המוסמך צו לתפיסת הכספים הללו.

5.

לאחר שתכתובות בין הצדדים לא הביאו לכדי פתרון מוסכם, הגישו המבקשות תובענה בדרך של המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי, בה עתרו למתן פסק דין הצהרתי המורה לבנק להימנע מלסגור את החשבונות. בד בבד עם הגשת התובענה הוגשה גם בקשה למתן צו עשה זמני במעמד צד אחד שיורה על פתיחת החשבונות, אך בית המשפט המחוזי החליט כי אין מקום לדון בבקשה במעמד צד אחד, וקבע את הבקשה לדיון במעמד הצדדים.

ההליך בבית המשפט המחוזי

6.

בגדרי הבקשה טענו המבקשות כי ניהלו את חשבונותיהן בבנק בשקיפות, בשיתוף פעולה, וללא שתרשם בהם פעילות חריגה או בלתי חוקית. ההחלטה על סגירת החשבון, כך נטען, נמסרה ללא כל התראה ונתקבלה מבלי שהבנק זימן את נציגי המבקשות לשימוע או למתן הבהרות, ויש בה משום חוסר סבירות, פזיזות ורשלנות שאינם עולים בקנה אחד עם חובתו של הבנק ליתן שירותים פיננסיים למבקשות. המבקשות הוסיפו וטענו כי סגירת החשבונות גורמת להן נזקים כספיים עצומים ופגיעה חמורה בשמן הטוב, ומשמעם גזר דין מוות על פעילותן. כמו כן נטען כי ניסיונותיהן לפתוח חשבונות בנק נוספים לאחר סגירת החשבון בבנק הפועלים עלו בתוהו. לעניין התנאים למתן סעד זמני טענו המבקשות כי עומדת להן זכות לכאורה וסיכויי התובענה גבוהים, וכמו כן מאזן הנוחות נוטה לטובתן, לאור השיבוש החמור בפעילותן הנגרם בעקבות סגירת החשבון.

7.

מנגד טען הבנק כי סגירת החשבון איננה רק פעולה סבירה מצדו, אלא שיש לו גם חובה חוקית לעשות כן, לאור הוראות המפקח על הבנקים – ניהול בנקאי תקין (מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות) (להלן: "הוראות ניהול בנקאי תקין" ), וכן הוראות צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של בנק הדואר למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"א-2011 (להלן: "הצו" ), וקווי המדיניות של חברת הדואר בנושא הלבנת הון. כמו כן טען הבנק, כי כפי שנקבע בהחלטות בעניין החשבון בבנק הפועלים, הוא איננו מחויב להוכיח ברמה הדרושה במשפט האזרחי כי הפעילות המתבצעת בחשבון היא בלתי חוקית, אלא די בכך שיראה חשש סביר וממשי לכך. הבנק הפנה גם לכך שבמסגרת הליך אחר בעניין סגירת חשבונה של עמותת אלאסראא נדחתה בקשה לסעד זמני לפתיחת החשבון על-ידי בית המשפט המחוזי. כמו כן הדגיש הבנק כי על אף שעוואודה אינו מורשה החתימה בחשבונות, הרי שעולה מהמסמכים כי הוא מייסד העמותה והרוח החיה מאחוריה, וכי הטענה לפיה עוואודה איננו קשור עוד למבקשות נדחתה על-ידי בית המשפט בעניין החשבון בבנק הפועלים. לבסוף ציין הבנק כי סגירת החשבון מוצדקת גם בהתאם לתנאי הבקשה לפתיחת החשבון שמילאו המבקשות, לאור העובדה כי במעמד הגשת הבקשה הצהירו המבקשות כי לא סורבו בעבר לקבל שירותים בנקאיים על רקע של מימון טרור, וזאת אך לאחר 4 ימים ממתן החלטת בית המשפט בעניין סגירת חשבונותיהן בבנק הפועלים. עובדה זו, כך נטען, מקנה לבנק זכות לסגור את החשבון גם ללא הודעה מוקדמת. אשר לבקשה לסעד זמני נטען כי מדובר בצו עשה המשנה את מצב הדברים הקיים, שמהותו זהה גם לסעד העיקרי המבוקש בתובענה, ועל דרך הכלל צו כזה איננו ניתן. עוד טען הבנק כי המבקשות הסתירו עובדות מבית המשפט במסגרת הבקשה, וכי סיכויי התובענה להתקבל הם נמוכים ביותר. לעניין מאזן הנוחות טען הבנק כי לא ברור מה הנזק שנגרם למבקשות וכי אין ספק כי הוא ניתן לפיצוי כספי. כמו כן הדגיש הבנק כי טענת המבקשות לפיה נמנע מהן לפתוח חשבונות אחרים נטענה בעלמא, ללא כל בסיס. מנגד, הנזק אשר עלול להיגרם מפתיחת החשבונות לבנק עצמו בשל מעורבותו במימון טרור, וכן לשלום הציבור, עלול להיות חמור עשרת מונים מזה הנגרם למבקשות. בהמשך לתגובה הגיש הבנק גם הודעות הבהרה נוספות, מהן עולה כי על אף הטענה כי נותק הקשר בין המבקשות לבין עוואודה, הרי שסכומי כסף הועברו לעוואודה על-ידי המבקשות בחודש אוגוסט 2015. לעניין זה השיבו המבקשות כי מדובר בתשלום משכורות עבר ותו לא.

8.

לאחר דיון במעמד הצדדים, החליט בית המשפט המחוזי ביום 9.9.2015 כי אין מקום להעתר לבקשה לסעד זמני. בהחלטתו ציין בית המשפט כי השאלה הטעונה הכרעה היא האם היה לבנק יסוד סביר להניח שהמבקשות מבצעות פעולות הקשורות במימון טרור במועד שבו התקבלה ההחלטה על סגירת החשבון. על סמך השתלשלות העניינים, קבע בית המשפט, כי התשובה לכך היא חיובית. זאת בעיקר על סמך ההליך שהתנהל ביחס לחשבונן של המבקשות בבנק הפועלים, ומצג השווא שהציגו המבקשות במסגרת הבקשה לפתיחת החשבון, ארבעה ימים לאחר מכן. בית המשפט הפנה גם לכך שהמבקשות העבירו כספים לעוואודה עד לעת האחרונה ממש, וכי הלה נמנה על רשימת בעלי המשכורות אצלן. די בנתונים אלו, כך נקבע, כדי לעורר חשש ממשי אצל הבנק אשר יצדיק את סגירת החשבון. בנוסף קבע בית המשפט המחוזי כי קמה לבנק הזכות לסגור את החשבון באופן מיידי גם מכוח תנאי הבקשה לפתיחת החשבון, הגם שהיה מן הראוי להעניק למבקשות התראה המאפשרת זמן סביר להתארגנות מצדן. עוד נקבע כי אין מדובר בנסיבות חריגות המצדיקות מתן צו עשה המשנה מצב קיים. על יסוד האמור, נדחתה הבקשה.

עיקרי הבקשה

9.

מכאן הבקשה שלפני, בגדרה חוזרות המבקשות על הטיעונים שנטענו בבית המשפט המחוזי. לדידן, אין זה סביר למנוע מהן, כבר בשלב מקדמי של הדיון, לנהל חשבון בנק, וזאת מבלי להוכיח ברמה הנדרשת בדין האזרחי את החשש שהועלה לגביהן, ומבלי לתת להן הזדמנות נאותה להזים את ההאשמות בהן הואשמו. המבקשות מטעימות כי אין כל ראיה כי העבירו כספים למטרות פסולות, וכי גם העברת הכספים שבוצעה על-ידי אלאסראא, הנשלטת על-ידי עוואודה, בוצעה מספר חודשים לפני ההכרזה על מקבלת ההעברה כהתאחדות בלתי מותרת. לפיכך, כך נטען, אין ולו שמץ ראיה למעורבות המבקשות במישרין או בעקיפין במימון טרור. אשר לטופס "הכר לקוח" בו ניתנה הצהרה לא נכונה, טוענות המבקשות כי המסמכים אינם חתומים, חסרי תאריך ולא ברור איזה גורם מילא אותו ולפני מי. זאת בניגוד ליתר הטפסים שצורפו למסמכי פתיחת החשבון, אשר כולם נחתמו בידי נציגי המבקשות. לשיטת המבקשות יש בכך כדי להפחית ממשקל הטופס הזה, ולכל הפחות היה מקום לכך שבית המשפט המחוזי יקיים בירור עובדתי בעניין טרם הכרעה בבקשה. עוד נטען כי אין מקום להנחה כי יש קשר בין פעילותן לבין זו של אלאסראא, ולהטלת סנקציות נגדן בשל פעולותיה של עמותה זו. המבקשות טוענות, מבלי לפרט, כי נתקלו בקשיים לפתוח חשבונות בבנקים אחרים לאחר החלטת בית המשפט המחוזי בעניין החשבונות בבנק הפועלים, וכי למעשה ניתן נגדן מעין "צו סגירה" אשר אינו מאפשר את המשך פעילותן. בנסיבות אלו, כך נטען, היה מקום להעניק להן את הסעד ולהורות כפי הצו המבוקש.

דיון והכרעה

10.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי צורך לבקש את תגובתו של הבנק.

11.

הלכה פסוקה היא כי בית משפט זה, כערכאת ערעור, לא יטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בנוגע לסעדים זמניים ( רע"א 5841/11 אקסלרוד נ' בנק מזרחי , פסקה 23 וההפניות שם (20.9.2011); רע"א 8734/13 עבדאללה נ' מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל , פסקה 13 (12.1.12014); רע"א 8317/06 טהוליאן נ' ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ , פסקה 11 (21.1.2007); רע"א 10373/02 אבראהים נ' יובל אלון חברה לבניין בע"מ ,

פסקה 3

(19.3.2003); רע"א 732/13 נעים מזאוי נ' סוהיל נעים מזאוי , פסקה 7 (5.5.2013)). התערבות כאמור תֵעשה במצבים חריגים בלבד, אשר המקרה שלפנינו אינו נמנה עליהם (רע"א 3285/13 ד.כ חנויות להשכרה בהרצליה הצעירה בע"מ נ' חברת אברהם כהן ושות' חברה קבלנית בע"מ , פסקה 14 וההפניות שם (3.7.2013); רע"א 8526/09 בניני בנק בע"מ נ' דרור הדרום חברה לפיתוח בע"מ , פסקה 23 (18.3.2010); רע"א 7039/09 דוד ישי דודאי נ' Parker Holdings Ltd . , פסקה 13 (10.12.2009)) .

12.

יתרה מכך, מצב הדברים הנוכחי הוא כי החשבונות סגורים ואינם פעילים עוד. הסעד המבוקש הוא אפוא צו עשה זמני, המשנה את המצב הקיים. סעד זה גם חופף בעיקרו את הסעד העיקרי שנתבקש בתובענה. בהזדמנויות שונות פסק בית משפט זה, כי יש קושי במתן צו עשה החופף לסעד העיקרי שבתובענה, מבלי שהדברים התבררו עד תום. צו שכזה ראוי כי ינתן במצבים חריגים בלבד, כאשר נוכח בית המשפט כי התערבותו חיונית בכדי למנוע תוצאה קשה ביותר וכאשר הנזק שעלול להיגרם אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי (רע"א 910/15 Societe des Produits Nestle

נ' אספרסו קלאב בע"מ , פסקה 33 (12.5.2015); רע"א

9213/12

רשת נגה בע"מ נ' ישראל 10 – שידורי הערוץ החדש בע"מ , פסקה 32 (20.1.2013); רע"א 5255/05 קובל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה – האגף לאיגוד מקצועי (7.8.2005);

רע"א 1868/98 סייג נ' המועצה לייצור ולשיווק צמחי נוי , פסקה 3 (6.4.1998)). סבורני כי העניין שלפנינו איננו מצדיק חריגה מהעקרונות דלעיל, ויש בכך כדי להביא לדחיית את הבקשה על הסף.

13.

גם לגופו של עניין, מקובלים עלי קביעותיו של בית המשפט המחוזי, לפיהן בנסיבות דנן קם חשש ממשי המצדיק את החלטת הבנק בדבר סגירת החשבונות. סעיף 88ה2(א) לחוק הדואר, תשמ"ו-1986, קובע כי חברת הדואר לא תסרב סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי. סעיף זה מקביל להוראה הנקובה בסעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981 ביחס לבנקים מסחריים (להלן: "חוק הבנקאות" ). הוראה זו מקורה בכך שהמחוקק הקנה לתאגידים הבנקאיים יתרון המצוי בייחוד השירות החיוני שהם מעניקים לציבור, ומשום כך יש לחייבם במתן שירות לכל הרוצה בכך (השוו רע"א 9775/11 אמני נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (30.12.2011); דברי ההסבר להצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981, ה"ח 1497, 106)). ברם, "מכלל לאו אתה שומע הן" ( בבלי , נדרים יא ע"א) – הבנק רשאי אפוא לסרב ליתן שירות, מקום בו מדובר בסירוב סביר.

14.

בית משפט זה טרם עסק במישרין בשאלה מתי יחשב סירוב כסירוב סביר, ואולם השאלה נדונה בספרות ונתעוררה במספר פרשות שנדונו בבתי המשפט המחוזיים (ביחס לאיסור הנקוב בחוק הבנקאות). ממקורות אלו עולה כי ההלכה שנתגבשה מסתייעת בעקרונות המשפט המנהלי, ומעניקה לבנק מתחם סבירות כדי להפעיל את שיקול דעתו בעניין. באשר לקשת המקרים האופיינים לקבלת החלטה סבירה בדבר סגירת חשבון, הוזכרו מקרים של התנהגות בלתי הוגנת או רשלנית מצד הלקוח בניהול חשבונו, באופן הגורם נזק לבנק או לציבור – בין אם מדובר בפעילות בלתי חוקית הקשורה להלבנת הון, מימון טרור, פעילות ספקולטיבית וכיוצא באלה. מקרים נוספים קשורים להתנהגותו הספציפית של בעל החשבון ויחסו לפקידי הבנק, כגון התנהגות לא הוגנת, שימוש באלימות פיזית או מילולית מצדו כלפי פקידי הבנק, או אפילו איום בנקיטת אלימות פיזית או מילולית (ראו ר' בן אוליאל, דיני בנקאות (חלק כללי) 433 (1996); ה"פ (מרכז) 11043-12-08 קפלן שיווק בשר בע"מ נ' בנק אגוד לישראל בע"מ , פסקה 3 (23.4.2009); ת"א (חיפה) 19332-12-11 שלש נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ , פסקה 23 (18.2.2014); ת"א (תל אביב-יפו) 11134-11-12, לד אביבים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ , פסקאות 4-5 (8.5.2013); ה"פ (נצ') 29308-03-15 בוסתן החרמון למסחר בע"מ נ' בנק הפועלים סניף 744 , פסקה 10 (13.4.2014), ועוד). בכל המקרים האמורים, נטל ההוכחה לסבירות הסירוב מוטל על הבנק . אין די בחשש ערטילאי ואין די בטענה כללית וסתמית, כי קיים חשש להתנהלות בלתי תקינה בחשבון, אלא על הבנק להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהם כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי. יחד עם זאת, שותף אני לעמדה לפיה הבנק איננו צריך לנהל חקירה ולא לנקוט פעולות אכיפה מחמירות יתר על המידה, וכי אין להטיל עליו להוכיח את הדברים ברמה ההוכחה הנחוצה במשפט האזרחי, קרי מאזן ההסתברויות, אלא ברמה פחותה ממנה (התואמת במידת מה את ההלכה בדבר שימוש הרשות המנהלית בראיות מנהליות לשם קבלת החלטה במסגרת מתחם שיקול דעתה).

15.

לכך יש לצרף שורה ארוכה של הוראות נורמטיביות במדרגים שונים, הקובעות כי אין לסייע בידי לקוחות המעוניינים להשתמש בחשבון הבנק לשם פעולות של מימון טרור. בהקשר זה יש להפנות ל סעיפים 8-9 לחוק איסור מימון טרור, תשס"ה-2005 (להלן: "חוק איסור מימון טרור" ) הקובעים סנקציה פלילית לכל גורם המאפשר ביצוע פעולה ברכוש שמטרתה לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, וכן להוראות הצו המטילות על בנק חובה לקיים בקרה שוטפת ביחס לחשבונות המתנהלים אצלו, לרבות הקשר של מורשי החתימה, נהנים ובעלי שליטה לארגונים והתאחדויות בלתי מותרות. הוראות אלו מטילות על הבנק תפקיד ציבורי, מנהלי ואף אכיפתי, בהיותו הגורם העומד בחזית המאבק בהלבנת הון ומימון טרור. מתוקף כך יש להסיק כי לבנק מסוּר שיקול דעת מנהלי בסוגיות אלו, לרבות בעניין סבירות ההחלטה אם לסרב ליתן שירות בנקאי לגורם המעורר חשש לביצוע עבירות של מימון טרור – וזאת לאור הסכנה לציבור וכן לאור חשיפת הבנק עצמו לסנקציות פליליות קשות ולפגיעה בשמו הטוב. כך גם עולה מפורשות מסעיף 24 להוראות ניהול בנקאי תקין, הקובע כי "יסוד סביר להניח כי פעולה קשורה להלבנת הון או למימון טרור יחשבו כסיבה לסרוב סביר לפתיחת חשבון וניהולו" . הוראות דומות מצויות גם בסעיף 1.1.4 לקווי המדיניות של חברת הדואר בנושא הלבנת הון. הנה כי כן, סירוב למתן שירות בנקאי בשל חשש מפעילות של מימון טרור איננו רק סביר, אלא גם מתחייב.

16.

על-פי האמור לעיל, ומאחר שענייננו במסגרת בקשה זו מוגבל לבחינת הדברים במסגרת ההחלטה למתן סעד זמני, אין מקום לכניסה לעומק הראיות שהובאו בשלב זה. יחד עם זאת, מבלי לקבוע מסמרות בדבר דומה כי היה לבנק על מה שיסמוך בהחלטתו שעה שהחליט על סגירת החשבון: העובדה כי אותו עוואודה, אשר הוכח כי היה מעורב בהעברות כספים לארגונים החשודים בקידום פעולות טרור, קשור (או לפחות היה קשור) בקשרי עבותות עם המבקשות, והעובדה כי עולה לכאורה כי המבקשות ביקשו לפתוח את החשבון תוך מתן הצהרות שווא והסתרת העובדה לפיה סורבו אך לאחרונה מקבלת שירותים בנקאיים מסיבה זו – מעלות חשש שלא ניתן היה, באותו שלב, להתעלם ממנו. הדברים עוד יתבררו לעומקם במסגרת בירור התובענה בבית המשפט המחוזי. מכל מקום, בוודאי שלא ניתן לומר בשלב זה, טרם הבירור האמור, כי סיכויי התובענה שהגישו המבקשות הם כה גבוהים, במידה המחייבת מתן צו עשה זמני מיידי, שהוא זהה לסעד העיקרי הנדרש בתובענה.

17.

גם לעניין מאזן הנוחות סבורני כי הדין עם המבקשות. הטענות שנטענו על-ידי המבקשות לקיומו של נזק נטענו ללא ביסוס או אסמכתאות. לא הוסבר מדוע לא ניתן, ולו באופן זמני, לנהל את הפעילות באמצעים אחרים. כמו כן המבקשות לא הצהירו האם קיים חשבון בנק אחר דרכו הן פועלות, והטענה לפיה טרם עלה בידן לפתוח חשבון אחר הועלתה בעלמא, ללא פירוט או הבהרה לגבי הסיבות בגינן סורבו, והאם מדובר בסירוב מהותי או במכשול בירוקרטי זמני (ראו סעיף 66 לתצהירו של מר בדארנה שצורף לבקשה). כמו כן לא הבהירו המבקשות מדוע, ככל שיזכו בתביעתן, לא יוכלו להיפרע את נזקיהן באופן של פיצוי כספי. מנגד, כפי שצויין לעיל, במידה ואכן יתברר כי פעילות המבקשות נגועה בפעולות של מימון טרור, חשוף הבנק לנזקים ולסנקציות מסוגים שונים, ועל כך יש להוסיף כמובן את הסיכון לשלומו של הציבור כולו. בהקשר זה נזכיר כי בשלב זה גם הכספים שבחשבון שם מצויים תחת צו תפיסה. בנסיבות אלו, בהן מאזן הנוחות וכן סיכויי התובענה אינם נוטים לצידן של המבקשות, הרי שאין מקום למתן הסעד המבוקש על-ידן.

18.

סוף דבר, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.