רע"א 5357/20 פלוני נ. טיב אור בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' בר-זיו ) ברע"א 57403-05-20 מיום 5.7.2020 בגדרו ניתנה רשות ערעור והתקבל ערעורן של המשיבות על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת נ' עדוי-ח'דר ) בת"א 57830-05-17 מיום 26.4.2020. בית משפט השלום דחה את בקשת המשיבות להורות למבקש להתייצב לבדיקה רפואית חוזרת על-ידי מומחה מטעמן לצורך הגשת חוות דעת רפואית משלימה.

2.

בתמצית יצוין כי בבית משפט השלום מתנהלת תביעת נזיקין שהגיש המבקש נגד המשיבות בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, עקב תאונת עבודה. לכתב התביעה צירף המבקש חוות דעת רפואית לפיה נותרה לו נכות צמיתה בתחום האורתופדי בשיעור של 20% בגין שבר בקרסול ימין וכן נכות בשיעור של 10% בגין צלקות. מטעם המשיבות הוגשה חוות דעת רפואית לפיה למבקש נותרה נכות צמיתה בשיעור של 20% בתחום האורתופדי בלבד.

3.

בנוסף לאמור, ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ) קבעה כי למבקש נותרה נכות בשיעור של 20% בתחום האורתופדי בגין שבר בעצם העקב לאחר תיקון ניתוחי, ולאחר שהפעילה את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, הועמדה הנכות על 30%. ואולם, בדיון חוזר של הוועדה הרפואית הופחתה נכותו של המבקש והועמדה על שיעור של 10% בלבד, לאחר שהוועדה קבעה כי חל שיפור ניכר במצבו הרפואי.

4.

נוכח האמור, ביקשו המשיבות להורות למבקש להתייצב לבדיקה חוזרת על-ידי המומחה מטעמן לשם הגשת חוות דעת עדכנית, וטענו כי יש בשינוי הנסיבות המתואר כדי להצדיק היענות לבקשתן.

5.

בית משפט השלום דחה את הבקשה בקבעו כי טענת המשיבות להטבה במצבו הרפואי של המבקש מבוססת על קביעת הוועדה הרפואית של המל"ל בלבד ולא על תיעוד רפואי המצביע על הטבה כאמור, וכי לקביעה זו אין כל תוקף משפטי לעניין שיעור הנכות הצמיתה בתביעה הנדונה.

6.

המשיבות הגישו לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה ואת הערעור וקבע, בין היתר, כי הדרישה מהמשיבות להציג מסמכים רפואיים התומכים בטענתן כי מצבו הרפואי של המבקש הוטב – תביא לקיפוח בזכויותיהן, במיוחד בשים לב לכך שלשיעור הנכות שנקבעה על-ידי הוועדה הרפואית של המל"ל השלכה על גובה הפיצוי והניכוי שיידרשו לשלם למבקש. עוד נקבע כי אמנם קביעת הוועדה הרפואית של המל"ל אינה מחייבת את בית המשפט, אך אין מניעה להיזקק לקביעה זו כראיה בלבד בתמיכה לבקשה להעמיד את המבקש לבדיקה נוספת. לפיכך, הורה בית המשפט המחוזי על ביטול החלטת בית משפט השלום, ואפשר למשיבות להגיש חוות דעת עדכנית בתחום האורתופדי, ולצורך כך הורה למבקש להתייצב לבדיקה אצל המומחה מטעמן.

7.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נסבה בקשת רשות הערעור דנן. בבקשה טוען המבקש כי השאלה המתעוררת במקרה הנדון היא בעלת השלכות רוחב החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים ועל כן קיימת הצדקה ליתן רשות ערעור "בגלגול שלישי". עוד לטענתו, בית המשפט המחוזי סטה באופן משמעותי מהלכה משפטית מושרשת לפיה תוכן דוחות המל"ל הוא בגדר עדות מפי השמועה שאינה קבילה בתביעות על-פי פקודת הנזיקין, ולפיכך לא ניתן להסתמך עליהם להוכחת אמיתות תוכנם ביחס לשיעור הנכות שנקבעה על פיהם. המבקש סומך ידיו על החלטת בית משפט השלום וטוען כי אין לאפשר למשיבות להגיש חוות דעת משלימה על יסוד קביעתה העדכנית של הוועדה של המל"ל. המבקש מוסיף כי חוות הדעת הרפואית שהוגשה מטעם המשיבות מהווה הודאת בעל דין לעניין שיעור הנכות האורתופדית ממנה סובל המבקש. עוד מציין המבקש את השיהוי בהגשת הבקשה.

8.

המשיבות סומכות ידיהן על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ומציינות, בין היתר, כי המקרה הנדון אינו נופל לגדר המקרים המצדיקים מתן רשות ערעור "בגלגול שלישי".

דיון והכרעה

9.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות בהתאם לסמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. חרף טענתו של המבקש בנדון, הבקשה אינה מעוררת שאלות שראוי להן, לפי טיבן ומהותן, לזכות לבירור משפטי נוסף במסגרת ערעור "בגלגול שלישי". עוד שוכנעתי כי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין. לכך יש להוסיף כי אין בכך שערכאת הערעור הגיעה לתוצאה שונה מתוצאת הערכאה הדיונית, כדי להוות עילה למתן רשות ערעור (ראו: רע"א 9168/08 לזניק נ' ענבר ליס בע"מ , פסקה 13 (3.2.2009); רע"א 10034/17 זקיאן נ' בר-אל מיזוג אוויר והנדסה בע"מ , פסקה 7 (3.1.2018); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 215 (מהדורה שלישית, 2012)).

10.

למעלה מן הצורך, אוסיף כי בניגוד לטענת המבקש, המשיבות אינן מעוניינות להגיש את דוח ועדת המל"ל על-מנת לבסס טענה לפיה יש לאמץ את שיעור הנכות שנקבע על-ידי המל"ל (טענה שוודאי אינה אפשרית בתביעה לפי פקודת הנזיקין), אלא אך כראיה המבססת את טענתן כי חל שינוי כלשהו במצבו הרפואי של המבקש המצדיק בדיקתו על-ידי המומחה מטעמן והגשת חוות דעת עדכנית בנדון.

11.

בית המשפט המחוזי הצביע בצדק על חוסר הסימטריה בין האפשרויות העומדות לתובע הניזוק הסבור כי מצבו הרפואי הוחמר באופן המצדיק הגשת חוות דעת רפואית מעודכנת, לבין הנתבעת המבקשת להוכיח כי חלה הטבה במצבו של התובע. כך, בעוד שבפני התובע עומדת האפשרות לפנות לרופא לצורך קבלת מסמך רפואי המתעד את ההחמרה הנטענת, הרי שדרך זו אינה עומדת לנתבעת, ככל שהתובע אינו יוזם פניה כאמור. לפיכך, לעיתים, אין לנתבעת אלא לבסס את טענתה בדבר הטבה במצבו הרפואי של התובע בראיות שאינן בהכרח רפואיות, כמו למשל הצגת מידע אמין לגבי מצבו; תיעוד חזותי של התובע מבצע פעילות ספורטיבית שאינה מתיישבת עם הנכות שנקבעה לו; ובין אלה, גם הצגת דוח ועדה רפואית מטעם המל"ל כראיה בלבד המצביעה על שינוי לטובה שחל במצבו הרפואי של התובע.

12.

נוכח כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית כאמור מכוח סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

בנסיבות, אין צו להוצאות.