רע"א 5332/22 קבוצת קדם חידוש וחיזוק מבנים בע"מ נ. אורנה דוידאי

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת איריס לושי-עבודי ) בחדל"ת 40151-02-22 מיום 4.8.2022, בגדרה נדחתה בקשה להורות למשיב 3 להמציא לתיק בית המשפט אישורי מסירה של זימון הצדדים לדיונים בהליך. לצד בקשת רשות הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ההליכים בבית משפט קמא עד להכרעה בבקשה.

1.

המבקשת, קבוצת קדם חידוש וחיזוק מבנים בע"מ (להלן: החברה ), נקלעה למצוקה כלכלית אשר הובילה לקשיים בהחזר חובותיה. על כן, לבקשת שניים מנושיה, המשיבים 2-1, אורנה דוידאי ויורם הוכמן, ניתן ביום 7.4.2022 צו פתיחת הליכים בעניינה, והמשיב 3, עו"ד איתן ארז מונה כנאמן זמני לחברה (להלן: הנאמן הזמני ). בנוסף, בית משפט קמא הורה לנאמן הזמני להגיש דו"ח מעדכן, אשר יכלול המלצות בנוגע לעתידה של החברה (להלן: הדו"ח ).

2.

בחלוף שלושה שבועות, ביום 28.4.2022 הגיש הנאמן הזמני את הדו"ח, שבסופו הופיעו המלצות ובקשות מטעמו. בתוך כך, ציין הנאמן הזמני כי לכאורה אין מנוס מפירוקה של החברה והעברתה למסלול של צו לפתיחת הליכים. עם זאת, המליץ הנאמן הזמני כי בטרם תתקבל החלטה כגון דא, יתקיים דיון, בהשתתפות כל הצדדים המעורבים, וביניהם נושיה של החברה וצדדים נוספים שעלולים להינזק מההחלטה. ביום 17.5.2022, לבקשתו של בית משפט קמא, הגיבה החברה לדו"ח והכחישה את הדברים האמורים בו ביחס למצבה הכלכלי. עם זאת, החברה הצטרפה להמלצתו של הנאמן הזמני לקיים דיון בנוכחות נושיה, שכן להערכתה הם מעוניינים למצות את הניסיונות לשקם את החברה בטרם יינתן צו לפירוקה.

3.

ביום 30.5.2022 הגיש הנאמן הזמני לבית משפט קמא בקשה למתן החלטה, בנוגע להצעתו לזמן דיון כאמור בדו"ח, שבו יידון עתיד החברה. לאחר מכן, ביום 10.6.2022 קיבל בית משפט קמא את הבקשה והורה על קיום דיון, תוך שהוא מנחה את הנאמן הזמני להמציא זימונים לדיון זה במסירה אישית לכל הצדדים שפורטו על ידו.

4.

הדיון נקבע במקור ליום 22.6.2022, אך לאור בקשות דחייה מטעם באי-כוח של קבוצת נושים הוא התקיים לבסוף ביום 14.7.2022 (להלן: הדיון ). עם זאת, לדברי החברה נכחו בדיון רק חלק מנושיה. לשיטתה, הסיבה לכך היא שהנאמן הזמני לא זימן לדיון את כל הצדדים כפי שהתבקש על ידי בית המשפט. חרף זאת, בסיום הדיון ניתנה החלטה לפיה החברה חדלת פירעון, ובית המשפט ציין כי ניתן היה לתת באותו מעמד צו לפירוק החברה. יחד עם זאת, כיוון שחלק מהנושים ביקשו להניח לפני בית המשפט תוכנית לשיקומה הכלכלי של החברה, במטרה להציל את החוזים שנחתמו עמם, ניתנה ארכה בת 14 יום להגשת תוכנית כאמור. לצד זאת, העיר בית המשפט על כך שתוכנית כזו לא הונחה לפניו במשך החודשים הרבים שבהם מתנהל ההליך.

5.

ביום 25.7.2022 ביקשה החברה עיון נוסף בהחלטה זו, וציינה, בין היתר, כי ההחלטה עומדת בסתירה להחלטות קודמות שניתנו בהליך, וכן כי "הנאמן הזמני לא זימן לאף לא אחד מהמועדים שנקבעו לדיון ע"י ביהמ"ש הנכבד, אף ל[א] אחד מהמלווים (למעט ככל הנראה את המלווים שפתחו בהליך)" (פסקה 27 לבקשה לעיון נוסף בהחלטת בית המשפט ולהארכת מועד מיום 25.7.2022). החברה הדגישה כי חלק משמעותי מנושי החברה (כ-37% מהנושים) לא נכח בדיון, ובכך נפגעה זכות הטיעון שלהם. על כן, קביעתו של בית משפט קמא כי התוכנית הכלכלית "לא הונחה לפני בית המשפט במשך חודשים רבים" אינה יכולה לעמוד, שכן אותם מלווים לא זומנו לדיון ולא נחשפו לדו"ח של הנאמן הזמני.

6.

ביום 28.7.2022 דחה בית משפט קמא את הבקשה לעיון חוזר, מהנימוק שלא התקיימו התנאים אשר מאפשרים עיון חוזר בהחלטה. בתוך כך, קבע בית משפט קמא כי ניתנה זכות טיעון למבקשת ולבא-כוחה במספר הזדמנויות, ואף במהלך הדיון. יתרה מזאת, בסיום הדיון נעתר בית המשפט לבקשת החברה וצדדים נוספים ונתן ארכה להגשת תכנית לשיקום כלכלי לחברה, חרף העובדה שזו לא הוגשה עובר למועד הדיון. לצד זאת, ציין בית משפט קמא כי "החברה לא הראתה כי בדקה את הזימונים שביצע הנאמן ומצאה כי לא זומנו כל נושיה של החברה וחזקה על הנאמן שפעל על פי דין וזימן את כל הצדדים הדרושים" (פסקה 6 להחלטת בית משפט קמא מיום 28.7.2022).

7.

בחלוף שבוע, ביום 3.8.2022, הגישה החברה בקשה לבית משפט קמא להורות לנאמן הזמני להגיש לתיק בית המשפט עותק מאישורי המסירה שבוצעו על ידו לצדדים הרלוונטיים לדיון. כבר למחרת, ביום 4.8.2022, נדחתה הבקשה. נקבע כי טענותיה של החברה ביחס לזימון הצדדים הרלוונטיים לדיון נדחו בהחלטתו של בית משפט קמא בעניין הבקשה לעיון חוזר. על כן, בית משפט קמא סבר שאין לאפשר מקצה שיפורים והגשה מחדש של הבקשה.

8.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי, ובמסגרתה מדגישה החברה כי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקסד"א החדשות ) מורות כי על צד להליך אשר מבקש סעד להציג את אישורי המסירה של הזימונים לדיון. לדבריה, לבית משפט קמא לא הייתה סמכות להתעלם מהוראה זו. כמו כן, מציינת החברה כי מדובר בבקשה שונה, אשר לא נדונה במסגרת הבקשה לעיון נוסף. אדרבה, לדברי החברה הבקשה היא ניסיון להתמודד עם הנטל שהוטל על כתפיה בהחלטה בעניין בקשתה לעיון נוסף, אז נדרשה להוכיח שלא בוצעה מסירה אישית של הזימונים על ידי הנאמן הזמני. לדבריה, כל זמן שלא יוצגו לה אישורי המסירה של הזימונים, היא לא תוכל להרים נטל זה.

9.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, ללא צורך בתגובות המשיבים.

10.

כידוע, שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט של חדלות פירעון הוא רחב, לנוכח מומחיותו הייחודית בתחומו ולאור התרשמותו הישירה מבעלי הדין ומנסיבות העניין, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (רע"א 5633/18 בדראן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 14 (16.10.2018); רע"א 1688/19 לוי נ' הכונס הרשמי , פסקה 11 (6.3.2019); רע"א 8602/21 פרנקוביץ נ' מלכה , פסקה 16 (17.3.2022)). סבורני שהמקרה שלפניי אינו מצדיק חריגה מכלל זה – במיוחד בשים לב לסוג הבקשה, שעוסקת באופן ניהול ההליך.

11.

לחברה ניתנו מספר הזדמנויות לטעון את טענותיה לפני בית משפט קמא, ובכלל זאת היא הגישה את תגובתה לדו"ח מטעם הנאמן הזמני והציגה עמדתה גם במסגרת הדיון שהתקיים ביום 14.7.2022. טענתה המרכזית של החברה היא שחלק מהנושים שלה לא ידעו על קיום הדיון, שכן הם לא זומנו אליו על ידי הנאמן הזמני. כאמור, בית משפט קמא קבע כי חזקה שהנאמן הזמני עשה את עבודתו נאמנה, וכי לא הוכח שיש לסטות מחזקה זו. עיון בבקשה שלפניי אינו מעלה שהחברה עשתה די כדי להעלות ראשיתו של ספק בנושא, אשר יעביר את נטל ההוכחה לנאמן, לשכנע שהוא אכן מסר באופן אישי את הזימונים לדיון (דוגמת הגשה של תצהיר מטעם אחד מהנושים אשר מצהיר כי הוא לא קיבל זימון לדיון). למעשה, בבקשה לא מוזכר שנעשה ניסיון כלשהו בעניין זה, למעט הגשת הבקשה.

12.

זאת ועוד, החברה ביססה לכאורה את בקשתה להורות לנאמן להגיש את אישורי המסירה על הוראת התקסד"א החדשות, אך נוסח החיקוק אותו ציטטה בבקשת רשות הערעור, ואשר עליו בנתה את טיעונה המשפטי, הוא הנוסח של תקנה 475א(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקסד"א הישנות ), אשר אינה חלה על המקרה שלפניי. עניין זה איננו נעדר חשיבות משפטית במקרה דנן. תקנה 475א(ב) לתקסד"א הישנות קבעה כי: "בעל הדין ישמור ברשותו את אישור המסירה והעתק ממנו יוגש לבית המשפט כאשר בעל דין מגיש בקשה לסעד כלשהו נגד בעל דין אחר" (להלן: התקנה הישנה ). לעומת זאת, התקנה העוסקת בעניין בו עסקינן בתקסד"א החדשות, היא תקנה 165(א), אשר קובעת כי: "אישור המשלוח בפקסימיל[י]ה, אישור המסירה בדואר והודעת אימות המסירה יישמרו בידי השולח והעתקם יוגש לבית המשפט לפי הצורך או לפי החלטת בית המשפט" (להלן: התקנה החדשה ). כפי שניתן להיווכח, ברירת המחדל בתקנה הישנה, הייתה שבכל פעם שהתבקש סעד נגד בעל דין אחר, המבקש נדרש היה לצרף אישור מסירה. מנגד, עיון בתקנה החדשה מגלה כי היא שינתה את ברירת המחדל, כך שנדרש להגיש העתק של אישורי מסירה לתיק בית המשפט רק " לפי הצורך או לפי החלטת בית המשפט ". בהינתן נוסח התקנה החדשה, ובשים לב לשיקול הדעת הרחב אשר מסור לבית משפט של חדלות פירעון, כאמור, לא מצאתי טעם מבורר להתערב בהחלטתו.

13.

אשר על כן, הבקשה נדחית, וממילא, נדחית גם הבקשה לעיכוב ההליכים. משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות הפעם הזו.