רע"א 5278/19 עאיש נסאר נ. כונס הנכסים הרשמי

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' באומגרט ) מיום 14.7.2019 בפש"ר 36476-03-18, בגדרה נדחתה בקשת המבקש להפחתת צו התשלומים החודשי שהושת עליו במסגרת הליך פשיטת הרגל בעניינו והתקבלה באופן חלקי בקשתו לפריסת חוב הפיגורים שצבר לקופת הכינוס.

1.

ביום 27.5.2018 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש לבקשתו, במסגרתו נקבע כי המבקש ישא בתשלום חודשי בסך של 500 ש"ח לטובת נושיו. ביום 21.6.2018 הגיש המבקש בקשה להפחתת צו התשלומים החודשי לסך של 100 ש"ח בטענה כי מצבו הכלכלי שלו ושל אשתו אשר הפכה לחולה סיעודית – קשה, כאשר רוב כספי הקצבה המתקבלים עבורה משולמים לצרכיה הרפואיים. הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 21.5.2019, לא לפני שניתנה החלטה קודמת ביום 26.3.2019 המורה למבקש להסיר את מחדליו לרבות הגשת דוחות חודשיים, שאם לא כן יבוטל ההליך. באותה החלטה מיום 21.5.2019 נקבע כי "לאשת החייב נכות בשיעור של 100% וקיצבת המל"ל אמורה לכסות את הוצאותיה. על כן, אין מניעה כי החייב, מעבודתו, ישלם את צו התשלומים".

2.

המבקש הגיש פעם נוספת בקשה להפחתת התשלום החודשי לסך של 100 ש"ח, ובקשה לפריסת חוב הפיגורים שצבר (אשר עמד על סך של 3,500 ש"ח באותה עת) בתשלומים בסך של 50 ש"ח כל אחד. בבקשתו טען המבקש, בין היתר, כי הוא אינו יכול לעבוד יותר משעתיים בשבוע בשל כך שהוא נדרש לטפל באשתו במשך כל ימות השבוע. ביום 29.5.2019 הבהיר המנהל המיוחד בתגובתו כי טענות המבקש עומדות בסתירה להצהרותיו במסגרת הדוחות שהגיש, על פיהן אשתו זכאית לקצבת שירותים מיוחדים מטעם המוסד לביטוח לאומי לטובת עובדת סיוע המטפלת בה במשך חמישה ימים בשבוע, ועל פיהן הוא נושא בתשלום בסך של 2,000 ש"ח עבור עוזרת בית. ביום 14.7.2019 קבע בית המשפט המחוזי כי יש לקבל את עמדת המנהל המיוחד לפיה לא ניתן הסבר המניח את הדעת לסתירות הקיימות בין האמור בבקשה לבין הצהרות המבקש, וגם לא נמצא שינוי נסיבות מהותי המצדיק עיון מחדש בהחלטה. עם זאת, ניתנה למבקש האפשרות לפרוס את חוב הפיגורים שצבר באמצעות תשלומים חודשיים בסך של 500 ש"ח כל אחד.

3.

מכאן לבקשה שלפנַי במסגרתה ביקש המבקש לאפשר לו "הזדמנות אחרונה" להסיר את מחדליו, להפחית את צו התשלומים לסך של 100 ש"ח, ולפרוס את חוב הפיגורים שצבר לתשלומים של 100 ש"ח בחודש. בעיקר טען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי קצבת הנכות של אשתו אמורה לכסות את הוצאותיה, וזאת כאשר הכנסתו הזעומה והקצבאות שמקבלת אשתו אינם מספיקים לצורך מחייתם וכן כי שגה בית המשפט בכך שלא הפעיל את שיקול דעתו, ובעיקר שיקולי צדק, שעה שהוא עושה כל מאמץ להפקיד בקופת הכינוס כל סכום כסף שנותר בידיו.

4.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. קביעת סכום התשלומים החודשי שחייב צריך לעמוד בו בהליכי פשיטת רגל היא הכרעה עובדתית הנגזרת מן הראיות והטיעונים שהובאו לפני הערכאה הדיונית. קביעה זו היא מטבעה קביעה שבעובדה, ואין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בה (רע"א 4025/15 שאני נ' קרן אוגינץ, עו"ד – הנאמנת על נכסי החייב , פסקה 10 (25.6.2015); רע"א 4795/17 בן חמו נ' אייל כהן – המנהל המיוחד , פסקה 8 (4.7.2017); רע"א 96/19 אבו נכד נ' עו"ד גיא וייס , פסקה 6 (28.3.2019)). נסיבותיו האישיות של המבקש, ובכלל זה יכולתו הכלכלית ומצבה הבריאותי של אשתו, הובאו לפני בית המשפט המחוזי במסגרת הבקשות השונות שהגיש. החלטת בית המשפט המחוזי מיום 21.5.2019 ניתנה בהתייחס גם לצרכיה הרפואיים של אשת המבקש. כמו כן, בהחלטה מיום 14.7.2019 ניתנה הדעת לסתירות עליהן הצביע המנהל המיוחד בין טענות המבקש לבין הצהרותיו במסגרת הדוחות – סתירות אשר לגביהן לא ניתן הסבר מניח את הדעת, גם לא לפנַי – ונמצא כי לא חל שינוי נסיבות המצדיק שינוי ההחלטה. בית המשפט המחוזי אף הגיע לפתרון מאוזן, אשר לוקח בחשבון גם את נסיבותיו האישיות של המבקש, בכך שאפשר לו לפרוס את חוב הפיגורים שצבר. בהינתן האמור, אין בנסיבות המקרה דבר המצדיק התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.